״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף  אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.

• יצחק תשובה: "מאמינים שנמצא נפט בלוויתן עמוק" - ומה עושות מניות האנרגיה
• סגירת מסחר: מי ירדה 2.5% וסגרה בעלייה של 1.7%? ומה קרה היום במדדים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

נכון לעכשיו, רובן המכריע של החברות מגודרות. מרבית היצואניות והחברות בענף ההייטק מציינות כי הגידור שביצעו מעניק להן שקט יחסי עד הרבעון הראשון או השני של 2026. אולם ככל שהמגמה מתארכת והשקל ממשיך להתחזק, ההגנות האלו עלולות להישחק. שער ממוצע של 3.6-3.7 שקל לדולר שנראה הגיוני בשעתו, כבר רחוק מהמציאות של 3.2, והמשמעות היא שעם הזמן ההשפעה השלילית תחלחל לדוחות. גם יתרות המט"ח שנצברו בתקופות קודמות הולכות ומתרוקנות, מה שמעמיק את החשיפה.

המרוויחים

וכמו בכל דבר יש את הצד השני של המטבע. בהכללה גסה היבואנים נהנים מירידה של עלויות הרכש, בגלל שרכישת סחורות וחומרי גלם מחו"ל הופכת זולה יותר. יש להם ״יותר שקלים״ לקנות את הסחורה. לפעמים הם מצליחים לאכול לבד את העוגה בלי לגלגל את זה למטה אבל במקרים אחרים וכשהמגמה מתארכת זה מגיע גם אלינו, הצרכנים. מוצרים מיובאים, מכשירי חשמל, טיסות ושופינג נהיה זול יותר. שקל חזק פירושו כוח קנייה גבוה יותר, לפחות בטווח הקצר. עם זאת כמו שאמרנו, היתרון הזה לא מוחלט. רשתות הדיסקאונט המקומיות, כמו זול סטוק וגם מקס סטוק שאמורות לכאורה להנות מהתחזקות של המטבע נפגעות מזה: השקל החזק הופך את הייבוא לזול יותר גם למתחרים שלהן, ומכריח אותן להוריד מחירים כדי לשמור על נתח שוק. התוצאה היא שחיקה ברווחיות, גם אם המחזור לא בהכרח נפגע. זה גם הוביל את הענף למעין קונסלידציה כשיוחננוף שהחזיקה בזול סטוק נפטרה מהרשת ומכרה ליזמים חרדיים.

• המנכ"לית החדשה של מזרחי-טפחות INVEST: שמרית קניג
• ההוצאות בכרטיסי אשראי בינואר 2026 עמדו על 49 מיליארד שקלים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סוד הנדל"ן: איך הציבור החרדי קונה דירות בלי הון עצמי?

ההשפעה המוניטרית

מעבר לשאלה מי מרוויח ומי נפגע, צריכים לומר שההתחזקות של השקל לא נגרמת רק מנתונים כלכליים טובים. חלק מהתמונה קשור גם לזרימת הון ספקולטיבית, קרנות ומשקיעים שמנצלים את הפער בין הריביות ומרוויחים  מהפערים בין המטבעות - פערי הריביות עובדים לטובת הדולר: "אסטרטגיית הנשיאה" מושכת שוב משקיעים

בבנק ישראל מודעים לתופעה הזו, והשקל החזק הוא גם אחת הסיבות המרכזיות לכך שהבנק שוקל להפחית את הריבית כבר בהחלטה הקרובה. כשהמטבע המקומי מתחזק, מחירי היבוא יורדים, הלחצים על המחירים נרגעים והאינפלציה נחלשת. כלומר שקל חזק מקל על בנק ישראל, כי הוא מצמצם את הסיכון שמחירי המוצרים המיובאים ימשיכו לעלות. לכן, כל עוד השקל שומר על רמות של 3.2-3.3 לדולר, הסביבה האינפלציונית יותר בשליטה. 

גם הכלכלנים מסכימים ששער של 3.20-3.30 שקל לדולר הוא רמה סבירה, שמאזנת בין כוח הקנייה של הצרכנים לבין יציבות היצוא. אבל אם השקל ימשיך להתחזק וירד הרבה מתחת לטווח הזה, זה כבר עלול להיות בעייתי. מצד אחד, זה יוריד עוד את האינפלציה ויקל על יוקר המחיה, אבל מצד שני זה יפגע ברווחיות של היצואנים ובכדאיות לייצר בישראל  מה שעלול להאט את הפעילות הכלכלית.