חיילים ריגלו ובגדו במדינה תמורת אלפי שקלים - הקלות הבלתי נסבלת של גיוס מרגלים

פרשת הריגול בחיל האוויר שמתבררת בימים האחרונים היא מזעזעת - מזעזעת בפשטותה, בחומרתה וביכולת של אנשים מהעם, גם חיילים בשירות, לבגוד במדינה. כתב האישום נגד שני טכנאים בחיל האוויר חושף לא רק קשר עם סוכנים זרים והעברת חומרים רגישים, אלא גם יוזמה עצמאית של אחד הנאשמים. הוא חיפש בעצמו את הקשר עם האיראנים אחרי ששמע שהחבר שלו מרוויח כסף על משימות פשוטות.

השניים שירתו כטכנאים בבסיס תל נוף ועסקו במטוסי F-15. לפי כתב האישום הם היו בקשר עם גורמי מודיעין איראניים במשך חודשים ארוכים. בתקופה הזאת הם ביצעו כמה משימות תמורת תשלום. אחד מהם העביר חומרים מקצועיים מההכשרה הצבאית שלו, כולל פרטים על מערכות במטוסי קרב. הם גם תיעדו מתקנים צבאיים, צילמו אזורים בבסיס וסיפקו מידע נקודתי על מבנים ומערכות.

אחד הנאשמים יזם את הקשר אחרי שהבין שאפשר להרוויח כסף מהיר דרך הרשת. עד עכשיו דיברו בעיקר על פניות איראניות דרך טלגרם או רשתות חברתיות, אבל כאן מדובר במי שמחפש את הגורם הזר בעצמו. הוא לא חיכה להצעה, הוא יצר את הפנייה.

התעריפון: 500 שקל לצילום, 15 אלף למשימה חמורה

בפרשה הזאת האיראנים ביקשו גם מידע על דמויות בכירות. בין השאר הם רצו פרטים על הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, על השר איתמר בן גביר ועל אחרים. אחד הנאשמים היה מוכן לספק חלק מהמידע תמורת מקדמה של 150 שקלים בלבד לכל דמות. הסכומים קטנים ובכל זאת אנשים בגדו. 

בפרשיות דומות שהתרחשו בשנה האחרונה האיראנים משלמים סכומים מדורגים לפי סוג המשימה. התעריף הבסיסי עומד על כ-500 שקל לצילום של אתר ציבורי או מתקן פשוט. תמורת תיעוד של מתקנים רגישים יותר הם מגיעים ל-1,500 שקל, ועבור הצתת רכב משלמים כ-2,000 שקל. משימות חמורות יותר, כמו רכישת נשק, העברת מידע ביטחוני או ביצוע פעולות חבלה, יכולות להגיע ל-15 אלף שקל ואף יותר. בפרשיות מסוימות דובר אפילו על תשלומים של מעל 5,000 דולר למשימה בודדת, כשמדובר בפעולות ברמת חומרה גבוהה כמו מעקב אחר אישים בכירים או תכנון התנקשות. הכל עובר דרך ארנקים דיגיטליים או קריפטו, בעיקר במטבע USDT, מה שהופך את התשלום למהיר, ניתן להסתרה וכמעט בלתי ניתן למעקב. להרחבה: 500 ש"ח לצילום, 15 אלף לרכישת נשק: כך איראן מגייסת ישראלים לריגול

התשלומים האלה חוזרים על עצמם בכל הפרשות. במקרים חמורים יותר, קבוצות שפעלו לאורך זמן קיבלו מאות אלפי שקלים במצטבר - אבל לכל מרגל זה סכום של 10-20 אלף שקל על פני תקופה של שנה. חוליה אחת שנחשפה בשנה שעברה, ובה שבעה ישראלים יוצאי אזרבייג'ן מאזור חיפה והצפון, ביצעה מאות משימות במשך שנתיים וצברה כ-150-200 אלף שקל שחלקם הועברו גם דרך שליחים פיזיים שהגיעו לארץ. באותו מקרה היעדים כללו בסיסי חיל האוויר נבטים ורמת דוד, מחנה הקריה ומתקני מוסד. בפרשה אחרת, תושב חיפה קיבל 500 דולר בביטקוין עבור כל משימת צילום של בסיסי צה"ל ובתי בכירים. הסכומים לא ענקיים ברמת המשימה הבודדת, אבל הם מספיקים כדי לפתות אנשים שמחפשים כסף נוסף. זה

עשרות פרשיות, יותר מ-50 כתבי אישום

מאז תחילת המלחמה נחקרו עשרות פרשיות ריגול לטובת איראן, ומפרוץ הלחימה ועד אמצע 2025 סוכלו למעלה מ-27 פרשיות על ידי השב"כ. הוגשו יותר מ-50 כתבי אישום נגד עשרות נאשמים. רובם אזרחים רגילים, חלקם חיילים או עובדים עם גישה למידע. האיראנים עובדים בשיטה קבועה: פנייה דרך הרשת, משימה קטנה ראשונה, תשלום מהיר, ואז דרישה להסלמה. לפעמים זה מתחיל בצילום של כביש או בניין, וממשיך למידע צבאי או אפילו תכנון פגיעה.

במקרה הנוכחי השניים סיפקו מידע על מערכות מטוסים ועל הבסיס עצמו. הם גם נשאלו על אפשרות לבצע משימות חמורות יותר, כמו עיכוב המראות או פגיעה במפקדים. הם סירבו לחלק מהבקשות שכללו אמצעי לחימה, אבל המשיכו בקשר עד למעצר.

הבעיה המרכזית היא הקלות. הכל קורה דרך האינטרנט, בלי פגישות פיזיות, בלי סיכון גדול מדי. כסף מהיר, משימה פשוטה, ואפשר להרוויח כמה מאות שקלים ביום אחד וזה עולה בהדרגה. בפרשות אחרות ראינו דפוס דומה: עולים חדשים, צעירים עם חובות, או סתם אנשים שמחפשים דרך קלה להרוויח.

• חברת לווייני הריגול שמזנקת ב־30% ביום המסחר הראשון שלה
• שלושה מהנדסים בגוגל העבירו סודות לאיראן

הכסף הוא המניע העיקרי בכל הפרשות האלה, והוא גם מה שהופך את הגיוס לקל כל כך. המערכת תצטרך להתאים את השיטות שלה. יותר מעקב דיגיטלי, יותר סינון, יותר הדרכה. כל עוד יש אנשים שמוכנים למכור מידע תמורת כמה מאות שקלים, האיום יישאר. הפרשה בחיל האוויר היא דוגמה ברורה לכך. היא לא רק על שני טכנאים, אלא על דפוס שחוזר על עצמו שוב ושוב. להרחבה: שלושה מהנדסים בגוגל העבירו סודות לאיראן