"בסופו של דבר המשפט הבינלאומי ייכתב מחדש, בצורה יותר מאוזנת"
ד"ר רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, על ההפרה הבוטה של האיראנים במצר הורמוז, התגובה החוקית של האמריקנים והסדר העולמי החדש ההולך ומתהווה
מצר הורמוז נמצא במרכז החדשות בשל המלחמה עם איראן, ובהחלט ייתכן שיהפוך לזירה עיקרית - ואולי העיקרית - אם וכאשר תתחדש הלחימה. אפשר גם שהמתחולל בו ייראה בדיעבד כחלק מכתיבה מחדש של המשפט הבינלאומי בתחום המלחמה. זוהי המגמה עליה מצביע ד"ר רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט בינלאומי, וכיום שותף וראש תחום יישוב הסכסוכים הבינלאומיים במשרד הרצוג.
מה אומר החוק הבינלאומי על מעבר במצרים כמו הורמוז?
"המסמך המרכזי בתחום הוא UN Convention on the Law of Sea משנת 1982, שגם ישראל וגם איראן לא חתמו עליה. יש שם פרק שמסדיר את הנושא של מצרים כמעברי מים בינלאומיים. חשוב לזכור, שגם אם אתה לא מצטרף לאמנה מסוימת, יש משפט בינלאומי מנהגי - כללים שנוצרים בפועל בין מדינות לפי התבטאויותיהן ומעשיהן, והם מחייבים את כולם.
מותר למדינה הגובלת במצר לגבות תשלום תמורת המעבר, כפי שדורשת איראן?
- אירופה מחריפה את תגובת החירום: פיקוח הדוק על דלקים וצעדי סיוע
- בצל הלהבות: האם סין מפסידה או מרוויחה מהמלחמה באירן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"חופש המעבר הוא בחינם, אחרת זה לא חופש. אם אתה לא יכול למנוע מעבר, אתה גם לא יכול לגבות תשלום. מכוח מה תגבה? הרי זו איננה תעלה שהשקעת בכרייה שלה ואתה משקיע בתחזוקה שלה. אם היה אפשרי לגבות תשלום, עוד מדינות היו עושות זאת - ועובדה שזה לא קורה. קשה לראות מצב בו מדינות העולם יסכימו לפרשנות שתאפשר גבייה; הרי יש הרבה יותר מדינות שעוברות במצרים מאשר כאלה ששוכנות לחופיהם".
מה קורה בזמן מלחמה?
"בעיקרון דיני המעבר חלים גם בשלום וגם במלחמה, אבל בזמן מלחמה יש כללים החלים על הצדדים הלוחמים. אף מדינה לא צריכה להסכים שימנעו ממנה לפעול נגד האויב, אבל עדיין אין לה זכות לסגור את המצר בפני ספינות ממדינות אחרות. לכן, סגירת מצר הורמוז בידי האיראנים היא הפרה בוטה מאוד של המשפט הבינלאומי. עובדה שמועצת הביטחון החליטה פה אחד, כבר בתחילת המלחמה, שחופש השיט בהורמוז צריך להישמר; גם רוסיה וסין תמכו בהחלטה הזאת.
"האיראנים טוענים: אנחנו לא צד לאמנה, אנחנו לא חושבים שזה משפט מנהגי, זו הגנה עצמית. אבל כל אחד יכול להגיד אין-ספור דברים במשפט הבינלאומי. בפועל הם על קרקע מאוד חלשה בנושא הזה".
- בג"ץ מעניק זמנית לבהרב-מיארה וטו מעשי על מינויים במשטרה
- כבוב מותח ביקורת על פסק דין של ביהמ"ש העליון לו הוא שותף
- תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
- עובד עירייה התנדב לעזור לקשיש, ויירש את כל רכושו
מותר לארה"ב להטיל סגר ימי על איראן?
"בעיקרון זה מותר, כמו שאנחנו הטלנו סגר על עזה. השאלה היא מה אתה מתיר ומה אתה אוסר. האמריקנים מטילים אותו על האויב - רק ספינות איראניות או שמפליגות מאיראן ואליה. יש כאן שאלות של פרשנות לגבי מעבר של סיוע הומניטרי, אבל ברור שמלחמה משנה את הכללים. מדינות לוחמות יכולות לעשות הכל כדי להצליח, חוץ ממה שאסור - פגיעה מכוונת במטרות אזרחיות או ביעדים הומניטריים".
מצר הורמוז. הפרה בוטה של החוק הבינלאומי (צילום: נאס"א)
כאשר מדובר במדינה טרור כמו איראן, בכלל יש משמעות לחוק הבינלאומי? גם דונלד טראמפ אמר, שמבחינתו החוק הבינלאומי הוא תחושת הבטן שלו.
"אחרי מלחמת העולם השנייה נוצרה מסגרת של האו"ם ומועצת הביטחון, ואחרי המלחמה הקרה הייתה תחושה שהמשפט הבינלאומי מתפרץ ומכסה הרבה מאוד תחומים. הייתה יומרה שהעולם יתנהל תחת המשפט ושלטון החוק ושהוא אמור לתת תשובה לכל. ההתנהלות של טראמפ ומנהיגים אחרים, שקצת בועטים בסדר הזה, היא תגובת-נגד לכך".
אז אנחנו בדרך לעולם נטול משפט?
"לא נראה לי. המשפט הבינלאומי משרת הרבה מטרות טובות. עולם שהוא ג'ונגל נוח אם אתה האריה, ולא אם אתה יתר החיות. יכול להיות שאנחנו מצויים בהתגבשות של סדר עולמי אחר, שיהיה דומה יותר לזה של המלחמה הקרה, בו המשפט הבינלאומי טיפל בתחומים מסוימים והעניק חופש פעולה בתחומים אחרים. זה לא מושלם ולא צודק, אבל קיבלו את זה. ייתכן שאנחנו נמצאים בשרטוט מחדש של המשפט הבינלאומי, במיוחד בנוגע לשימוש בכוח.
"הדחיפה קדימה, במיוחד בסדר יום ליברלי, אולי הגיעה לנקודה בה יש מדינות שלא מסכימות איתה. המשפט הנוכחי לא נותן תשובה אמיתית לשחקנים שמפרים את הכללים, כמו איראן. ליצור כללים שמחייבים רק את המדינות שצריכות להתמודד עם הבעיות הללו - זה לא פתרון.
"אם באה מדינה כמו ארה"ב ואומרת שהכללים אינם מגנים עליה מפני מדינות כמו ונצואלה ואיראן, וצריך מעשה יותר נחרץ - ייתכן שהכללים ישוכתבו, גם אם יש אנשים באירופה ובכל מיני אוניברסיטאות שלא אוהבים את זה. בסופו של דבר המשפט הבינלאומי ייכתב מחדש".
ד"ר רועי שיינדורף (צילום: ניקי וסטהפל)
כיצד זה ייראה בפועל?
"העמדה המסורתית אומרת שאין לך זכות להשתמש בכוח, אלא בהגנה עצמית ואם מישהו תוקף אותך. אבל יכולה להיות מדינה שמייצרת איום גרעיני, איום בליסטי נורא או מממנת טרור באופן עקבי, והיא עוד לא תוקפת אותך - ייתכן שמותר לך לפעול נגדה בהגנה עצמית. אפשר להגיע לזה בדרך של פרשנות של המושג 'הגנה עצמית', כמו למשל ההתקפה שלנו על הכור בעיראק ב-1981.
"בסופו של דבר זו סמנטיקה. המציאות מייצרת אתגרים חדשים, שלא חשבו עליהם כאשר כתבו את האמנות הקיימות. צריך להגיב עליה, כולל מול הטכנולוגיות החדשות והסיכונים שעלולים להיווצר, אם אינך עושה דבר ומאפשר למדינות לצבור כוח שאחר כך לא תוכל להתמודד איתו. ייתכן שהכללים יהיו אחרים, ודאי מול שחקנים שהם עצמם פועלים נגד הכללים הקיימים. ייתכן שהמשפט הבינלאומי ייווצר מחדש, בצורה יותר מאוזנת שמתאימה לעולם של 2026 ולא לזה של 1945".
כולל למשל התקפה על מתקני אנרגיה ותשתיות, שלפי הכללים הנוכחיים עלולה להיות פשע מלחמה?
"אי-אפשר לדעת כרגע איפה הדברים יתייצבו בסוף. כבר היום יש שאלות לגבי הפרשנות: מתי מתקן אנרגיה יכול להיות יעד צבאי לגיטימי. אם אתה אומר שהכללים לא חלים בכלל, אתה יוצר כאוס; מי יודע מתי ייווצרו כללים חדשים. מצד שני, אי-אפשר רק להיצמד לכללים של פעם שלא נותנים מענה לאתגרים העכשוויים. זה לוקח הרבה מאוד זמן, כי אין מחוקק חדש ומדינות שונות חושבות בצורה שונה. אנחנו בתוך התהליך הזה, ונוצרת הרבה אי-בהירות. יש שיאמרו שהתקפה הזאת היא פשע מלחמה, ויש שיאמרו שהיא לגיטימית במצב הנוכחי".
