מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר | (5)
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מנתוני האוצר עולה כי כ‑76% מהגמלאים של מערכת הביטחון חוזרים לשוק העבודה, מתוכם כ‑26% חוזרים לשירות הציבורי. ותחת הנתונים האלו - האם  מוצדק להעניק קצבה מלאה, כבר מגיל 45, כאשר העובד בפועל מרוויח מצוין, ואפילו כפול?

ההצעה של האוצר מתייחסת לפורשים שעובדים בשירות המדינה. הכוונה לקצץ את קצבת הפנסיה כאשר סכום הכנסת העבודה והקצבה יחד גבוה מהמשכורת האחרונה שקיבל הגמלאי לפני פרישתו משירות הקבע בכוחות הביטחון. אבל, יש כאן איפה ואיפה. מה אם אותם פורשים שמשתכרים בשוק הפרטי? איך ניתן להעביר הצעה שנראית על פניו אפילו "לא חוקית". 

קיראו עוד ב"בארץ"

יש הרבה סימני שאלה בתוכנית הזו, אבל הכוונה - מצד אחד להעניק ביטחון כלכלי לפורש ומצד שני לא להגזים עם הביטחון הזה באם יש לו יכולת השתכרות, היא הגיונית ומתבקשת. השאלה אם זו יריית פתיחה אמיתית של האוצר, או בלון ניסוי כדי להשפיע ולשנות את תקציב הביטחון בסעיפים אחרים. באוצר מציעים להוריד הטבות והוצאות נוספות חלקן גדולות יותר מבחינת הסכום הכספי.


הדגש של האוצר הוא  קיצוץ בהטבות ייחודיות, שחלקן לא אושרו מעולם על ידי הממונה על השכר, ואינן קיימות בשירות הציבורי הרגיל. ההצעה כוללת שורת צעדים לרבות ביטול הדרגתי של חופשות השחרור למעט למערך הלוחם, ביטול תוספת השכר על שווי שימוש ברכב צמוד וכן צמצום נופשים מסובסדים.


קיצוץ חופשת שחרור למערך הלא לוחם

כיום קציני קבע נהנים מחופשת שחרור בת חודשיים ועד תשעה חודשים, בהתאם לוותק ולדרגה. לפי ההצעה, החופשה תקוצץ בהדרגה עד שתבוטל לגמרי עד 2030. באוצר מציינים כי גם ללא חופשה זו, משרתי הקבע ממשיכים ליהנות ממענקי שחרור, פנסיה תקציבית או פנסיית גישור, כך שלדבריהם מדובר בהטבה מיותרת שתועלתה נמוכה.

נושא נוסף שמשרד האוצר מתכוון לטפל בו הוא תוספת השכר שמפצה על שווי שימוש ברכב צמוד. בצה"ל, ההטבה ניתנת לכל הקצינים מדרגת סגן אלוף ומעלה, ולחלק מקציני רס"ן. מדובר בהטבה שמגלמת הכרה בכך שהרכב מהווה חלק מהשכר, ולכן מחויב במס. במילים אחרות, הם מקבלים את ההטבה וגם את הרכב ולכך לא משלמים מס של מאות או אפילו אלפי שקלים. ההטבה היא תחליף לשכר, ויש כאן כמובן עיוות גדול שלא קיים בשוק הפרטי.

הטבה נוספת שנמצאת על הכוונת היא הנופש המשפחתי המסובסד. כיום זכאים לו משרתי קבע בגופי ביטחון כמו צה"ל, המשטרה, שב"כ, מוסד וגם משרדי ממשלה כגון הביטחון, החוץ וביטחון הפנים. ההצעה היא לבטל את הסבסוד לכלל המשרתים, למעט אלו שבמערך הלוחם.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    כתב חובבן ללא ידע. ליצן אם היית יודע מה המצב בצהל מבחינת איכות כא שאינו לוחם לא היית כותב שטויות (ל"ת)
    קובי 08/11/2025 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גדעון 08/11/2025 11:50
    הגב לתגובה זו
    כשהרמטכל כוכבי התעסק במשכורות החיילים במקום לדאוג למוכנות למלחמה התוצאות ניראות ב710 ולאחריו.
  • 3.
    טוב מאוד (ל"ת)
    שי 08/11/2025 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 08/11/2025 11:30
    הגב לתגובה זו
    אתם בכלל מבינים איזה רמות שכר גבוהות יש בצבא ובשאר גופי הביטחון לגובניקים שלא לדבר על רכבי הפאר התצמוגים ההטבות המטורפות והפנסיה הנדיבה מגיל צעיר.
  • 1.
    אנונימי 08/11/2025 11:08
    הגב לתגובה זו
    עכשו ברור למה לוחם שלומד באוניברסיטה אחרי כמעט 3 שנים ועוד שנים בעזה ולבנון לא מקבל שכר לימוד מלא אלה חלקי וזה בדוק כי יש מלא אכלי חינם
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.