הישג: ישראל ראשונה במערב בחדירת בינה מלאכותית לעבודה

ישראל הפכה לאחת המדינות המובילות בעולם בקצב חדירת הבינה המלאכותית לשוק העבודה, אך מתחת לכותרת המרשימה מסתתרת תמונה מורכבת: ההטמעה הארגונית מפגרת אחרי השימוש בפועל, מרבית העובדים נשענים על כלים חינמיים שאינם מותאמים לארגון, ובחלק נכבד ממקומות העבודה אין כללים מסודרים לשימוש בטכנולוגיה. כך עולה ממחקר חדש של אלה שחר וגלעד בארי, סקר עובדים ייעודי שערכו במשותף חטיבת המחקר של בנק ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2026.

הסקר, שנערך בנובמבר-דצמבר 2025 בקרב 1,318 עובדים בגילי 25 עד 64, הוא הראשון מסוגו בישראל הבוחן את דפוסי השימוש האישיים של עובדים בכלי AI. הוא מצטרף לסקרי הלמ"ס בקרב עסקים, אך מתמקד בנקודת המבט של העובד עצמו, כולל שימוש שמתרחש לעיתים מתחת לרדאר של ההנהלה.

הממצא המרכזי הוא דרמטי: 57% מהעובדים בישראל משתמשים ב-AI לצורכי עבודה לפחות פעם בשבוע, כש-26% מהם משתמשים מדי יום. מחוץ למסגרת העבודה השיעור גבוה אף יותר ומגיע ל-75%, כש-42% מהעובדים פונים לכלים כמו ChatGPT, Claude ו-Gemini באופן יומיומי לצרכים אישיים. ההכרה עם הכלים כמעט אוניברסלית - 98% מהעובדים שמעו עליהם.

ישראל בראש הטבלה: 48% לעומת 37% בממוצע באירופה

ההשוואה הבין-לאומית, לאחר התאמת הגדרות ומועדי סקר לנתוני יורוסטט, מציבה את ישראל בראש הטבלה עם 48% שימוש ב-AI בעבודה במונחי הרבעון הראשון של 2025. נורבגיה מגיעה לשיעור של 46%, שווייץ ל-41%, ובהמשך פינלנד והולנד עם 38%. הממוצע במדינות אירופה שנבדקו עומד על 37% בלבד, ובאוסטריה השיעור עומד על 29%.

הבכורה של ישראל נתמכת גם במחקרים נוספים: מחקר של ה-OECD שפורסם השנה ממקם את ישראל במקום השלישי באימוץ AI בקרב מדינות הארגון, אחרי ארצות הברית ודרום קוריאה. סקר העסקים של הלמ"ס מצביע על שיעורי אימוץ גבוהים בקרב חברות ישראליות בהשוואה בין-לאומית, ופרסום של חברת Anthropic על נתוני שימוש בפועל בכלי Claude מצביע על ישראל כבולטת בעצימות השימוש בכלי.

הסבר חלקי למובילות הישראלית נובע מהרכב שוק העבודה: שיעור גבוה יחסית של עובדים צעירים ומשכילים, ומשקל גבוה של מגזר ההיי-טק בתעסוקה. אבל גם בענפי החינוך הציבור הישראלי בולט: לפי סקר TALIS 2024 של ה-OECD, 44% מהמורים בחטיבות הביניים בישראל דיווחו על שימוש ב-AI בעבודתם בשנה החולפת, לעומת 36% בממוצע ב-OECD.

הפערים: צעירים ומשכילים בצמרת, חרדים בתחתית

לצד שיעור החדירה הגבוה, הסקר חושף שונות משמעותית בין קבוצות עובדים. בקרב בעלי תואר מתקדם שיעור השימוש ב-AI מגיע ל-68%, לעומת 43% בלבד בקרב עובדים עם עד 12 שנות לימוד. בקבוצת הגיל הצעירה (25-34) השימוש עומד על 63%, יורד ל-53% בקבוצה 45-54, ומגיע ל-45% בלבד בקרב בני 55-64.

החתך לפי קבוצות אוכלוסייה מגלה ש-59% מהעובדים היהודים שאינם חרדים משתמשים ב-AI בעבודה, לעומת 50% בקרב ערבים ו-49% בקרב חרדים. בקרב חרדים השימוש נמוך במיוחד גם מחוץ למסגרת העבודה, כך שהפער בקרבם בין שימוש פרטי לשימוש בעבודה עומד על 6 נקודות אחוז בלבד, לעומת 20 נקודות אחוז בקרב יהודים לא חרדים.

ממצא מפתיע נוגע לפער המגדרי הצנוע: 59% מהנשים ו-55% מהגברים מדווחים על שימוש ב-AI בעבודה. עם זאת, כשליש מהנשים הערביות וכשליש מהגברים החרדים מעריכים שאין להם את הכישורים הנדרשים לעבודה עם הכלים, לעומת 18% בלבד בקרב יהודים לא חרדים.

• מניות השבבים מזנקות בקצב שלא נראה מאז בועת הדוט-קום
• הפרדוקס האמריקאי: הבורסה בשיא, הצרכן ב"שפל" – למי להאמין?

ניתוח רב-משתני של החוקרים, גם לאחר פיקוח על מאפיינים נוספים, מאשר כי הסיכוי להשתמש ב-AI בעבודה גבוה ב-23 נקודות אחוז בקרב בעלי תואר מתקדם בהשוואה לבעלי 12 שנות לימוד בלבד, ונמוך ב-19 נקודות אחוז בקרב בני 55-64 בהשוואה לבני 25-34. בעובדים החרדים נותר פער בלתי מוסבר של כ-9 נקודות אחוז גם לאחר פיקוח על שאר המשתנים, פער שעשוי לשקף הבדלים בכישורים דיגיטליים, נגישות והעדפות חברתיות.

ההפרדה לפי סקטור כלכלי חושפת פערים חדים: במגזר ההיי-טק שיעור השימוש מטפס ל-82%, לעומת 56% במגזר הציבורי ו-53% במגזר הפרטי שאינו היי-טק. גם גודל המעסיק משחק תפקיד - בעסקים עם 250 עובדים ומעלה השימוש מגיע ל-63%, לעומת 52% בעסקים זעירים עם עד 9 עובדים. עם זאת, הניתוח הרב-משתני מצביע על כך שגודל המעסיק לכשעצמו אינו גורם מובהק לאחר פיקוח על שאר המשתנים, כך שהפער משקף בעיקר את מאפייני העובדים ואת התמהיל הענפי של חברות גדולות.

מבחינת סוגי המשימות, 58% מהמשתמשים נעזרים ב-AI לכתיבה ועריכה של טקסטים, 45% ללמידה והדרכה, 29% ליצירת תמונות ווידאו, 21% לניהול עסקי או פרויקטים, 20% לשירות לקוחות ותמיכה, ו-11% לתכנות ובדיקת קוד. בקרב המשתמשים היומיומיים השיעורים בכל קטגוריה גבוהים יותר באופן ניכר, מה שמעיד על כך ששימוש תדיר יותר מלווה בהרחבת מגוון השימושים.

75% משתמשים בחינמי, רק 12% במימון המעסיק

כ-75% מהעובדים המוגדרים כמשתמשים ב-AI נעזרים בגרסאות חינמיות של הכלים, 9% מממנים את הכלי בעצמם, ורק 12% מקבלים מימון מהמעסיק לכלי AI בתשלום. נתון זה מצביע על כך שבחלק ניכר מהמקרים השימוש ב-AI מתפתח ביוזמת העובדים עצמם, ולא כחלק מאסטרטגיית הטמעה ארגונית מסודרת.

המדיניות הארגונית עצמה לוקה בחסר: רק 49% מהעובדים מדווחים שהמעסיק מעודד באופן פעיל שימוש ב-AI, 10% נוספים מדווחים שהמעסיק מאפשר אך אינו מעודד, ו-4% מדווחים שהמעסיק אינו מעודד ואינו מאפשר. אבל המספר המדאיג הוא ש-23% מהעובדים מדווחים שלמעסיק שלהם אין מדיניות ברורה בנושא, ו-17% נוספים פשוט "לא יודעים" מהי המדיניות. כלומר, בכ-40% ממקומות העבודה אין הסדרה ארגונית ברורה לשימוש בטכנולוגיה שכבר חדרה לעבודה היומיומית.

• דוח ההייטק: 85 מיליארד דולר ביצוא, לצד ירידה במספר עובדי מו"פ בישראל
• אנבידיה מתחייבת ל-6.5 מיליארד דולר בפוטוניקה: מניות האופטיקה זינקו מעל 100%

בניגוד לדיון הציבורי שמתמקד באובדן משרות, החשש העיקרי של העובדים שונה לחלוטין: 39% חוששים מטעויות בתוצרי AI, 22% מאובדן משרות והחלפת עובדים בטכנולוגיה, 21% ממתקפות סייבר ודליפת מידע, 19% מפגיעה בפרטיות, ו-16% מחוסר שקיפות בקבלת החלטות. 26% מהעובדים מדווחים שאינם חוששים כלל.

החשש המתון מאובדן משרות מתבטא גם בנתון נוסף: רק 15% מהעובדים מודאגים מאובדן מקום עבודתם בשנתיים-שלוש הקרובות בעקבות AI, לעומת 80% שאינם מודאגים. הנתון עולה בקנה אחד עם סקר עסקים של הלמ"ס, שלפיו 88% מהעסקים המשתמשים ב-AI מדווחים שבשלב זה השימוש אינו משפיע על היקף התעסוקה.

עם זאת, חלק מהעובדים כבר נערכים לעתיד: 12% מצהירים שהם מתעניינים בלמידת מיומנויות חדשות כדי להסתגל לשינויים, 9% שוקלים או החלו תהליך מעבר למקצוע אחר, ו-25% מצהירים שיש להם חששות לגבי העתיד למרות שאינם פועלים כרגע.

מנקודת המבט של ההשפעה על העבודה, 41% מהמשתמשים מדווחים ש-AI מאפשר להם ביצוע מהיר יותר של משימות קיימות, 32% שהוא מסייע ביצירת רעיונות חדשים, 30% שהוא מאפשר עבודה באיכות גבוהה יותר, ו-23% שהוא מסייע בקבלת החלטות. רק 13% מדווחים על החלפת משימות קיימות.

באומדן עצמת ההשפעה, 34% מהמשתמשים מדווחים על שיפור משמעותי בביצועים - חיסכון בזמן רב או שיפור ניכר באיכות העבודה. עוד 49% מדווחים על שיפור במידה מסוימת, ו-18% מדווחים שהכלים לא שיפרו ולא פגעו. ממצא זה מקביל לסקר העסקים של הלמ"ס, שלפיו 86% מהעסקים המשתמשים ב-AI מדווחים על שיפור בפריון.

הרגרסיה הרב-משתנית מצאה מתאם חיובי מובהק בין עידוד פעיל של המעסיק לשימוש ב-AI לבין דיווח על שיפור משמעותי באיכות העבודה, ממצא המחזק את הטענה שהטמעה ארגונית מסודרת מתורגמת לתועלת כלכלית גבוהה יותר.

הסקר חושף ביקוש רחב מאוד להכשרה: 87% מהעובדים מעוניינים לשפר את הידע והשליטה שלהם בכלי AI, כאשר ההעדפה הברורה היא ללמוד בזמן העבודה. 43% מעדיפים ללמוד בזמן העבודה (עם או בלי מימון עצמי), 24% מוכנים אפילו ללמוד בזמנם הפרטי ולממן בעצמם, 16% מוכנים ללמוד בזמן הפרטי אך רק עם מימון חיצוני, ורק 18% אינם מעוניינים בלמידה.

תחומי ההכשרה המבוקשים עוקבים אחרי תחומי השימוש הנוכחיים: 39% מבקשים לשפר ביצירה וניתוח טקסטים, 32% בלמידה והדרכה, 31% בניהול עסקי או פרויקטים, 29% ביצירה ועריכה של תמונות וקול. כלומר, הביקוש להכשרה הוא יישומי וממוקד במשימות שהעובדים פוגשים בעבודתם, ולא רכישת מיומנות כללית.

על בסיס הממצאים, החוקרים מציעים שלושה כיווני מדיניות. הראשון הוא עידוד שימוש איכותי ב-AI בקרב עסקים בעלי חסמי אימוץ, במיוחד עסקים קטנים ובינוניים בענפים מסורתיים שמחוץ להיי-טק, ובמגזר הציבורי. ההצעה היא להישען על תשתיות סיוע ממשלתיות קיימות כמו מערך המעוף והמרכז לתעשייה מתקדמת של משרד הכלכלה, ולהתאימן לליווי הטמעת AI.

הכיוון השני הוא קידום תשתית למידה לאורך החיים (lifelong learning), תחום שבו ישראל מפגרת אחר המדינות המפותחות. ההשקעה הציבורית בלמידה לאורך החיים בישראל נמוכה ביחס למקובל ב-OECD, ושיעורי ההשתתפות בלמידה כזו הם מהנמוכים במדינות המפותחות.

הכיוון השלישי הוא היערכות לשינויים אפשריים בשוק העבודה על רקע שיעור החדירה הגבוה של AI, באמצעות מנגנוני הסבה והתאמת מיומנויות. החוקרים מדגישים שמסלול ההתפתחות הצפוי הוא של התאמה הדרגתית - שינוי בתוכן העבודה ובמשימות, לא בהכרח גל מיידי של אובדן משרות.

המסקנה המרכזית: הטכנולוגיה כבר נוכחת בשוק העבודה הישראלי בהיקף משמעותי, אך איכות השימוש, עומק ההטמעה והיקף ההשקעה הארגונית עדיין יכולים להשתפר. בלי הטמעה ארגונית סדורה, בלי מדיניות ברורה ובלי הכשרה מקצועית, חלק ניכר מהפוטנציאל הכלכלי של החדירה הגבוהה עלול להישאר על הנייר.

(המחקר מוצג כטיוטה לדיון לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2026 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בראשות פרופ' קרנית פלוג ובניהול דפנה אבירם-ניצן. הדברים אינם משקפים בהכרח את עמדת בנק ישראל או המכון הישראלי לדמוקרטיה).