צ'ק
צילום: istock

על הצ'קים נכתב למוטב בלבד, אבל החברה תשלם 60 אלף שקל ליונט

חברה טענה שהצ'קים שלה זויפו ושהוסיפו עליהם חותמת של יונט קרדיט - חברת ניכיון השיקים שקרסה וסבוכה בפרשה פלילית שבה מעורב כנראה גם שר האוצר לשעבר משה כחלון. אבל בית המשפט לא השתכנע: "עדותו של דניאלי הייתה מתחמקת". זה ההסבר למה הטענה לא החזיקה מים

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה צ'קים יונט קרדיט

פסק דין חדש של בית משפט השלום בראשון לציון מזכיר שגם לחברה שקרסה והסתבכה בחקירה פלילית עדיין יש זכות לגבות חובות, אם היא "אוחזת כשורה" בצ'קים. דניאלי יונתן ניסתה להתחמק מתשלום שני צ'קים על סכום של 30 אלף שקל כל אחד, בטענה שהצ'קים זויפו ושהיא כלל לא קיבלה תמורה עבורם. בסופו של יום, השופט עדי אברונין דחה את כל הטענות וחייב את החברה לשלם 60 אלף שקל בתוספת ריבית, ועוד 15 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחה, ליונט קרדיט שירותים פיננסיים.

השם יונט קרדיט כבר נהפך למלה נרדפת לאחת הפרשות הגדולות בשוק ההון הישראלי. חברת האשראי החוץ-בנקאי, שעסקה בעיקר בניכיון שיקים, קרסה ביוני 2022, הותירה אחריה חובות של כ-120 מיליון שקל, ומניותיה הפסיקו להיסחר. בראשה עמד מי ששימש בעבר שר האוצר, משה כחלון, ששימש יו"ר הדירקטוריון של החברה בין יוני 2021 ליוני 2022, תמורת שכר של 8.3 מיליון שקל בשנה עבור 80% משרה.


הפרשה התגלגלה כשהתגלו אי-התאמות במאזן החברה - המחאות בסכום של כ-7.7 מיליון שקל פשוט נעלמו מסניף נצרת. בהמשך התברר שגם המנכ"ל, צחי אזר, חשוד בנטילת כספים שלא כדין. רשות ניירות ערך חקרה, ובספטמבר 2024 זומנו לשימוע לפני כתב אישום שלושת בעלי השליטה - אזר, שי פנסו ושלמה אייזיק - וגם כחלון עצמו, בחשדות של עבירות דיווח, מרמה והפרת אמונים בתאגיד. בהקלטות שנחשפו, נשמע כחלון אומר לעובד שהתריע בפניו על אי-סדרים: "החברה לא צריכה לחטוף מכות... כרגע אנחנו אנורקסים, כל מכה תפרק אותנו". בפברואר דיווחנו על הסדר טיעון מקל שצפוי להיחתם עם כחלון. אבל גם במצב הזה, החברה עדיין מגישה תביעות וגובה חובות - והתיק של דניאלי יונתן הוא דוגמה לכך.



צ'קים, עבודות מסגרות שלא בוצעו - והליך הוצאה לפועל



הכל התחיל בעסקה פשוטה לכאורה. דניאלי יונתן מסרה ל-א.מ. תשתיות וקונסטרוקציה 26 שני צ'קים כמקדמה עבור עבודות מסגרות בהיקף של כ-200 אלף שקל, שהיו אמורות להתבצע במחסניה בקריית גת ובראשון לציון. אלא שלפי גרסת החברה, העבודות מעולם לא בוצעו.



מה שקרה בפועל הוא שהלקוח, א.מ. תשתיות, העביר את הצ'קים ליונט קרדיט במסגרת עסקת ניכיון צ'קים, וקיבל ממנה תמורה של 141,282 שקל. כשהצ'קים הגיעו לפירעון, דניאלי ביטלה אותם, ויונט קרדיט הגישה אותם להוצאה לפועל.



הנתבעת, באמצעות המנהל שלה יונתן דניאלי, העלתה טענה קשה: הצ'קים זויפו. לטענתו, הוא הקפיד לכתוב על השיקים "למוטב בלבד" כשהמוטב היחיד היה א.מ. תשתיות. החותמת של יונט קרדיט שהופיעה על הצ'קים, כך לדבריו, היתה "מדבקה" שהודבקה על גבי הכיתוב המקורי - זיוף לכל דבר.

קיראו עוד ב"משפט"



אלא שהשופט אברונין לא השתכנע. ראשית, בתצהירו המקורי, דניאלי לא טען כלל שהצ'קים נכתבו בכתב יד - טענה שצצה רק בסיכומים. "די היה בכך כדי לדחות את טענת הנתבעת על הסף, וזאת מחמת הרחבת חזית אסורה", כתב השופט. שנית, דניאלי עצמו הודה בחקירתו שאין לו מושג מה קורה עם הצ'קים שלו: "אתה יודע כמה צ'קים אנחנו נותנים בחודש? אני צריך לעקוב אחרי צ'קים איפה הוא פרע את זה? מה זה מעניין אותי?"



עשרות צ'קים שנפרעו בעבר - אצל אותה חברה


הנקודה המכרעת הגיעה כשהתובעת חשפה משהו מעניין: מ-2020 ועד 2022, מסרה דניאלי לא פחות מ-30 צ'קים במאות אלפי שקלים - כולם לפקודת יונט קרדיט, וכולם נפרעו בלי שום בעיה. כשדניאלי עומת עם העובדה הזו בחקירה, הוא גמגם: "אני לא אחראי למה שנפרע... אני מניח. צריך לבדוק".

השופט אברונין הוסיף ותהה: אם אכן זויפו עשרות שיקים, איך ייתכן שמזרחי-טפחות לא זיהה את הזיוף? דניאלי הבטיח בדיון שיביא את מנהלת הבנק שלו להעיד. לדבריו היא, "תבוא בשבילי... והיא תגיד לך שזה לא צ'ק מקורי" - אבל בסופו של דבר הוא לא זימן אותה.

שאלה נוספת שהכריעה את הכף היא מדוע, אם מדובר בזיוף כה גס, לא הגיש דניאלי תלונה במשטרה. תשובתו היתה מוזרה, והוא ניצל את המוניטין הבעייתי של יונט קרדיט: "אם כל המדינה מדברת על זה שיונט קרדיט פשטו רגל שיונט קרדיט היו רמאויות שם אז אני עכשיו יבוא יוסיף למשטרה על עוד צ'ק?"

התובעת, לעומת זאת, הציגה גרסה סדורה. נציג החברה, משה סאסי, הסביר שהצ'קים הופקדו פיזית במזרחי-טפחות, שבודק כל צ'ק בקפידה. "אם היה צ'ק עם מחיקה סימן X קטן אפילו על המוטב לא משנה מה - אנחנו לא היינו מקבלים אותם", הוא אמר. השופט קבע כי העדות הזו היתה "קוהרנטית, ברורה ולא נסתרה בחקירתו הנגדית".

החותם: אוחזת כשורה

מעבר לדחיית טענת הזיוף, השופט קבע שיונט קרדיט היא "אוחזת כשורה" בצ'קים - מעמד משפטי ברור שמעניק לה זכות לגבות את הצ'קים, גם אם היו בעיות בעסקה המקורית בין דניאלי ללקוח. החברה הוכיחה שנתנה תמורה, שנטלה את השיקים בתום לב, שהם נראו תקינים ושהיא קיבלה אותם לפני מועד הפירעון.

טענת כישלון התמורה - שעבודות המסגרות לא בוצעו - היתה רלוונטית רק ביחסים בין דניאלי ללקוח, ולא ביחסים בינה לבין חברת הניכיון. "התובעת הציגה תשתית ראייתית משכנעת לכך שעמדה בכל דרישות הדין להיותה אוחזת כשורה", סיכם השופט. "טענות הנתבעת בדבר זיוף וכישלון תמורה לא הצליחו לערער מעמד זה".

בסופו של דבר, דניאלי יונתן חויבה לשלם את מלוא סכום הצ'קים - 60 אלף שקל בתוספת ריבית ממועד סירובם בתחילת 2023, ועוד 15 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחה. ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יחודשו, והחובות שהצטברו בינתיים יתווספו לסכום - עוד כסף שצפוי להיכנס לקופת החברה הקורסת, שעדיין ממשיכה לאסוף את שאריות הפעילות שלה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה