סעודיה מקצצת חצי מהנפט לסין: משבר הורמוז מטלטל את שוק האנרגיה

סעודיה תצמצם בחודש מאי את משלוחי הנפט לסין לכ-20 מיליון חביות בלבד. זה לעומת כ-40 מיליון חביות שנשלחו באפריל. הירידה החדה הזאת נובעת מהשיבושים הקשים בשרשרת האספקה בעקבות המשבר במצר הורמוז.

סין היא הלקוחה הכי גדולה של סעודיה, והממלכה היא הספקית המרכזית שלה. כשהזרימה בין שתי המדינות נפגעת בצורה כזאת, זה משפיע על כל שוק הנפט העולמי. הבעיה היא כידוע בצד ההיצע - קושי להעביר את הנפט מהמפרץ בגלל המצב הביטחוני. הורמוז כמעט סגור והשפעה מיידית. אתמול הודיע טראמפ שיחסום את יציאת הנפט מהמפרץ גם לאיראנים. מען "ען תחת עין" מודרני. אם הם לא נותנים למכליות סעודיות ואחרות לעבור, לא ניתן להם לעבור.

זה יכול להיות מנוף לחץ מאוד גדול על איראן שהתזרים שלה מגיע מהנפט, אבל בדרך יש כאן פגיעה גדולה בסנים. לא רק שהם לא מקבלים מהסעודים את מה שהם צריכים, עכשיו גם המכליות מאיראן שרובן שטו לסין לא יגיעו. זה מציב את המחסור העולמי על רף גבוה יותר של כ-12 מיליון מכליות בחודש, וזה מציב את סין כמדינה שהכי נפגעת מכך. חלק גדול מהמחסור הוא אצלה.

החשיבות של מצר הורמוז

מצר הורמוז הוא נתיב קריטי שדרכו עוברים בדרך כלל כ-20 מיליון חביות נפט ומוצרים ביום - כ-20% מהאספקה העולמית. מאז ההסלמה במלחמה, התנועה שם כמעט נעצרה. ספינות נפט מתקשות לעבור, והסיכון גבוה מדי עבור חברות השילוח. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ איים לחסום את המצר בתגובה לפעולות האיראניות. זה מוסיף עוד שכבה של חוסר ודאות ומעלה את הלחץ על השוק. 

• חסימת מצר הורמוז משבשת את כלכלת בסין
• ארמקו קוטפת את פירות המשבר: הרווח זינק ב-25% כשהנפט זורם מחוץ להורמוז
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במצב כזה סעודיה לא יכולה להמשיך לייצא כמו קודם דרך המפרץ. חברת ארמקו נאלצת להתאים את התוכניות שלה במהירות. הנתיב החלופי דרך יאנבו הוא  פתרון טוב, אבל לא מושלם. כדי להתמודד עם הבעיה, סעודיה מפעילה במלוא הכוח את הצינור מזרח-מערב "פטרוליין" שאורכו 1,200 קילומטרים. הוא מוביל נפט משדות הנפט במזרח הממלכה לנמל יאנבו בים האדום. משם הספינות יכולות לצאת בלי לעבור בהורמוז.

הקיבולת של הצינור הזה היא כ-7 מיליון חביות ליום בסך הכל, מתוכן כ-5 מיליון חביות זמינות לייצוא. לפני המשבר זרמו דרך יאנבו רק כמיליון חביות ביום. עכשיו, אחרי שיפורים ושיקום, הוא חזר לקיבולת מלאה. האיראנים תקפו אותו ופגעו בו זמנית, אך זה תוקן - סעודיה משקמת את קו הנפט האסטרטגי: חזרה לקיבולת מלאה של 7 מיליון חביות ביום

למרות זאת, זה לא מספיק כדי לפצות על כל האובדן. סעודיה הצליחה להעביר יותר ממחצית מהיצוא הרגיל דרך הנתיב הזה, אבל לא את הכל. בנוסף, לא כל סוגי הנפט מתאימים באותה מידה לנתיב החדש.

• מלחמת איראן מחזירה את הנפט למרכז: כך ישתנה שוק האנרגיה העולמי
• מארסק עברה בהורמוז תחת הגנה אמריקאית: טראמפ מנסה לפתוח את נתיב הנפט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קטאר מנסה לשבור את המצור על הורמוז: מכלית LNG ראשונה בדרך...

ארמקו מעלה מחירים לשיא

במקביל לצמצום הכמויות, סעודיה מעלה את מחירי המכירה הרשמיים שלה, במיוחד לשוק האסייתי. מחיר הנפט העיקרי Arab Light עלה לפרמיה של כ-19.5-20 דולר לחבית מעל הבנצ'מרקים האזוריים. זה שיא היסטורי. הסיבה ברורה: פחות נפט זמין, עלויות הובלה גבוהות יותר דרך הנתיב הארוך, וביטוח יקר בגלל הסיכונים. השוק משלם יותר עבור מה שכן מגיע. בינתיים על רקע ההחלטה של טראמפ לסגור את המצר באופן מוחלט הנפט מזנק ב-8% כשה-WTI מגיע ל-104.5 דולר.  

סעודיה נהנית גם מפרמיה על המחיר וגם מעליית המחירים. תחשבו על השורה התחתונה שלה - המחיר עלה מאז תחילת המלחמה בכ-60%, ההוצאות לא עלו (אפילו ירדו), והכמות המוערכת ירדה עד כה ב-35%. זה אומר שבסה"כ הרווח שלה לא ירד ואפילו עלה! 

להרחבה: סעודיה למדינות אסיה - "רוצים נפט? שלמו עוד 20 דולר לחבית"

השיחות בין ארה"ב לאיראן הופסקו, אבל יש עדיין תקווה שהן יחודשו. יש מסרים ושיחות בדרגי ביניים, אולי כדי לנסות לחזור לדבר. עם זאת, ג'יי.די ואנס אמר במפורש שאיראן לא התקדמה בעניין הגרעין וזה קו אדום מבחינת ארה"ב. "לא יהיה גרעין לאיראן", הוא וטראמפ אמרו וזו סוגייה שהאיראנים לא מוכנים לקבל - הם רוצים להמשיך לפתח את יכולות הגרעין שלהם. 

ככל שהזמן עובר, השווקים מפנימים שמדובר באירוע שיכול להשפיע על הכלכלה בצורה עמוקה יותר. הנפט הוא הבסיס למחירים - מחירי המזון, מחירי ההובלה, מחירי הטיסות קשורות קשר ישיר למחירי האנרגיה. אינפלציה עולה בעולם היא כבר לא תרחיש רחוק. יש אי וודאות גדולה - מצד אחד, סיכוי להסכם ישפר במהירות את הסביבה הכלכלית, מצד שני - הסלמה ואי חידוש השיחות, יובילו למלחמה והארכות המשבר הכלכלי.

יכול להית שסין היא המפתח להגיע להסכם. סין כאמור נפגעת מאוד מהמצור במצר ומאי יכולתה של סעודיה לספק נפט. היא עלולה לפנות יותר לרוסיה או למקורות אחרים, אבל זה לא תמיד פשוט כי הסוגים והאיכויות שונים. סין יכולה להפעיל לחץ על איראן להתקפל, אבל סין גם רואה בארה"ב אויבת וזה משרת אותה שהיא נמצאת במלחמה שאולי היא מסתבכת בה. 

המפרץ הפרסי ומצר הורמוז - תמונת מצב

מאות מכליות נפט תקועות במפרץ הפרסי: התנועה בהורמוז כמעט נעצרה. רק 7-9 כלי שיט חוצים את המצר ביממה - פחות מ-10% מהרגיל (כ-140 ביום). תנועת מכליות הנפט במפרץ הפרסי נמצאת במצב של שיתוק כמעט מוחלט. רוב הספינות שחוצות במצר הן ספינות איראניות שכאמור בקרוב מאוד גם הן לא יוכלו לעבור במצר.

בתוך המפרץ הפרסי עצמו תקועות מאות מכליות. ההערכות נעות בין 300 ל-500 כלי שיט, רובן מכליות נפט עמוסות שמחכות לאישור מעבר או להחלטה אם לצאת. חלק גדול מהן עומדות במקום כבר שבועות, כי חברות השילוח לא מוכנות לקחת סיכון.

חלק מהמכליות כבר ביצעו פניית פרסה והסתובבו חזרה פנימה אחרי שהתקרבו למצר.  עלויות הביטוח זינקו פי כמה, והסיכון לתקיפה או עיכוב ארוך עדיין גבוה. בימים האחרונים במקביל לשיחות היו היה מעבר בקצב גבוה יותר .שלוש סופרטנקרס ענקיות מתוכן שתיים סיניות ואחת יוונית, הצליחו לעבור את המצר עם יותר מ-4 מיליון חביות נפט. זה היה אחד הימים העמוסים ביותר ביצוא מאז תחילת המשבר, אבל זה עדיין טיפה בים לעומת מה שהיה קודם וכאמור זה השתנה במקביל להפסקת השיחות.

10 דברים שצריך לדעת על הקשר בין סין ואיראן 

1. שותפות אסטרטגית ארוכת טווח, אבל לא שוויונית

ההסכם ל-25 שנה בין סין לאיראן נתפס כהישג איראני, אבל בפועל סין היא הצד החזק. היא מכתיבה תנאים, מקבלת גישה לנפט בהנחות ולעיתים גם שליטה בפרויקטים. כלומר, זה לא שיתוף פעולה בין שווים אלא מערכת יחסים שבה איראן זקוקה יותר.

2. נפט מוזל - מנגנון קריטי לכלכלה האיראנית

איראן מוכרת לסין נפט בהנחות שיכולות להגיע לכ-10% עד כ-30% ממחיר השוק. זה מאפשר לה להמשיך לייצא למרות סנקציות, אבל גם שוחק את ההכנסות. כלומר, היא מוכרת יותר אבל מרוויחה פחות לכל חבית.

3. עקיפת סנקציות - מערכת מתוחכמת

המסחר בין המדינות לא מתבצע בצורה רגילה. מדובר ברשת של חברות קש, העברות דרך מדינות ביניים ושינויי מסמכים. זה מנגנון מורכב שמאפשר להסתיר את מקור הנפט, אבל גם מייקר ומסבך את התהליך.

4. תלות אנרגטית סינית, אבל לא מוחלטת 

סין צריכה אנרגיה, אבל היא לא תלויה רק באיראן. היא מפזרת סיכונים בין רוסיה, סעודיה, עיראק ועוד. כלומר, איראן חשובה, אבל לא קריטית. זה נותן לסין יתרון במו"מ.

5. אינטרס משותף מול ארה"ב 

שתי המדינות רוצות להחליש את ההשפעה האמריקאית, אבל סין לא רוצה עימות ישיר. לכן היא שומרת על איזון, משתפת פעולה עם איראן מצד אחד, אבל לא חוצה קווים אדומים מול המערב.

6. "דרך המשי" - פוטנציאל גדול, ביצוע חלקי

איראן אמורה להיות צומת מרכזי ביוזמת החגורה והדרך, אבל בפועל חלק מהפרויקטים מתקדמים לאט. הסיבה היא סיכונים פוליטיים, סנקציות וגם חוסר יציבות פנימית.

7. שיתוף פעולה ביטחוני מתחת לרדאר

יש אינדיקציות לשיתוף פעולה בתחומים כמו מערכות תקשורת, סייבר ואפילו ציוד צבאי. אבל מדובר בתחום רגיש מאוד, ולכן רוב הפעילות לא גלויה ונשענת על הערכות מודיעיניות.

8. מסחר בלי דולר - ניסיון לשנות סדר עולמי

העסקאות בין המדינות נעשות לעיתים ביואן או במנגנוני ברטר. זה חלק מניסיון רחב יותר של סין להקטין את התלות בדולר. אבל עם זאת, הדולר עדיין דומיננטי מאוד.

9. אכזבות איראניות מהקשר

באיראן יש ביקורת פנימית על סין. הציפייה הייתה להשקעות של עשרות מיליארדי דולרים, אבל בפועל חלק מהכסף לא הגיע. כלומר, הקשר חשוב, אבל לא עומד בכל ההבטחות.

10. השפעה ישירה על שוק הנפט והגיאופוליטיקה

כאשר יש מתיחות, כמו סביב מצר הורמוז, סין הופכת לשחקן מפתח. היא יכולה להמשיך לקנות נפט איראני גם כשאחרים לא, וכך להשפיע על המחירים ועל היצע האנרגיה העולמי. הפםעם זה קצת שונה כי ארה"ב סוגרת את המצר לספינות איראניות.