יש לכם מידע שעוזר לכם ב"הימור" בפולימרקט - מותר? על הרגולציה בשוק התחזיות

בתחילת ינואר 2026, משתמש אנונימי ב-Polymarket גרף רווח של 400 אלף דולר לאחר שהימר כי מדורו יודח עד סוף החודש. העסקה בוצעה שעות ספורות לפני מבצע צבאי אמריקאי שהוביל ללכידתו, עיתוי מדויק עד כדי כך שהוא מרמז על גישה למידע שחורג בהרבה מ"תחושת בטן". באופן דומה, כתב אישום שהוגש בפברואר 2026 נגד אזרח ישראלי, מילואימניק בצה"ל, הפנה זרקור לחשבון המשתמש "ricosuave666", שלפי הטענות גרף 150 אלף דולר לאחר שהימר בדיוק חריג על עיתוי תקיפות ישראל באיראן.

שוקי ניבוי - שוק התחזיות (prediction markets), דוגמת Polymarket ו-Kalshi, מוצגים לעיתים ככלי חיזוי מתוחכמים. בפועל, הם הולכים ומתפקדים כמבחן לחץ למסגרות המשפטיות והרגולטוריות המסדירות שימוש ב"מידע פנים" (MNPI - Material Nonpublic Information).

נקודת החיכוך של באד באני

נדמה שהמעבר מסודות צבאיים אל חדר הישיבות של הדירקטוריון עובר דרך שער לא צפוי: תרבות הפופ. במהלך הסופרבול האחרון, Kalshi ריכזה עסקאות בהיקף של יותר מ-113 מיליון דולר סביב השאלה באיזה שיר יפתח הזמר באד באני את הופעתו. כשנשאל האם רקדן ליווי המהמר על רשימת השירים מבצע "שימוש במידע פנים", השיב מנכ"ל Kalshi, טארק מנסור:

"אם זו העמדה שאנשים נוקטים בה, שמהותה היא: 'זה מידע שאינו מהותי ואינו פומבי, וזה בסדר לדבר על איזה שיר עומד להתנגן', או 'זה בסדר לחשוף סדרה של פרטי מידע מראש' - אז זה בסדר וזה לגמרי משחק הוגן".

• מכה לטראמפ: העליון בארה״ב פסל את מכסי החירום - כך הוא יכול להגיב
• הצמיחה נבלמת ל-1.4%; האינפלציה עדיין מעל יעד הפד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הטיעון הזה עשוי להישמע סביר לצופה הסופרבול הממוצע או לחובב שוקי ניבוי. אבל על רקע התפתחות דיני ניירות ערך בארה"ב, הוא נשמע אחרת לגמרי. ההבחנה בין עסקה שהיא "משחק הוגן" לבין "טיפ" פלילי היא לעיתים רחוקות עניין של כלל חד וברור; פעמים רבות היא תלוית הקשר, ותלויה גם בשאלה עד כמה תובע יבחר לשרטט את הקו באופן אגרסיבי.

המשקיע המיליארדר צ'מאת פליהפיטיה טען לאחרונה שמצבם הנוכחי של שוקי הניבוי מזכיר את שוק המניות טרם Regulation FD (חובת גילוי הוגן ושוויוני). לדבריו, הפלטפורמות הללו ניזונות מאותן אסימטריות מידע ש-Regulation FD נועדה לצמצם בשווקים המסורתיים: "רשתות מידע" פרטיות, שבהן בעלי גישה למידע מפיקים רווח מיתרון לפני שהמידע מגיע לציבור. כשהתעשייה ממסגרת את השאלה כבחירה בין "טריוויה לגיטימית" לבין הדלפות אסורות, ייתכן שהיא ממעיטה בהערכת התיאבון הרגולטורי לאכיפת סימטריה במידע.

הסביבה הרגולטורית

במשך שנים פעלו שוקי הניבוי בשטח אפור, אך נכון לתחילת 2026, נראה שהוואקום הרגולטורי מתחיל להתמלא. ב-29 בינואר 2026, כשהוא ניצב לצד יו"ר ה-SEC פול אטקינס, הכריז יו"ר ה-CFTC מייקל זליג על תכניותיו "לתמוך בפיתוח אחראי של שוקי חוזי אירועים" - אמירה המעידה על מעבר למבנה שוק בעל לגיטימציה פדרלית, גם אם תחת פיקוח הדוק.

• אופנהיימר: אורקל עם פוטנציאל עלייה של 23% - הזדמנות אחרי הירידה החדה
• האנליסט שחושב שטסלה תצנח ב-94% - מחיר יעד 25 דולר בעוד המניה נסחרת ב-413 דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

נכון, חוזים מבוססי אירועים אינם "ניירות ערך" במובן הקלאסי ולכן עשויים להיות מחוץ לסמכותו של ה-SEC. אך הם אינם חסינים מפני הוראות ה-Commodity Exchange Act האוסרות הונאה ומניפולציה. התובע של המחוז הדרומי של ניו יורק (SDNY), ג'יי קלייטון, היה חד משמעי: שוקי הניבוי אינם מספקים מקלט מפני אישום בהונאות. מנקודת מבט של התביעה הפלילית, הפלטפורמות הללו נתפסות יותר ויותר ככסות חדשה לביצוען של עבירות מוכרות: מעילה (misappropriation) והונאה באמצעים אלקטרוניים (wire fraud).

ההתנגשות עם חובת הגילוי התאגידי

האיום הממשי על חברות ציבוריות נמצא בנקודת המפגש בין "חוזי האירועים" לבין המציאות התאגידית. ייתכן שזה רק עניין של זמן עד שיופיעו חוזים בנפחי מסחר גבוהים סביב שאלות כגון:

• "האם מיזוג של חברה X יוכרז עד יום שישי?"
• "האם מנכ"ל החברה יתפטר עד הרבעון השלישי?"
• "האם ועדת הביקורת תכלול הערת 'עסק חי' בדו"ח השנתי?"
  

יש כאן כמובן גבול סמכות רלוונטי: ככל שחוזה מבוסס-אירוע מחקה את הפונקציה הכלכלית של נייר ערך - למשל הימור על כך שמחיר מניה יגיע ליעד מסוים - כך גובר הסיכוי שהוא יסווג מחדש כנייר ערך או כנגזרת מבוססת-נייר-ערך (security-based swap) וייכנס לגדר סמכותו של ה-SEC.

ואולם, ביחס לחוזים שנותרים בקטגוריית ה"אירוע", ברגע שאנליסט זוטר או מנהל מתוסכל יתקלו בחוזים כאלה, הפיתוי לעשיית רווח קל באמצעות היתרון היחסי שבו הם מחזיקים - כלומר, להפוך מידע פנים לכסף - עשוי להפוך לבלתי נשלט. בניגוד לשווקים מסורתיים, שבהם נפח מסחר חריג עשוי להרים דגל אדום במחלקות הציות או במערכות הפיקוח של הבורסות, האופי המבוזר של שוקי הניבוי עלול לספק למחזיקי מידע פנים תחושת ביטחון כוזבת.

ככל ששוקי הניבוי מתקרבים לממדים מוסדיים, Kalshi לבדה ריכזה לכאורה נפח פעילות של כמיליארד דולר ביום הסופרבול, גישת ה"נחכה ונראה" של משפטנים ורגולטורים בתחום תתקשה לעמוד במבחן.

חברות ציבוריות עשויות להידרש לעבור מעבר להגדרה הצרה וההיסטורית של "מסחר במניית החברה". דירקטוריונים וצוותי ציות עשויים להידרש לשקול עדכון של מדיניות המסחר במידע פנים כך שתאסור במפורש הפקת רווח ממידע תאגידי חסוי באמצעות כל מכשיר פיננסי - לרבות חוזים מבוססי-אירוע ופלטפורמות שוקי ניבוי.

עידן המערב הפרוע של שוקי הניבוי מתקרב לסיומו. עבור הנהלות החברות הציבוריות ויועציהן, השאלה כבר איננה אם השווקים האלה מהווים סיכון אמיתי אלא באיזו מהירות יצליחו מנגנוני ההגנה הפנימיים להסתגל לעולם שבו לכל סוד תאגידי יש טיקר משלו - כל סוד הוא שלאה בתחזית בפולימרקט.