דוראל אנרגיה קיבלה אישור לביצוע פרוייקט בארה"ב בהיקף 1.5 ג'יגה וואט
יקי נוימן, מנכ״ל דוראל (צילום: שלומי יוסף)
התוצאות לרבעון השלישי
ההכנסות המצרפיות מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון השלישי הסתכמו לכ-128 מיליון שקל, לעומת כ-43 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-196%. ההכנסות על בסיס Non-GAAP ברבעון השלישי הסתכמו לכ-127.4 מיליון שקל, לעומת כ-31.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של למעלה מ-300%. לדברי החברה הגידול בהכנסות נובע בעיקר מעלייה בהכנסות מייצור וסחר בחשמל, לרבות מחיבור פרויקטים חדשים לרשת.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה-EBITDA המצרפי מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון השלישי הסתכם לכ-59.3 מיליון שקל, לעומת כ-32.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-81%. הרווח התזרימי המתואם המצרפי, (FFO) מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון השלישי הסתכם לכ-48.1 מיליון שקל, לעומת כ-21.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-126%.
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
סקטור הפיננסים נחלש היום, כשמדדי הביטוח והבנקים ירדו בחדות; ניו מד התקדמה לעבר השקעה סופית באפרודיטה שבקפריסין, ואילו אלביט המשיכה לטפס בעקבות עסקת הנשק עם יוון; ארקין אופורטיוניטי יצאו מאר פי אופטיקל, שירדה; אקוואריוס הכריזה על עצמה כשלד דה פקטו, ותנסה למזג פעילות ביטחונית; מדוע עלתה בריינסוויי?
התקדמות נוספת נרשמת בפיתוח מאגר הגז אפרודיטה שבמים הכלכליים של קפריסין. ניו מד ניו-מד אנרג יהש 2.33% והשותפות במאגר, שברון Chevron Corp. ושל Shell PLC , מדווחות כי אישרו יציאה לביצוע תכנון הנדסי מפורט (FEED), שלב מרכזי בדרך לקבלת החלטת השקעה סופית בפרויקט. היקף ההשקעה הכולל בתכנון ההנדסי מוערך בכ-106 מיליון דולר, כאשר חלקה של השותפות עומד על כ-32 מיליון דולר - השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027
אלא שהסיפור הזה נסדק מהר. ביולי השנה הודיעה החברה על גיוס הון בהיקף חריג ביחס לשווי השוק, עד 180 מיליון דולר, במחיר של דולר למניה, דיסקאונט של יותר מ-70% לעומת מחיר השוק באותו זמן. בהנפקה השתתפו קרנות קריפטו זרות כמו Pantera ו-FalconX, אבל המשקיעים הקיימים, קטנים וגדולים כאחד, מצאו את עצמם מדוללים עמוקות. גם גופים מוסדיים כמו מור והפניקס, שהחזיקו במניה, לא נותרו אדישים, ויום אחרי ההודעה המניה צנחה בכ-45%. בהמשך נרשמה התאוששות מסוימת, על רקע דיווחים על רכישות ביטקוין נוספות, אבל הפרמיה כבר לא חזרה - הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). חייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות. בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים. תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם סביבת השוק השתנתה. הביטקוין ירד ב-6 החודשים האחרונים ב-13%, מוחק את כל העליה שלו והוא מציג תשואה שלילית של כ-6% על 2025 כשהוא נסחר בכ-87 אלף דולר. זוז רכשה 1,046 ביטקוין בשמונה פעימות, בהשקעה כוללת של כ-122 מיליון דולר, במחיר ממוצע של 91.56 אלף דולר לביטקוין. המשמעות היא שהשוק מתמחר כיום את החברה בדיסקאונט של כ-24% לשווי הנכסי, ולא מעניק לה את הפרמיה שלה קיוותה כשביצעה את השיפט העסקי. זו לא תופעה נקודתית, אלא מגמה רחבה גם במניות “אוצרי הביטקוין” מעבר לים, כולל מיקרוסטרטג’י של מייקל סיילור, שאיבדו את הפרמיות שלהן כשהשוק הפנים שבסופו של דבר, ש״שק עם ביטקוין אחד אמור להיות שווה ביטקוין אחד״, ונראה שכרגע אפילו הרבה פחות.
