מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, שנבחר לבצע את הסקר, הוקם ב-2022 בעקבות החלטת הוועדה הבין-משרדית לניהול המרחב הימי, שהכריזה על חיפה כבירת הכלכלה הכחולה והחדשנות הימית של ישראל. המרכז משמש כמרכז ידע לאומי בתחום, ופועל לקידום טכנולוגיות ימיות חדשניות ולחיבור בין מחקר, תעשייה ומדיניות. במהלך פעילותו, הוביל המרכז השקעות ביותר מ-35 מיזמים בתחום ה-Blue Tech, ופועל בשיתופי פעולה עם חברות רב-לאומיות מתחומי האנרגיה, הספנות והנמלים. בשנים האחרונות הוא הוכר גם על ידי האו״ם כגוף המייצג את ישראל בפעילות בינלאומית בתחום הכלכלה הכחולה. במסגרת המרכז, פועל גם המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, שבו משתתפים כ-30 חוקרים, והוא מקיים שיתופי פעולה רחבים בארץ ובעולם.
במרכז מציינים כי מימוש הפוטנציאל של המרחב הימי מחייב בחינה מעמיקה של ההיבטים ההנדסיים, הכלכליים והסביבתיים של הטכנולוגיות המובילות בעולם, והבנה אילו מהן יכולות להתאים לישראל בטווח השנים הקרוב. לשם כך, הסקר אמור לרכז עבור המדינה בסיס ידע מדויק, שישמש תשתית לתכנון עתידי ולמדיניות פיתוח ימית מבוססת נתונים.
- 1.דיויד 15/12/2025 13:32הגב לתגובה זוחסרה לנו קרקע בנגב
