המדינה מחייבת גגות סולאריים אבל זו לא המהפכה שחיכינו לה
התקנות החדשות שפורסמו מחייבות התקנת פאנלים סולאריים על כל המבנים החדשים (בתנאים מסוימים); גלעד בן צבי, אנליסט האנרגיה של לידר שוקי הון, מסביר מדוע ההשפעה תהיה בעיקר נקודתית ולא תשנה את מפת האנרגיה בישראל
הממשלה אישרה תקנות חדשות שמחייבות התקנת מערכות סולאריות על גגות מבנים חדשים, בצעד נוסף במסגרת הניסיון לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת. לפי משרד האנרגיה, המהלך צפוי להוביל
להוספת כ-3,500 מגה-וואט של ייצור חשמל עד 2040, אך גלעד בן צבי, אנליסט אנרגיה בלידר שוקי הון, לא מתרשם שמדובר בבשורה משמעותית לשוק.
לדבריו, "בתקופה האחרונה החברות הגדולות מצמצמות פעילות בגגות, זו פעילות שדורשת הרבה מאוד עבודה מנהלתית
לעומת הרווח שהיא מייצרת, במיוחד בהשוואה לפרויקטים סולאריים גדולים. החברות כבר עברו שלב, הן מחזיקות בהספקים גדולים, כך שהן לא רואות במהלך הזה משהו מהפכני".
הבעיה המרכזית, לדבריו, היא שההספק שמדובר עליו יתפרס עד 2040 ורלוונטי רק לבנייה חדשה. "בזמן
שמדברים על מחסור של שמונה תחנות כוח קונבנציונליות עד סוף העשור, לבוא ולהגיד שנקבל 3,500 מגה-וואט מאנרגיה מתחדשת שיודעים מראש שהיא מפיקה בפועל כ-1,700-1,800 שעות בשנה, זו לא תשובה. כן, זה מהלך שפותח אפשרות, מחזיר סגמנט שדי זנחו אותו, אבל לא משהו שישנה את מפת
האנרגיה בישראל".
לדבריו, הממשלה מנסה להרחיב את פריסת האנרגיה המתחדשת גם במקומות שבהם קשה יותר להקים מתקנים: "קשה להקים היום פרויקטים קרקעיים, במרכז כמעט אין קרקעות וזה לא כלכלי, ובדרום קשה להעביר את האנרגיה צפונה. לכן התחילו עם אגרו-סולארי
ועכשיו עם נושא הגגות. זה ניסיון נכון, אבל השפעה מוגבלת מאוד על השגת יעד של 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030".
על פי בן צבי, המרכיב הקריטי שאמור לאפשר לכל השיטה לעבוד הוא אגירת האנרגיה, אך גם כאן הוא מצנן את ההתלהבות: "הסולארי מייצר בערך
1,800 שעות בשנה, בפועל רק כמה שעות טובות באמצע היום. כדי שזה יהיה אפקטיבי באמת, צריך ליישר את העקומה ולפרוס את החשמל לאורך היום. בשביל זה חייבים אגירה".
הוא מסביר שייתכן ובאזורים מסוימים, היזמים יוכלו לשלב מתקני אגירה שלא דורשים
הרבה שטח, מה שיאפשר שימוש רחב יותר בחשמל המיוצר בגג. "אבל גם זה, בסופו של דבר, לא הולך להיות בהיקפים משמעותיים. השוק לא ישתנה מזה, והחברות שפועלות בתחום לא צפויות לראות שינוי מהותי בפעילות או בהכנסות".
ומה לגבי הציבור? האם החשמל מהגג יוריד את החשבון לצרכן הקצה? בן צבי מסמן חלוקה ברורה: "במקומות כמו מרכזים מסחריים או לוגיסטיים, זה בהחלט יכול לעזור. יזם שמקים מבנה כזה ומתקין עליו מערכת סולארית, יוכל לספק את החשמל ישירות לשוכרים שלו במחיר נמוך יותר, זה מייצר תחרות מול חברת החשמל. בנוסף, היתרה יכולה להימכר לרשת". לעומת זאת, הצרכן הביתי לא צפוי לראות שינוי. "זה לא משהו שישפיע על תעריף החשמל לצרכן הפרטי".
