
במקום אנבידיה וטסלה: השוק החדש שמאיים על וול סטריט כבר מגלגל מיליארדים
שווקי תחזיות על אירועים מזנק בענק - לאן זה יגיע והאם משקיעים יעברו ממניות לתחזיות?
טארק מנסור, מנכ"ל קלשי, פלטפורמה גדולה לתחזיות אמר בכנס של איגוד תעשיית החוזים העתידיים בשיקגו ששוק החוזים על תוצאות אירועים: פוליטיקה, כלכלה, שוק הון, מזג אוויר, ספורט ותרבו,ת עשוי להפוך תוך כמה שנים לחלופה ממשית למסחר במניות. לדבריו, "זה מתחיל להיראות כמו שוק של טריליון דולר".
השוק הזה צעיר, קיים רק כמה שנים באופן חוקי בארצות הברית, אבל צומח מהר מאז שקלשי ניצחה את הרגולטור הפדרלי (CFTC) בבית משפט ב-2023 והורשתה להציע חוזים על בחירות. מאז ההחלטה הזו, היקף המסחר בקלשי עלה פי יותר מעשרה תוך שנה שנתיים, והחברה פתחה שווקים חדשים כמעט מדי שבוע.
המודל פשוט: כל אירוע מנוסח כשאלה בינארית של כן או לא. המחיר של חוזה "כן" או "לא" נע בין 1 סנט ל-99 סנט ומשקף בזמן אמת את ההסתברות שהשוק נותן לאירוע. מי שקונה ב-25 סנט וצודק - מקבל דולר. מי שטועה, מאבד את ההשקעה. אין "בית" שמנצח תמיד, רק משתתפים שסוחרים זה מול זה. זו הסיבה שקלשי מתעקשת לקרוא לזה "שוק תחזיות" ולא "הימורים".
האם זה באמת תחרות לשוקי המניות? התשובה היא כן, אבל לא במובן המסורתי. השקעה במניות אמורה להיות השקעה לטווח ארוך כדי לייצר תשואה עודפת. מניות מסוכנות יותר מהשקעות סולידיות ומקבלים פיצוי בדמות התשואה. השקעה כזו דורשת הבנה, אלוקציה של נכסים, בחירת מניות ומעקב. רוב האנשים לא משקיעים בעצמם לטווח ארוך, אלא מעבירים את הטיפול בתיק למנהלי השקעות - אותם גופים מוסדיים שמנהלים לכם את הפנסיה, גמל וקרנות נאמנות. רוב האנשים שכן משקיעים בשוק המניות הם סוג של "מבקרים", "אורחים". בשנים האחרונות יש גל ענק של משקיעם צעירים שרוכשים מניות ונהנים מזינוקים אדירים. זו לא השקעה לטווח ארוך, הם עוברים מהייפ להייפ, והייפים לא חסר בשנים האלה.
- פולימרקט מזנקת לשווי של 15 מיליארד דולר; שוק התחזיות מזנק
- מהמרים כבדים: פלטפורמות ההימורים פולימרקט וקלשי מטפסות לשווי שוק של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה יקרה כשתגיע ירידה? כנראה שחלק גדול מהם יזוז מהשוק. אבל נכון לעכשיו הם סוג של מהמרים. להם זה לא משנה אם לקנות מניות טסלה או אנבידיה או להמר עליהם בפלטפורמות התחזיות. זה סוג דומה של השקעה. הם לא מנתחים פונדמטנלים, הם לא מסתכלים על הרווחים עוד שנה-שנתיים, הם קוראים "גורואים" ברשתות החברתיות וקונים לפי הכותרות. האנשים האלו אכן יכולים להעביר כספים לזירות של התחזיות. הם כבר מעבירים.
שוק המניות האמריקאי מגלגל כ-150–200 מיליארד דולר ביום מסחר ממוצע. קלשי, בשיאה עד כה (אוקטובר-נובמבר 2024, עונת הבחירות), הגיעה לכ-1.5–2 מיליארד דולר בחודש. כלומר פחות מ-1% מיום מסחר אחד בוול סטריט. אבל הנקודה אינה ההיקף הנוכחי, אלא ההמשך. על פי ההערכות של מנהלי הפלטפורמות האלו, שוק התחזיות מגיע ל-5 מיליארד דולר בחודש (כולל פולימרקט הגדולה ונוספות) והוא ישמור על גידול מואץ של לפחות פי 2-3 בשנה. תוך 3-4 שנים הוא כבר יהיה משמעותי גם ביחס לשוקי המניות.
סוחרי יום ומשקיעים שמחפשים פעולה מהירה, תנודתית וקצרת טווח, גם כאלו שסוחרים באופציות על טסלה או אנבידיה, פועלים תחת קלשי ופולימרקט. הם מוצאים שם נזילות גבוהה, אירועים שמתפרסמים כל יום, וסגירה מהירה (לרוב תוך ימים או שבועות). בנוסף, השוק נותן מידע שהבורסה לא נותנת: מה הסיכוי האמיתי שטראמפ ינצח בפנסילבניה, או שהריבית תרד בדצמבר. מידע כזה שווה כסף לסוחרים מקצועיים.
- שוק האמנות סוער: יצירת האמנות המודרנית היקרה ביותר - נמכרה ב-236 מיליון דולר
- אופנהיימר: "2026 תהיה שנת המבחן של נייס"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
המתחרים הגדולים כבר הבינו את זה. CME (הבורסה לחוזים הגדולה בעולם) חתמה עם FanDuel להשיק חוזים על משחקי NFL ב-2025. ICE (בעלת בורסת ניו יורק) משקיעה עד 2 מיליארד דולר בפולימרקט. רובינהוד שילבה את החוזים של קלשי ישירות באפליקציה שלה. כלומר, אותם גופים שמרוויחים משוק המניות כיום רוצים גם חלק משוק התחזיות, כי הם רואים שהכסף זורם לשם.
הרגולציה עדיין מהווה חסם. ב-11 מדינות בארה"ב קלשי עדיין חסומה או מוגבלת. אבל, בכל פעם שבית משפט פדרלי נדרש להכריע, קלשי מנצחת. ה-CFTC עצמה כבר לא מתנגדת עקרונית, רק דורשת פיקוח.
מנסור טוען שהמפתח הוא השילוב עם תחזיות משולבות ברשתות התקשורת והספורט. קלשי כבר סגרה שיתופי פעולה עם כמה רשתות חדשות גדולות (ההכרזות הרשמיות, לדבריו, צפויות בחודשים הקרובים), כך שבזמן שידור חדשות יופיעו מחירי השוק של קלשי בזמן אמת על המסך, בדיוק כמו שמופיעים מדדי המניות היום. באותה מידה, במהלך משחקי NBA או NFL יופיעו סיכויי הניצחון לפי השוק, ולא לפי חברת ההימורים.
התוצאה הצפויה: אותו דור שגדל על רובינהוד, רדיט וטיקטוק יעדיף לסחור על "מי ינצח את האוסקר" או "האם תהיה שביתה בנמלים" או "האם אנבידיה תכה את התחזיות" במקום לקנות מניות של חברה שהוא לא ממש מבין מה היא עושה. זה לא אומר ששוק המניות ייעלם. זה אומר שחלק מהכסף, במיוחד זה שמחפש אקשן וסיפוק מיידי, יעבור לשווקי התחזיות.
מה זה יעשה לשוקי המניות? השווקים מתפוצצים מכסף. כמויות הכסף שזורמות לשוקי המניות היא ענקית. יהיה עוד מקום "שיתחרה" על הכסף. זה מקום קטן עדיין, הוא יגדל, אבל הוא לא יעורר שינוי תפיסה. לא תראו ככל הנראה מעבר גדול של כספים משוקי המניות לשוקי התחזיות, לפחות לא בשנים הקרובות.
צי צבא סין, קרדיט: גרוקלראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין
לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה
ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש
הגרוע ביותר." מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה
יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום
ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.
לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.
התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.

- המניה שנפלה 11% בגלל המתיחות בין סין ליפן
- סין מתריעה בפני סטודנטים לדחות תכניות לימודים ביפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות
היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.
"דיוקן של אליזבת לדרר", גוסטב קלימט/ סותביסשוק האמנות סוער: יצירת האמנות המודרנית היקרה ביותר - נמכרה ב-236 מיליון דולר
"דיוקן של אליזבת לדרר" של גוסטב קלימט, שהוחרם ממשפחה יהודית ע"י הנאצים ומצא את דרכו לאוסף האמנות של לאונרד לאודר, נמכר אתמול בסותביס במחיר גבוה בהרבה מהאומדן המקורי. מהם עשרת הציורים היקרים ביותר, כמה כסף מגלגל שוק האמנות העולמי, ואיך מתמחרים את היצירות
לילה מסעיר עבר אתמול על שוק האמנות. יצירתו של גוסטב קלימט, "הדיוקן של אליזבת לדרר", נמכרה במכירה של סות'ביס בניו יורק תמורת 236.4 מיליון דולר, והפכה ליצירה המודרנית היקרה ביותר שנמכרה אי פעם במכירה פומבית. מדובר בציור פורטרט של בתם של פטרוני קלימט האוסטרי, שנעשה בין השנים 1914–1916, והיה תלוי במשך עשורים בביתו של המיליארדר לאונרד לאודר.
הציור מתאר את אליזבת לדרר, בתה של תרזה בלוך-באואר, ממשפחת בלוך-באואר היהודית, שנמנתה עם הפטרונים המרכזיים של קלימט בווינה של ראשית המאה ה-20. הדיוקן נעשה בסגנון האופייני לקלימט - גוון צבעים עשיר, קומפוזיציה דקורטיבית והדגשה של פרטי לבוש ודמות. זהו פורטרט מלא שבו אליזבת עומדת בלב התמונה, עטויה שמלה צבעונית ואקספרסיבית, על רקע מופשט עם מוטיבים גיאומטריים.
במהלך מלחמת העולם השנייה, ובמסגרת מבצעי ההחרמה של רכוש יהודי על ידי הנאצים, הציור הוחרם מהמשפחה. אחרי המלחמה הוחזר לחזקת קרובי משפחה, ובסופו של דבר נמכר והועבר לאוספים פרטיים. גורלו שפר עליו בהשוואה ליצירות אחרות של קלימט שנשרפו באחסון בטירת אימנדורף. מדובר ביצירה שבמשך עשרות שנים כמעט ונשכחה, אך זכתה לתשומת לב מחודשת בשנים האחרונות על רקע ניסיונות רסטיטוציה ונושאים הקשורים בצדק היסטורי כלפי משפחות יהודיות שנפגעו במהלך השואה.
הקרב על התמונה נמשך 20 דקות
המכירה התקיימה כחלק מהשקת המטה החדש של סות'ביס בניו יורק, והיוותה את שיאו של ערב רווי הצעות שיא, כאשר מרבית היצירות חצו את התחזיות. לצד הדיוקן של לדרר נמכרו יצירות נוספות מהאוסף של לאודר, לרבות ציור נוף נוסף של קלימט במחיר של 86 מיליון דולר, ויצירה של אדוורד מונק שהגיעה ל-35.1 מיליון דולר. המכירה כולה הניבה כ־527.5 מיליון דולר, הרחק מעבר לאומדן המקורי של כ-400 מיליון.
- הציור היקר שנגנב חוזר למוזיאון ומה קרה היום לפני 23 שנה
- מרילין מונרו של אנדי וורהול עשויה להימכר במחיר שיא של 200 מ' ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרב על "הדיוקן של אליזבת לדרר" נמשך כ-20 דקות, ובמהלכו המחיר האמיר הרבה מעבר לאומדן ההתחלתי שעמד על כ-150 מיליון דולר.
