
מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
הבנק מציג צמיחה באשראי ותשואת הון של 17.6%, מעט נמוכה מהשנה שעברה; הדירקטוריון בחר בחלוקה מתונה של מחצית מהרווח, למרות אישור בנק ישראל לחלוקה של עד 75%
בנק מזרחי טפחות מזרחי טפחות 4.77% פרסם את דוחות הרבעון השלישי של 2025 עם המשך רווחיות גבוהה וצמיחה באשראי, אבל גם איתות ראשון להעדפה של שמרנות מסוימת בחלוקת ההון, במיוחד בהשוואה ללאומי והבינלאומי. הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-1.48 מיליארד שקל, עלייה קלה לעומת כ-1.43 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. תשואת ההון עמדה על 17.6% במונחים שנתיים, לעומת 19% באותו רבעון לפני שנה, ועדיין מדובר באחת התשואות הגבוהות במערכת, גם אם מתחת לרמות השיא של 2024.
בצד הפעילות, הבנק ממשיך להתרחב באשראי. תיק האשראי לציבור, נטו, גדל במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה ב-9.5%, שהם כ-33.9 מיליארד שקל, והגיע בסוף ספטמבר לכ-358 מיליארד שקל. חלקו של האשראי לציבור במאזן עלה לכ-75%, כך שהבנק נשאר ממוקד בליבת הפעילות הבנקאית, אשראי לדיור, משקי בית ועסקים.
התמונה בסיכון האשראי ממשיכה להיות חיובית. ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון השלישי ירדו ל-44 מיליון שקל בלבד, לעומת 130 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור ההוצאות להפסדי אשראי מסך האשראי לציבור עמד על 0.04%, לעומת 0.15% אשתקד, רמה נמוכה יחסית, שמעידה על תיק אשראי שממשיך לתפקד היטב גם בסביבה מאתגרת.
בקו התפעולי, מזרחי-טפחות שומר על יעילות גבוהה אך ללא שיפור מהותי: יחס
היעילות ברבעון עמד על כ-34.2%, לעומת 33.9% ברבעון המקביל ו-34.9% ברבעון השני השנה, רמות שמעידות על מבנה הוצאות רזה יחסית, אך לא על עוד שיפור ביעילות.
מנגד, מדדי ההון והנזילות נותרו חזקים עם יחס הון רובד 1 הסתכם בכ-10.4% ויחס ההון הכולל ב-13.36%, בעוד
יחס כיסוי הנזילות (LCR) עומד על כ-139%, מרווח נוח מעל דרישות הפיקוח, שמאפשר לבנק גם לתמוך בצמיחה באשראי וגם לחלק דיבידנד.
- משה לארי משווק את מזרחי טפחות כ"בנק של אנשים" רק כדי לגבות מכם את הריבית הכי גבוהה במשק
- מזרחי טפחות: הרווח טיפס ב-25%; התשואה על ההון - 16.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן מגיע ההבדל הבולט מול לאומי: דירקטוריון מזרחי-טפחות אישר חלוקת דיבידנד של כ-741.5 מיליון שקל בגין הרבעון, 50% מהרווח הנקי. זהו למעשה ניצול מלא של מדיניות הדיבידנד המעודכנת של הבנק, שמאפשרת חלוקה של עד 50% מהרווח (לעומת 40% בעבר), אך עדיין מתחת לתקרה של 75% שהמערכת הבנקאית קיבלה מבנק ישראל, ושאותה לאומי והבינלאומי כבר מממשות. במילים אחרות, גם עם רווחיות גבוהה והון חזק, מזרחי-טפחות בוחר שלא למתוח את מדיניות ההחזר לבעלי המניות עד הקצה, ומשאיר כרית הון עבה יותר ליום גשום.
בדומה לבנקים אחרים, גם מזרחי-טפחות ממשיך לשאת חלק מהעלות של ההקלות ללקוחות בעקבות המלחמה. אומדן העלות הכלכלית של סל ההטבות במסגרת מתווה בנק ישראל והיוזמות העצמאיות של הבנק, דחיית הלוואות, הקלות במשכנתאות, הקלות לעסקים קטנים ועוד, עומד על כ-600 מיליון שקל, ומתוכם כ-149 מיליון כבר נרשמו בדוחות עד סוף ספטמבר. ההוצאה הזו לוחצת מעט על השורה התחתונה, אבל גם מסבירה חלק מהפער בין רמות הרווחיות הגבוהות לבין ההחלטה להישאר עם חלוקה של 50% בלבד.
דבר החברה
מנכ"ל מזרחי טפחות, משה לארי, אמר: תוצאות הבנק ברבעון השלישי משקפות את הצלחתנו להמשיך ולצמוח גם במציאות של מלחמה ארוכה ואתגרים כלכליים
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
"תוצאות הבנק ברבעון השלישי של 2025, ובהן רווח שיא רבעוני של 1,483 מיליון שקל ותשואה להון של 17.6%, משקפות את הצלחתנו לשמור על תנופת הצמיחה של הבנק, גם במציאות של מלחמה ארוכה ואתגרים כלכליים. הצלחה מרשימה זו נזקפת, בראש ובראשונה, לזכותם של אלפי העובדות והעובדים המעולים שלנו, שמושכים את הבנק קדימה, במקצועיות ובמסירות, ומביאים אותו להישגים יוצאי דופן, רבעון אחר רבעון, ועל כך הם ראויים להוקרה ותודה גדולה.
ההתרחבות בפעילות הבנק באה לביטוי בסעיפי המאזן העיקריים ובהם ההון העצמי, סך כל המאזן, פיקדונות הציבור והאשראי לציבור. תיק האשראי לציבור צמח ברבעון השלישי של 2025 בכ-15.2 מיליארד שקל בהשוואה לרבעון השני השנה, עלייה המשקפת קצב גידול שנתי של 16.1%. המעורבות ההולכת וגדלה של הבנק בפעילות העסקית במשק, באה לביטוי בהתפתחות תיק האשראי לעסקים, שעלה בין שני הרבעונים העוקבים השנה בקרוב ל-7.4 מיליארד שקל, נתון המשקף קצב גידול שנתי של 28.0%.
במקביל, ממשיך הבנק להפגין שליטה בהוצאות התפעוליות והאחרות שהסתכמו ברבעון השלישי של השנה ב-1,310 מיליון שקל לעומת 1,289 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד – עלייה מתונה של 1.6%. הודות לכך, מציג הבנק ברבעון השלישי של 2025 יחס יעילות (Cost Income Ratio) איכותי, בשיעור של 34.2%.
גם בנק יהב, מקבוצת מזרחי-טפחות, רשם רווחי שיא: ברבעון השלישי הרוויח הבנק 120 מיליון שקל, לעומת 117 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים הראשונים של 2025 רשם יהב רווח נקי של 339 מיליון שקל, בהשוואה ל-320 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
על רקע התוצאות הכספיות, ולאחר בחינת יחסי ההון בתרחישים השונים, אישר הדירקטוריון חלוקת דיבידנד של 741.5 מיליון שקל – 50% מרווחי הרבעון השלישי. בכך מגיע הדיבידנד למחזיקי המניות, בגין שלושת הרבעונים הראשונים של 2025, לסכום מצטבר של קרוב ל-2 מיליארד שקל.
הדוח לרבעון השלישי מתפרסם בעיצומה של הפסקת אש, במלחמה הארוכה בתולדותינו. שחרורם של כלל החטופים החללים והבאתם לקבורה ראויה, יאפשרו את סגירתו של חוב מוסרי וערכי, שרובץ על כולנו, כחברה וכאומה. השלמת המשימה, עד להשבתו של החטוף האחרון, היא תנאי הכרחי לתחילת תהליך השיקום והריפוי הלאומי, שהמדינה זקוקה לו.
משפחת מזרחי-טפחות מחבקת את המשפחות השכולות שאיבדו במלחמה את היקר להן מכול, שולחת איחולי החלמה מהירה לפצועות ולפצועים, בגוף ובנפש, ומוקירה את משרתות ומשרתי המילואים, שעזבו הכול מאחור ויצאו להגן על המדינה, מתוך הקרבה, נחישות ומחויבות", אומר מנכ"ל הבנק, משה לארי.
שווי השוק של מניית מזרחי טפחות עומד על כ-60.3 מיליארד שקל, לאחר שעלתה בכ-55% מתחילת השנה. מכפיל הרווח המייצג לרבעון השלישי עומד על כ-10.1
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
.jpg)