מאסק נגד אלטמן: המשפט יוצא לדרך

העימות בין אילון מאסק לסם אלטמן מגיע השבוע לשלב משפטי פומבי, כשבבית משפט פדרלי באוקלנד נפתח ההליך עם תחילת בחירת המושבעים, מה שמחזיר לכותרות סכסוך שנבנה לאורך כמעט עשור מאחורי הקלעים של תעשיית הבינה המלאכותית.

כדי להבין את החתולים השחורים שעברו בין השניים ואיך שניים מהשמות הבולטים ביותר בעמק הסיליקון הגיעו לעימות משפטי בהיקפים כאלה, צריך לחזור ל-2015, תקופה שבה תחום ה-AI עדיין נתפס כהבטחה טכנולוגית רחוקה יחסית, אבל גם כגורם סיכון פוטנציאלי. 

באותם ימים, החשש המרכזי היה שריכוז הידע והיכולות בידי תאגידי ענק, בעיקר גוגל, ייצור פערי כוח משמעותיים וישפיע על כיוון ההתפתחות של הטכנולוגיה. על הרקע הזה הוקמה OpenAI ביוזמה משותפת של סם אלטמן, אילון מאסק, גרג ברוקמן ואחרים, שכשמה - אופן AI - היא נוסדה כארגון ללא מטרות רווח שהצהיר מראש על יעד חריג: לפתח בינה מלאכותית מתקדמת שתשרת את האנושות כולה, תוך מחויבות לשקיפות, שיתוף ידע ומיקוד בבטיחות.

ממלכ"ר לחברה

מאסק נכנס לפרויקט לא רק כמשקיע, אלא גם כדמות עם אג'נדה. הוא כבר אז התריע מפני הסיכונים של AI לא מבוקר, וראה ב-OpenAI שאך הוקמה דרך לייצר איזון מול הכוחות הדומיננטיים בשוק, כאלה שקמו וכאלה שהיו בדרך. לפי הנתונים בתביעה, מאסק העביר לאורך השנים הראשונות של החברה כ-38 מיליון דולר לטובת הפעילות, מתוך הבנה שמדובר ביוזמה ציבורית במהותה. אלטמן, מצדו, הביא בעיקר את היכולת הארגונית והחיבורים בעמק הסיליקון, והוביל את הגיוס של ההון האנושי - חוקרים ומהנדסים, מה שאפשר לארגון לבסס לעצמו מעמד מוקדם בזירה ולפתח את האחד הכלים הנפוצים והפופולריים ביותר היום - הצ'אט GPT.

• טסלה בין צמיחה לחששות: בוול סטריט מטילים ספק בתמחור ובאסטרטגיית ההשקעות
• טסלה עקפה את הציפיות - קופצת ב-3% באפטר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל כבר בשלבים הראשונים הפערים בגישות התחילו להופיע. העלויות של פיתוח מודלים מתקדמים טיפסו במהירות, והצורך בכוח מחשוב ובנתונים גדולים נהיה למשמעותי יותר מכפי שציפו בתחילת הדרך. סביב 2017–2018 מתחדדת ההבנה שהמודל הלא-רווחי מגביל את היכולת של החברה הצעירה להתחרות בשחקנים הגדולים. במקביל, מאסק ניסה, לפי הדיווחים, להשפיע יותר על כיוון הפעילות ואפילו בחן אפשרויות לשליטה רחבה יותר, מה שלא התקבל על ידי יתר ההנהלה. זמן קצר לאחר מכן הוא עזב את הדירקטוריון והפסיק את מעורבותו הפעילה.

מכאן ואילך OpenAI החלה תהליך שינוי הדרגתי. ב-2019 הוקם מבנה של "רווח מוגבל", שאפשר הכנסת משקיעים תוך שמירה פורמלית על שליטה של הגוף הלא-רווחי. בשנים שלאחר מכן החברה גייסה סכומי עתק, בעיקר ממיקרוסופט, וביססה את עצמה כאחת השחקניות המרכזיות בתחום. ההשקה של ChatGPT ב-2022 האיצה עוד יותר את הצמיחה והפכה את OpenAI לשם מוכר גם מחוץ לעולם הטכנולוגיה.

אבל מבחינת מאסק, זה היה בדיוק הרגע שבו נשבר ההסכם הלא-כתוב. לטענתו, החברה שהוצגה כגוף ציבורי הפכה בפועל לגוף שמכוון לרווח, תוך שימוש במשאבים ובאמון שניתנו לה בתחילת הדרך. מכאן הגיעה גם התביעה שהגיש ב-2024, שבמרכזה הטענה להפרת הסכמות יסוד ולסטייה מהייעוד המקורי של הארגון.

• מניות הגרעין עושות קאמבק: הסיכונים, ההזדמנויות ואיך נחשפים אליהן?
• לא רק מוזיקה: האבולוציה של ספוטיפיי לפי מורגן סטנלי - האם המניה מעניינת?
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• סין מודה: עודף ייצור בפאנלים סולאריים מפיל את המחירים

משפט בעיתוי רגיש ל-Open AI

המשפט שנפתח כעת צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה, והוא הגיע בעיתוי רגיש במיוחד עבור OpenAI, שנערכת לאפשרות של הנפקה לפי שווי שעשוי להגיע לכטריליון דולר. מאסק דרש פיצויים של עד 134 מיליארד דולר, לצד צעדים מבניים כמו הדחת ההנהלה והחזרת השליטה לגוף הלא-רווחי, בעוד OpenAI טענה כי כל המהלכים נעשו בשקיפות וכי מאסק היה מודע להם ואף תמך בהם בעבר.

מעבר למחלוקת המשפטית עצמה, מדובר גם במאבק על אופי התעשייה: האם ניתן לפתח טכנולוגיה בקנה מידה כזה במסגרת מודל ציבורי, או שהשוק מחייב מעבר למבנה עסקי שמבוסס על הון פרטי. התשובה לשאלה הזו לא ניתנה רק בבית המשפט, אבל ההליך הנוכחי צפוי היה לשפוך אור על הדרך שבה התקבלו ההחלטות בשנים הקריטיות של OpenAI, ועל הפער בין החזון המקורי למציאות שנוצרה בפועל.