המדינה מחייבת פאנלים סולאריים על גגות חדשים - מהם התנאים?

שר הפנים, משה ארבל, חתם על תקנות מחייבות להקמת מתקנים לייצור אנרגיה סולארית על גגות. התקנות החדשות גובשו על ידי מנהל התכנון באמצעות החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, בשיתוף אגף תקנות בחטיבת הרגולציה, ובתיאום עם המשרד להגנת הסביבה. התקנות מיישמות את החלטת הממשלה 175 מיום 24 בפברואר 2023 ואת החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה מאוגוסט 2024.

התקנות מחייבות התקנת מתקנים פוטו-וולטאים בבניינים חדשים שאינם למגורים וששטח הגג שלהם גדול מ-250 מ"ר. בנוסף, התקנות מחייבות התקנת מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 5 ק"ו ביחידות דיור צמודות קרקע אשר שטח הגג שלהן עולה על 100 מ"ר. כמו כן, התקנות מחייבות ביצוע הכנות להתקנת מתקנים פוטו-וולטאים, בבנייני מגורים חדשים ששטח הגג שלהם עולה על 250 מ"ר. במקביל, במאי השנה, אישר משרד האנרגיה והתשתיות בשיתוף המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוספת חובה להתקנת פאנלים פוטו וולטאיים גם על קירויים מעל מתקני תשתית. כל זאת, מתוך כוונה לעודד ולתמרץ הקמת מתקנים גדולים יותר מהמינימום המחויב.

מדינת ישראל היא מדינה קטנה עם משאבי קרקע מוגבלים ועם קצב גידול האוכלוסייה הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. השילוב בין שני המאפיינים האלה יוצרים עומס הולך וגובר על המרחב העירוני המצטופף ומחייבים שימוש מושכל בשטח בישראל. גגות הם החזית העליונה של הבניין (ולכן מכונים גם "החזית החמישית"). כיום, הם משמשים בעיקר למערכות תפעוליות שונות, ובמקרים רבים נותרים בלתי מנוצלים כלל.

במשרד האנרגיה והתשתיות מדגישים כי תקנות אלו הן המשך של החובה להתקין דודי שמש על כל מבנה מגורים חדש, שנכנסה לתוקף לפני כחמישים שנה בעקבות משבר הנפט העולמי שפרץ בשנת 1973, וחוללה מהפכה בתחום האנרגיה בישראל. חובה זו, אשר עוגנה בתקנות התכנון והבנייה, הביאה בשנת 2023 לחיסכון משקי בצריכת החשמל של למעלה מ-5% בשנה.

• הלקח של השבוע – לא להמעיט בחשיבות הסיכון
• מניות האנרגיה המתחדשת מזנקות - מה הסיבה?

בדומה לכך, התקנות החדשות יביאו להקמה של עשרות אלפי מתקנים פוטו-וולטאים נוספים, בהספק מותקן כולל של כ-3,500 מגה וואט עד שנת 2040. מדובר בהספק חסר תקדים, שווה ערך להספקת חשמל שנתית עבור 550,000 משקי בית, שיביא לחיסכון בשטחים קרקעיים של כ-35,000 דונם. לצד זאת, הייצור בקרבת הצריכה יחסוך השקעות של מיליארדי ש"ח בהקמת תשתיות רשת החשמל, אשר תופסות שטחים גדולים, ויתרום לביזור משק האנרגיה ובכך לחיזוק חוסנו. המלחמה מול איראן הדגישה שוב כמה תקנות אלו חשובות לרציפות התפקודית של משק אנרגיה מבוזר, המבוסס על אנרגית מתחדשת.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "התקנות החדשות, הן צעד היסטורי, ופעולה נוספת שאנו מבצעים על מנת לעמוד ביעדי הממשלה ל-30% אנרגיה מתחדשת עד 2030. מעבר לכך, המהלך יחסוך כסף לתושבים, יפחית זיהום אויר, יאפשר להם לצרוך חשמל גם בשעות חירום ויגדיל את העצמאות באנרגיה של מדינת ישראל. אני מודה למנהל התכנון על שיתוף הפעולה, ומתכוון לפעול להרחבת התקנות בעתיד, כך שבכל בניין משותף למגורים, וכל מבנה בו הדבר אפשרי, תוקם מערכת ייצור ואגירת חשמל מאנרגיות מתחדשות".

שר הפנים, משה ארבל: "הממשלה כולה מחויבת להבטיח את עתידה האנרגטי והסביבתי של מדינת ישראל. חתימתי על התקנות החדשות לשימוש באנרגיה סולארית מהווה צעד משמעותי במעבר לאנרגיה ירוקה, תוך ניצול נכון של משאבי הקרקע המוגבלים במדינה. התקנות יאפשרו לכל גג להפוך לחזית של חדשנות, עצמאות אנרגטית וביטחון סביבתי – למען אזרחי ישראל היום ובעתיד״

• מיזוג ענקים - Shell מעוניינת לרכוש את BP; איך זה ישפיע על השוק?
• קריסת מחירי הנפט מאיימת לקבור את החלום הסעודי - "חזון 2030" בסכנה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, רון אייפר: "תחום האנרגיה המתחדשת בישראל הוא ייחודי ביחס לשאר מדינות ה-OECD בגלל שאנחנו נשענים באופן כמעט מוחלט על אנרגיה סולארית. לכן, על ישראל להיות מובילה בעולם במדיניות ובחדשנות המעודדות את המשק לקחת חלק פעיל במהפכת האנרגיה המתחדשת ולהפוך מצרכני חשמל ליצרני חשמל נקי ומבוזר. התקנות הן צעד משמעותי ופורץ דרך ואישורן הוא יום היסטורי למשק האנרגיה".