מהזבל לחשמל: שפיר וג׳נריישן מקימות את מתקן האנרגיה הראשון מפסולת בישראל

המדינה יוצאת לדרך עם מתקן ראשון להפקת חשמל מפסולת, ושפיר יחד עם בלוג׳ן מקבוצת ג׳נריישן ג'נריישן קפיטל -0.63%   יקימו אותו. הפרויקט, בהשקעה של כ-2 מיליארד שקל, יוקם בנאות חובב, יטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה וייצר חשמל בהספק של כ-50 מגה ואט, לאחר שהקבוצה זכתה במכרז ממשלתי מול שחקניות תשתית גדולות אחרות. המתקן יופעל במשך 25 שנה ולאחר מכן יעבור לבעלות המדינה.

השבוע מניית ג׳נריישן קפיטל עלתה בכ-3.4%, מתחילת השנה עלתה בכ-14.7%, וב-12 החודשים האחרונים רשמה עלייה של כ-104%. נכון להיום, המניה נסחרת סביב 157 שקלים, ומשקפת לג׳נריישן קפיטל שווי שוק של כ-2.4 מיליארד שקל.

מכרז עם תחרות קשה ותוצאה מפתיעה

הזכייה של שפיר ובלוג׳ן מגיעה לאחר התמודדות מול שחקניות בולטות בענף התשתיות כשבין המתחרות היו דניה סיבוס, שהתמודדה יחד עם משאב, וכן אלקטרה של האחים זלקינד. בסופו של דבר, ההצעה הכלכלית של שפיר ובלוג׳ן הייתה נמוכה יותר.

הפרויקט מנוהל במשותף על ידי משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה ומשקף מהלך מדינתי רחב שמשלב טיפול בפסולת עם ייצור אנרגיה. מדובר ביוזמה בעלת משקל כלכלי משמעותי, עם השפעה ישירה על תקציבי המדינה והרשויות המקומיות, ובמקביל כלי לקידום יעדים סביבתיים ולהפחתת היקפי ההטמנה לאורך זמן.

• הכישלון של קרן ג'נרשיין - הפסד של 20% מאז ה-IPO
• ג׳נריישן קפיטל מגייסת מהמוסדיים ופוגעת בבעלי המניות הקיימים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הזכייה מחזקת את מעמדה של שפיר כשחקנית מרכזית בפרויקטי תשתית מורכבים, בעיקר כאלה שמשלבים מימון, הקמה ותפעול לטווח ארוך. בלוג׳ן, מצידה, מביאה ניסיון בתחום האנרגיה והפתרונות הסביבתיים, כחלק מקבוצת ג׳נריישן שפועלת בשורה של תחומי תשתית.

איך הפסולת הופכת לחשמל

המתקן בנאות חובב מתוכנן לפעול כיחידה אחת רציפה, שבה הפסולת שנכנסת עוברת קודם כל מיון, עם הפרדה של חומרים שניתנים למחזור, בעוד שהחלקים שאינם מתאימים לכך מוזרמים בהמשך לתהליך שריפה מבוקר לצורך הפקת אנרגיה.

בתהליך השריפה נוצר קיטור, וזה משמש להנעת טורבינה שמייצרת חשמל. ההספק הצפוי מהשלב הזה עומד על כ-30 מגה ואט, כאשר בשקלול כולל, לרבות תהליכים נלווים, מדובר על תפוקה של כ-50 מגה ואט. זה אינו מתקן ענק בקנה מידה של תחנת כוח קונבנציונלית, אבל בהקשר של פסולת עירונית מדובר בתוספת אנרגטית לא מבוטלת.

• מזרחי טפחות ישקיע 100 מיליון שקל בחברת איסוף פסולת
• טאואר נכנסת ללב תשתיות ה-AI של אנבידיה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תגמול של 50 מיליון דולר למנכ"ל טבע, כ-5 מיליון דולר לסמנכ"ל...

החשמל שייוצר יוזרם לרשת, והמתקן יפעל ברציפות לאורך השנים, כל עוד מוזרמת אליו פסולת בהיקף הנדרש. כאן נכנסת לתמונה אחת הנקודות הרגישות בפרויקט, והיא תלות ברשויות המקומיות שסביבו.

באר שבע במרכז המודל הכלכלי

לעיריית באר שבע, כרשות המקומית הגדולה באזור, היקף הפסולת קריטי לכדאיות הכלכלית של הפרויקט. בלי הזרמה קבועה של פסולת מהעיר, המתקן לא יכול להגיע לנפח הפעילות הדרוש.

כדי להבטיח את שיתוף הפעולה, המדינה סיכמה עם העירייה על תעריף מופחת לפינוי פסולת. במקום לשלם כ-350 שקל לטון, תשלם העירייה כ-252 שקל לטון בלבד. מדובר בפער משמעותי, שמתרגם לחיסכון שנתי מוערך של כ-15 מיליון שקל בתקציב העירייה.

המדינה מנסה לייצר איזון כשמצד אחד, היא מבטיחה זרם פסולת קבוע למתקן, ומצד שני, היא מאפשרת לרשות מקומית גדולה ליהנות מהפחתת עלויות, דבר שעשוי לשמש תקדים לרשויות נוספות בעתיד.

הראשון מתוך סדרה של מתקנים

המדינה מתכננת להקים כ-13 מתקנים דומים ברחבי הארץ, כחלק מתוכנית רחבה לשינוי אופן הטיפול בפסולת. אם הפרויקט הראשון יעמוד ביעדים הכלכליים והסביבתיים, הוא צפוי לשמש מודל להמשך.

הבחירה להתחיל בפרויקט בהיקף גדול יחסית, עם שותפות של חברות תשתית מנוסות, משדרת רצון לצבור ניסיון מעשי ולא להישאר בשלב הפיילוט. עם זאת, מדובר במהלך מורכב, שכולל סיכונים תפעוליים, רגולטוריים וציבוריים, במיוחד סביב נושאי סביבה ובריאות. הבנייה צפויה להימשך כשלוש שנים, ורק בסיומה יתברר עד כמה המודל הזה מצליח באמת לעבוד בארץ.

שאלות ותשובות: אנרגיה מפסולת והמשמעות הכלכלית

מה מייחד את המתקן בנאות חובב לעומת מתקני פסולת קיימים?
הייחוד המרכזי הוא השילוב בין טיפול בפסולת לייצור חשמל בקנה מידה משמעותי. מתקנים מסורתיים מתמקדים בעיקר בהטמנה או בטיפול בסיסי, בעוד שכאן מדובר בתהליך שמנצל את הפסולת כחומר גלם לייצור אנרגיה.

למה המדינה מעבירה את הבעלות על המתקן אליה רק אחרי 25 שנה?
זה חלק ממודל מקובל בפרויקטי תשתית. החברות הפרטיות מקימות, מממנות ומפעילות את המתקן לאורך תקופה ארוכה כדי להחזיר את ההשקעה ולהרוויח, ולאחר מכן הנכס עובר למדינה.

איך החיסכון לבאר שבע משפיע על התקציב העירוני?
הפער בתעריף לפינוי פסולת יוצר חיסכון של כ-15 מיליון שקל בשנה. זה סכום שיכול לשמש לשירותים עירוניים אחרים, או להפחתת לחצים תקציביים קיימים.

האם המתקן פותר את בעיית הפסולת בישראל?
לא. מדובר בחלק ממערך רחב יותר. המתקן מטפל בכ-300 אלף טון בשנה, בעוד שהיקף הפסולת הארצי גבוה בהרבה. לכן המדינה מקדמת הקמה של מתקנים נוספים.

מה המשמעות של 50 מגה ואט במונחים של משק החשמל?
זה אינו שינוי דרמטי במאזן הארצי, אבל כן תוספת יציבה שמבוססת על פסולת מקומית. בהצטברות של מספר מתקנים, ההשפעה יכולה להיות מורגשת יותר.

האם יש סיכונים סביבתיים בשריפת פסולת?
הסיכון קיים, ולכן המתקנים כוללים מערכות סינון ובקרה מחמירות. הרגולציה בתחום נועדה לצמצם פליטות ולפקח על איכות האוויר.

איך הפרויקט משפיע על שוק התשתיות המקומי?
זכייה בפרויקט כזה מחזקת את החברות המעורבות וממצבת אותן כמובילות בתחום. במקביל, הוא מעלה את הרף במכרזים עתידיים ודוחף את השוק לפתרונות מורכבים יותר.

האם רשויות נוספות יקבלו תעריפים מוזלים בעתיד?ֿ
זה תלוי במבנה המכרזים הבאים וביכולת של המדינה לשכפל את המודל. אם יימצא איזון בין כדאיות כלכלית לשיתוף פעולה של רשויות, סביר שנראה הסדרים דומים.

מה לוחות הזמנים הצפויים לפרויקט?
לאחר סגירה פיננסית, הבנייה צפויה להימשך כשלוש שנים. רק לאחר מכן יחל שלב ההפעלה המלא, שבו ניתן יהיה לבחון את הביצועים בפועל.

האם המתקן תורם גם לעצמאות אנרגטית?
באופן מוגבל. הוא מוסיף מקור אנרגיה מקומי שאינו תלוי בייבוא דלקים, אבל ההשפעה הכוללת תלויה במספר המתקנים שייפעלו במקביל.