יקי נוימן מנכל דוראל
צילום: מיכה לובטון

חברות האנרגיה הירוקה יורדות בעקבות טראמפ

ממשל טראמפ משנה כיוון וחוזר למדיניות תומכת בדלקים פוסיליים; החברות הישראליות בתחום האנרגיה הירוקה שפועלות בארה"ב יורדות בתגובה

אביחי טדסה | (1)

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פועל במהירות לשנות את מדיניות האנרגיה בארה"ב ולהחזיר אותה לתמיכה בדלקים פוסיליים. במסגרת שורת צווים נשיאותיים שנחתמו לאחרונה, עצר הממשל את הזרמת התקציבים שהוקצו במסגרת חוק הפחתת האינפלציה (IRA) וחוק התשתיות, אותם כינה "הונאת האנרגיה הירוקה". בנוסף, נפתחו מחדש שטחים פדרליים לקידוחי נפט וגז, הופסקו אישורים לפרויקטים של רוח ימית, והחלה מחדש תהליך יציאתה של ארה"ב מהסכם פריז למאבק בשינויי האקלים.


מדיניות אנרגיה חדשה: עידוד דלקים פוסיליים והגבלת תמיכה באנרגיה ירוקה 


מדיניות האנרגיה החדשה של טראמפ כוללת עידוד קידוחים והפקת אנרגיה משטחים פדרליים, קידום עיבוד מינרלים קריטיים, ביטול ההעדפה הרגולטורית לרכבים חשמליים והסרת מגבלות על מכשירי חשמל ביתיים. כמו כן, נשקלת ביטול "העלות החברתית של הפחמן" – מדד להערכת הנזקים הכלכליים של פליטות גזי חממה.


ממשל טראמפ עצר את המימון למיזמי אנרגיה ירוקה, כולל תחנות טעינה לרכבים חשמליים ותוכניות פדרליות להפקת אנרגיה מתחדשת. הוא גם פיזר את חיל האקלים האמריקאי, גוף שהוקם בממשל הקודם ליצירת מקומות עבודה בתחום האנרגיה הירוקה.


במהלך נוסף, הכריז טראמפ על כוונתו להוציא את ארה"ב מהסכם פריז, כפי שעשה במהלך כהונתו הראשונה. ההסכם, שמטרתו להפחית את פליטות גזי החממה בעולם, היה יעד מרכזי של מדיניות האקלים בממשל ביידן, ששם לו למטרה להפחית את פליטות ארה"ב ב-60% עד 2035 – יעד שכעת עומד בסכנה.


משבר אנרגיה וטענות על חוסר יציבות ברשת 


הצווים הנשיאותיים מבקרים את האנרגיה המתחדשת על היותה "לא יציבה ואינה מספקת" וטוענים כי מדיניות אנרגיה ירוקה במדינות כמו קליפורניה וצפון-מזרח מסכנת את הביטחון הלאומי של ארצות הברית, זאת למרות שבטקסס, מדינה המזוהה עם תמיכה ברפובליקנים, פרויקטים של רוח ושמש סייעו לייצוב רשת החשמל במהלך תקופות ביקוש שיא. מדיניות זו מבהירה כי ממשל טראמפ שם דגש על עידוד תעשיית הדלקים הפוסיליים והפחתת התמיכה באנרגיה ירוקה, בניגוד מוחלט למהלכים שבוצעו בתקופת ביידן.


הישראליות נפגעות

אנלייט אנלייט אנרגיה 2.01%  , דוראל דוראל אנרגיה 2.58%  , ואנרג'יקס אנרג'יקס -0.78%  יורדות היום במסחר. החברות שפועלות גם בארה"ב נפגעות כתוצאה מהצהרת הממשל. אי תמיכתו של טראמפ בנושא האנרגיה הירוקה מביא לכך שהסובסידיות בתחום יוגבלו ואף יוסרו, ובנוסף עליית האנרגיה המסורתית תפגע בפעילותן של החברות, באופן שונה מממשל ביידן שתמך באנרגיה ירוקה. חברה נוספת שנפגעה מכך היא אלוני חץ אלוני חץ 3.4%   שיורדת ב-5% בגלל ההחזקה של באנרג'יקס (50%).


לחברות פעילות משמעותית בארה"ב ועם המדיניות החדשה של טראמפ, החשש שעולה הוא שהחברות לא יקבלו מספיק רוח גבית מהממשל והרגולציה תחמיר. לאחרונה, דוראל העוסקת בייזום, הקמה והפעלה של פרויקטי אנרגיה מתחדשת, קיבלה אישור לביצוע פרויקט בהספק של כ-1.5 ג'יגה וואט בארה"ב. הפרויקט צפוי להיות מוכן להקמה בסוף שנת 2025 (לאחר הוצאת היתר בנייה), והוא נמצא בשלבים מתקדמים של הליך אישור חיבורו לרשת החשמל. פרויקט ויסטה סאנדס (Vista Sands) מצטרף לפרויקט הענק של דוראל באינדיאנה, שהספקו 1.6 ג'יגה וואט, וחלקו הראשון כבר חובר לרשת החשמל. בדומה לפרויקט אינדיאנה, גם פרויקט ויסטה סאנדס נמנה בין הפרויקטים הסולאריים הגדולים ביותר בארה"ב, ועתיד לספק חשמל למעל 200 אלף בתי אב.

קיראו עוד ב"גלובל"


לפני כחודש, אנלייט סגרה את הסכם המימון לפרויקט של 290 מגה וואט בארה"ב. החברה סגרה את הסכם המימון בסך 550 מיליון דולר; הפרויקט הוא השני בגודלו אי פעם עבור החברה והוא צפוי להניב הכנסות של 51-54 מיליון דולר בשנת ההפעלה הראשונה לצד EBITDA של 41-44 מיליון דולר. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מוזר 22/01/2025 12:21
    הגב לתגובה זו
    כבר בהשבעה הנשיא השוק היה צריך לתמחר נקודת שפל לחברות נראה לי משהוא התעוות. המהלך היה צפוי עוד ביום שהתוצאות הבחירות הגיעו כולם ידעו שזה יקרה שזה קרה צריך היפוך.
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

היא גם מובילה כמובן בהוצאות הביטחוניות שמתקרבות לטריליון דולר. תקציב הביטחון של ארה"ב מהווה 37% מסך ההוצאות הצבאיות העולמיות ו-66% מתקציב נאט"ו. העלייה של 5.7% בתקציב לעומת 2023 מיועדת בעיקר למודרניזציה של היכולות הצבאיות של הצבא האמריקני כמו גם ארסנל הגרעין האמריקאי ועל שמירה על יתרון אסטרטגי מול רוסיה וסין. הצבא האמריקאי, למרות שקטן יחסית במספרים מסין, רוסיה והודו, מהווה את הכוח הצבאי המתקדם והמצויד ביותר בעולם, עם 13,300 כלי טיס, צי הים הגדול ביותר והכוח הגרעיני השני בגודלו (3,700 ראשי נפץ).

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

ארה"ב מעורבת במספר זירות קונפליקט ברחבי העולם. היא מעורבת במלחמה מול איראן ועזרה לישראל בתקיפות ביוני. ובכלל, היא  ממשיכה להיות מעורבת באופן משמעותי במזרח התיכון. היא תקפה את החות'ים, הוסיפה תגבור דרמטי מאוד מאז תחילת המלחמה במזרח התיכון, גיבתה אותנו והגנה עלינו באופן מוחלט.  במקביל היא מעורבת באספקת ציוד ותמיכה לאוקראינה, וכמובן בביטחון על טייוואן מפני סין. 

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה


המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 


אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.