שופרסל ניצחה: תוכל לקזז חובות - גם בחדלות פירעון
רשת השיווק קיזזה 2.1 מיליון שקל מהחובות של חברת המשלוחים ג'ירפה, שנכנסה לקשיים. בית המשפט המחוזי ביטל את האפשרות הזו של שופרסל, שהופיעה בהסכם בין שתי החברות. העליון הפך את ההחלטה וקבע כי צו שיפוטי כללי שאוסר על נושים לממש קיזוז, חורג מהסמכות
בית המשפט העליון הפך באחרונה החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה, וקבע ששופרסל היתה רשאית לממש את זכות הקיזוז שלה מול ג'ירפה משלוחים, שנכנסה להליכי חדלות פירעון בנובמבר 2025. הפרשה החלה ביחסים עסקיים ענפים שהתקיימו בין שופרסל לבין ג'ירפה, שסיפקה לה שירותי משלוחים, הובלה והפצת מוצרים. במסגרת הסכמי ההתקשרות ביניהן, העמידה ג'ירפה לטובת שופרסל שורת בטוחות, ביניהן זכות קיזוז מפורשת. לצד זאת, שופרסל הלוותה לג'ירפה 1.5 מיליון שקל באוגוסט 2025. כשהגיע צו פתיחת ההליכים, ג'ירפה היתה חייבת לשופרסל סכום כולל של כ-2.16 מיליון שקל, ושופרסל היתה חייבת לג'ירפה כ-2.77 מיליון שקל, שהתשלום שלהם היה היה אמור להתבצע ב-14 בנובמבר.
ב-9 בנובמבר, חמישה ימים לפני המועד החוזי, העבירה שופרסל לחברה כ-453 אלף שקל בלבד - הסכום שנותר לאחר קיזוז חובות ג'ירפה כלפיה. במקביל, היא פנתה לבית המשפט המחוזי וביקשה לאשר "לשם הזהירות" את הקיזוז. הנאמן שמונה לחברה, עו"ד ליאור מזור, התנגד בתוקף. לטענתו, שופרסל ביצעה קיזוז עצמאי בניגוד לצווים שיפוטיים שאסרו על נושים לנקוט סעדים עצמיים, וניסתה לאשר בדיעבד מעשה שנעשה כבר. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתו וביטל את הקיזוז.
השופט דוד מינץ, בפסיקה שאליה הצטרפו גם השופטים אלכס שטיין ורות רונן, הפך את ההחלטה מכמה סיבות. ראשית, קבע השופט מינץ כי שופרסל לא הפרה את הצו השיפוטי. זאת מפני שבמועד שבו היא פנתה לבית המשפט, היא עדיין לא היתה מחויבת לשלם לג'ירפה שום דבר - מועד התשלום על פי החוזה עדיין לא הגיע. העובדה שהיא בחרה להקדים ולהעביר את הסכום שנותר לאחר הקיזוז היא לא הפרת צו. שנית, וחשוב מכך, קבע העליון כי ההנחיה הכוללת שאסרה על כלל נושי ג'ירפה לממש זכויות קיזוז, חרגה ממה שמותר לבית המשפט לעשות בצו פתיחת הליכים. כפי שנכתב בפסק הדין, "אין מקום ליתן הוראה כללית המונעת מכלל נושי החייב הטוענים לזכות קיזוז לממש את זכותם".
מעמד קנייני מיוחד
פסק הדין מבהיר מדוע זכות הקיזוז נהנית ממעמד מוגן במיוחד בדיני חדלות הפירעון. לפי חוק חדלות פירעון, נושה מובטח נדרש לקבל אישור מבית משפט לפני מימוש זכותו כשבית המשפט הורה על הפעלת עסק לצורך שיקומו, אך אין הגבלה דומה עבור נושה שהוא בעל זכות קיזוז. הזכות הזו, כך כותב השופט מינץ, "אינה טעונה רשות של בית משפט למימושה. היא אינה טעונה בירור עובר למימושה".
- לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח
- שופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק הדין לא קובע שזכות הקיזוז היא בלתי מוגבלת בכלל. השופט מינץ הבהיר באופן מפורש שהיא "אינה בבחינת 'קדוש-קדוש-קדוש'". כלומר בית המשפט מוסמך לבקר אותה ולבחון את תקפותה. ההגבלה שנפסלה היא ההנחיה הגורפת המוקדמת לכלל הנושים, לא סמכות בית המשפט לדון בכל מקרה לגופו. הנושה אפילו אינו חייב להודיע לנאמן מיידית - החוק מעניק לו 30 יום לעשות זאת מהרגע שנודע לו על הצו.
פסק הדין לא ריכך לחלוטין את הכלים העומדים לרשות בית המשפט. השופטת רונן ציינה בדעה המצטרפת שלה כי הסמכות לעכב קיזוז קיימת, "אך יש להשתמש בה בזהירות, לנסיבות נדירות וחריגות בלבד". לדבריה, כשבית המשפט מאפשר לנאמן להשתמש בכספי הקיזוז לצורכי תפעול החברה, הוא עלול לייתר לחלוטין את ההכרעה בשאלת הזכות עצמה, משום שעד שהדיון יגיע לסיומו, הכסף כבר יצא מהקופה. גם השופט מינץ הסייג מכך. לדבריו, אם בית המשפט בחר לעכב קיזוז עד לבירור, עליו לוודא שהנאמן יוכל בבוא היום להחזיר את הכספים. "ווידוא כאמור עומד בגרעין תפקידו של הנאמן", הוא כתב בהחלטתו.
שופרסל ניצחה את הקרב הספציפי הזה, אך המלחמה לא נגמרה. העליון הבהיר שהדרך פתוחה בפני הנאמן לפנות לבית המשפט ולדרוש בירור מלא בשאלה האם זכות הקיזוז של שופרסל אכן עומדת בדרישות הדין. הנאמן הצהיר שהכספים שקוזזו נדרשים בדחיפות לצרכים תפעוליים של החברה, כולל תשלום משכורות - וזה בדיוק הסוג של מתח שפסקי דין מהסוג הזה צפויים לפתור בעתיד. המשמעות של פסק הדין היא שבתחום חדלות הפירעון, זכות הקיזוז היא כלי מוגן ורב עוצמה, ובית המשפט לא רשאי למחוק אותה בצו גורף ומוקדם, אך יכול ויחויב לבחון את תקפותה בכל מקרה לגופו.
