יקי נוימן מנכל דוראל אנרגיה
צילום: ליאת מנדל

דוראל אנרגיה קיבלה אישור לביצוע פרוייקט בארה"ב בהיקף 1.5 ג'יגה וואט

פרוייקט ויסטה סאנדס שעתיד לספק 1,500 מגה וואט הוא השני בגודלו של דוראל אחרי הפרוייקט באינדיאנה
חיים בן הקון |

קבוצת דוראל  דוראל אנרגיה 2.59%  העוסקת בייזום, הקמה והפעלה של פרויקטי אנרגיה מתחדשת, מדווחת כי קילבה אישור לביצוע פרויקט בהספק של כ-1.5 ג'יגה וואט. הפרויקט צפוי להיות מוכן להקמה בסוף שנת 2025 (לאחר הוצאת היתר בנייה), והוא נמצא בשלבים מתקדמים של הליך אישור חיבורו לרשת החשמל.

יקי נוימן, מנכ״ל דוראל (צילום: שלומי יוסף)

 
פרויקט ויסטה סאנדס (Vista Sands) מצטרף לפרויקט הענק של דוראל באינדיאנה, שהספקו 1.6 ג'יגה וואט, וחלקו הראשון כבר חובר לרשת החשמל. בדומה לפרויקט אינדיאנה, גם פרויקט ויסטה סאנדס נמנה בין הפרויקטים הסולאריים הגדולים ביותר בארה"ב, ועתיד לספק חשמל למעל 200 אלף בתי אב. 
 
"אישור פרויקט הענק ויסטה סאנדס על-ידי הערכאה התכנונית בוויסקונסין מהווה בשורה חיובית ביותר לפעילותה העסקית של דוראל בארה"ב, עם צירופו לצבר הפרויקטים המרשים של Doral LLC", מסר מנכ"ל קבוצת דוראל, יקי נוימן. "פרויקט ויסטה סאנדס שהספקו עומד על כ-1,500 מגה-וואט ((DC, הינו פרויקט בסדר גודל משמעותי בנוף האנרגיות המתחדשות האמריקאי, בדומה לפרויקט אינדיאנה. הוא מוכיח פעם נוספת את יכולתה של Doral LLC לייצר המשכיות וצמיחה עסקית עקבית, גם בקרב פרויקטי ענק. נמשיך לחזק ולבסס את מעמדה של דוראל כשחקנית מובילה בתחום האנרגיה המתחדשת בארה״ב ולהרחיב את פעילותנו".

התוצאות לרבעון השלישי

ההכנסות המצרפיות מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון השלישי הסתכמו לכ-128 מיליון שקל, לעומת כ-43 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-196%. ההכנסות על בסיס Non-GAAP ברבעון השלישי הסתכמו לכ-127.4 מיליון שקל, לעומת כ-31.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של למעלה מ-300%. לדברי החברה הגידול בהכנסות נובע בעיקר מעלייה בהכנסות מייצור וסחר בחשמל, לרבות מחיבור פרויקטים חדשים לרשת.

ה-EBITDA המצרפי מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון השלישי הסתכם לכ-59.3 מיליון שקל, לעומת כ-32.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-81%. הרווח התזרימי המתואם המצרפי, (FFO) מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון השלישי הסתכם לכ-48.1 מיליון שקל, לעומת כ-21.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-126%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.