דוריה אחיאל ויובדה ישראלוב (רשתות)דוריה אחיאל ויובדה ישראלוב (רשתות)

500 ש"ח לצילום, 15 אלף לרכישת נשק: כך איראן מגייסת ישראלים לריגול

בני זוג מרעננה נעצרו בחשד ששיתפו פעולה עם סוכן איראני; ברשותם נמצאו מזומנים, מחשבים והתכתבויות עם המפעיל; במקביל: שלושה צעירים נוספים נעצרו בפרשות נפרדות, חלקם תיעדו קניונים, אחרים העבירו אמצעי לחימה; על הכסף שקונה בגידה חמורה

עמית בר | (5)
נושאים בכתבה מרגלים איראן

שיטת הפעולה של האיראנים בגיוס מרגלים פשוטה:  פונים בזהות בדויה ברשתות החברתיות, לאזרחים ישראלים ומציעים להם משימות קטנות בתמורה לכסף. הסכומים הולכים ועולים בהתאם למשימה, למשימות "קטנות" הסכומים קטנים. יש מי שמוכן לבגוד במדינה שלו בתמורה לסכומים הקטנים ומתפתה לסכומים היותר גדולים. התעריף הוא באזור הזה:  500 ש"ח לצילום של אתר ציבורי, 1,500 ש"ח לתיעוד מתקנים רגישים, 2,000 ש"ח להצתת רכב. במקרים חריגים, התשלום מגיע ל־15 אלף ש"ח, בעיקר כשמדובר בהעברת מידע ביטחוני או אמצעי לחימה.

הכסף מועבר לרוב בקריפטו, כדי להקשות על מעקב. המשימות כוללות צילום, תצפיות, ולעיתים גם פעולות חבלניות. מדובר על עשרות אזרחים שתמורת תשלום יחסית נמוך מספקים לאיראנים תמונת מודיעין יחסית רחבה. 

אתמול נחשפה פרשה נוספת: דוריה אחיאל ויובדה ישראלוב, בני זוג בשנות ה־30 לחייהם מרעננה, נעצרו בדירתם על ידי בלשי היחידה ללוחמה בפשיעה והשב"כ. בחיפוש בדירה נמצאו טלפונים, מחשבים ומזומנים. בין החומרים: תכתובות ישירות עם סוכן איראני. אחיאל צולמה מתעדת אתרים שונים בארץ וטענה שמדובר בגרפיטי בלבד. לפי החשד, מדובר בתיעוד מודיעיני מכוון.

בית המשפט האריך את מעצרם בשבעה ימים. אחיאל לא התייצבה לחקירה ונעצרה בדירה. ברקע גם חשדות לשימוש בסמים. ישראלוב, לדבריו, רק העביר 100 דולר לקריפטו עבור "יונתן מירושלים". לשניים רקע פלילי קודם, כולל תיק פתוח בנושא סמים. הסנגור טען שאין ראיות ממשיות, אך המשטרה סבורה אחרת.

בנוסף, שלושה צעירים נוספים נעצרו ביממה האחרונה בפרשות דומות:

מרק מורגיין, בן 33 מבקעת הירדן, חשוד כי קיבל רימון יד ממפעיל זר והיה אמור להעבירו ליעד אחר, תוך שהוא מודע לכך שהנשק עלול לשמש לפגיעה באזרחים.

יוני סגל (18) ו־נהוראי מזרחי (20), תושבי טבריה, תיעדו קניונים מרכזיים – דיזנגוף סנטר, ביג פאשן טבריה וגרנד קניון חיפה – ושלחו מידע על אבטחה, מבנה המקום, ופרטים נוספים.

בכל אחד מהמקרים, המשימות בוצעו תוך תשלום או הבטחת תשלום.

השב"כ מזהיר: כל צילום הוא פתח לפעילות עוינת

גורמי הביטחון חוזרים ומדגישים: תיעוד אתרים, גם אם נראה תמים, עלול לשמש בסיס לפיגועים. הפעילות הזו, גם כשמתבצעת "רק בצ'אט", מוגדרת סיוע לאויב בזמן לחימה. העונשים חמורים, ובמקרים מסוימים מגיעים לעשרות שנות מאסר. מדובר בתופעה מתרחבת, שהשירותים החשאיים בישראל מתייחסים אליה כאל איום אסטרטגי – דווקא בגלל הפשטות שלה. כל אדם עם גישה לטלפון ולרשתות חברתיות עלול להפוך, גם בלי להבין את מלוא ההשלכות, לחלק ממערך ריגול פעיל.


תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גבריאל 02/07/2025 15:13
    הגב לתגובה זו
    תמורת בצע כסף
  • 4.
    עונש מוות לבוגדים (ל"ת)
    אנונימי 02/07/2025 06:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עונש מוות לבוגדים (ל"ת)
    דודו 02/07/2025 01:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 01/07/2025 22:13
    הגב לתגובה זו
    צילום קניון או רחוב עם בתים או אנשים אינו מהווה עבירה.כל ההתנהלות והקשר עם החמאס ואשף והפתח והאוייב זה חמור ביותר.
  • 1.
    עונש מירבי לכולם (ל"ת)
    אנונימי 01/07/2025 21:54
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

מיכאל קלמן
צילום: מנורה מבטחים

מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל

התביעה הוגשה בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. מנורה טוענת כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, היא "שיפתה ופיצתה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת"

עוזי גרסטמן |

חברת הביטוח מנורה מבטחים הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד הרשות הפלסטינית (הרש"פ), בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. אומדן מנורה לסכום הכולל של הנזקים שנגרמו לה הוא כרבע מיליארד שקל.


על-פי נתוני המשטרה, שפורסמו באחרונה בתקשורת, ב-2024 נגנבו בישראל כ-18 אלף כלי רכב, וב-2023 היקף גניבות כלי הרכב היה כמעט 20 אלף. מלבד הנזק הכלכלי העצום, מסבירה מנורה בכתב התביעה כי תופעת גניבות הרכב בישראל מקרינה באופן ישיר על תחושת הביטחון של הציבור. לדברי החברה, היא גם עשויה להסביר, במידה מסוימת, חלק מהתייקרות פרמיות ביטוחי הרכב בשנים האחרונות.


במסגרת התביעה שהגישה מנורה, טוענת החברה כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, הנתונים לשליטתה ואחריותה הבלעדית הרשות הפלסטינית, "שיפתה ופיצתה מנורה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת".


כמו כן, על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד ארז בלוך ממשרד ארז בלוך, אל שטחי הרשות הפלסטינית הגיעו אלפי כלי רכב שהיו מבוטחים על-ידי החברה. מתוך אותם כלי רכב, הצליחו חברות האיתור איתוראן ופוינטר לאכן ולהוכיח שכלי רכב רבים מצאו את דרכם לשטחי הרשות, וביחס לאחרים התקבל אישור ממשטרת ישראל כי כלי הרכב הגנובים הגיעו לשטחי A.


בתביעה מתבססת מנורה בין היתר על ההנחה משפטית שלפיה כלי רכב שנגנבים בשטח ישראל מגיעים לתחנתם האחרונה בשטחי הרשות הפלסטינית. אותה חזקה נשענת גם על פסק דין של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שקבע בהיותו שופט עליון מן המניין כי רכב שנגנב בישראל "יסיים את חייו" בשטחי הרש"פ. עוד קבע אז השופט עמית ב"הלכת אלשחרה", כי "אין חולק כי התופעה של גניבות רכב היא מכת מדינה זה שנים רבות... גניבת הרכב היא רק התחנה הראשונה ובשטחי הרשות הפלסטינית קמה תעשיה שלמה של 'משחטות' רכב - המהוות 'תחנה סופית' לרכבים הגנובים - ושל סחר בחלפים ובכלי רכב גנובים, שגם עליה ניתן לומר שהיא בבחינת מכת מדינה... היקף התופעה הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואף בגדר ידיעה שיפוטית".