בג"ץ מחייב את לוין לבחור שופטים לבתי המשפט המחוזיים

בג"ץ מורה לשר המשפטים, יריב לוין, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור שופטים לבתי המשפט המחוזיים, תוך מתן קדימות לבתי המשפט בחיפה ובאר שבע. לוין הצטווה לפרסם עד יום שני הבא (8 ביוני) את רשימת המועמדים לבתי משפט אלו, ולכנס את הוועדה בהקדם האפשרי, תוך התחשבות בבחירות הקרבות. זאת, לצד עשרות מינויים לבתי משפט השלום שאותם הבטיח לקדם בחודש הקרוב. פסק הדין ניתן בידי השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, בלא ציון שמו של אחד מהם ככותב פסק הדין.

החוק מאפשר לכנס את הוועדה 45 יום לאחר פרסום שמות המועמדים, כאשר במקביל – הנוהג הוא שלא למנות שופטים שלושה חודשים לפני הבחירות. אם הללו יתקיימו ב-27 באוקטובר, המועד האחרון לכינוס הוועדה הוא 27 ביולי – דהיינו בדיוק לאחר המועד שנקבע לפרסום הרשימה. לא ברור מה יעשה בג"ץ אם לוין יימנע מלציית לפסק הדין; עדיין אין פסיקה לגבי הליכי בזיון בית המשפט מול נבחרי ציבור, ואף ייתכן שללוין יש חסינות נגד הליך שכזה.

תגובתו המיידית של לוין מרמזת, כי אינו מתכוון לציית לפסק הדין: "מדובר בהחלטה בלתי חוקית על פניה, במסגרתה הרשות השופטת משתלטת על הוועדה לבחירת שופטים, בניגוד מפורש להוראות החוק. אם מי מהשופטים מעוניין לנהל את הוועדה לבחירת שופטים ולקבוע את מועדי כינוסה, הוא מוזמן לפשוט את גלימת השופט, לרוץ לכנסת, לנסות להיבחר, ובמו״מ לקראת הקמת הממשלה לדרוש את תיק המשפטים. כך קובע החוק, והוא חל גם על השופטים עצמם. שלושה שופטים יצרו במו ידיהם משבר חוקתי חסר תקדים, והאחריות כולה רובצת לפתחם".

פסק הדין ניתן לאחר שבמשך כשנה וחצי סירב לוין לכנס את הוועדה בהעדר הסכמה רחבה לגבי זהות המועמדים. בג"ץ מציין, כי במהלך תקופה זו נוצר מחסור חמור בשופטים בכל הערכאות, אשר הביא לפגיעה קשה ביכולתה של מערכת בתי המשפט להבטיח את אכיפת החוק ולתת שירות איכותי ויעיל לציבור הרחב, במיוחד לנוכח ריבוי ההליכים מאז 7 באוקטובר.

תוך כדי ניהול ההליך הודיע לוין על כוונתו לכנס את הוועדה לצורך איוש חלק ניכר מהתקנים בבתי משפט השלום, ובמיוחד שופטי נוער, משפחה ותעבורה. לוין גם הודיע שהוא מוכן למנות שופטים בפועל לבתי המשפט המחוזיים בחיפה ובבאר שבע, וכן לקבוע שנשיאי בתי משפט השלום יתמנו למחוזיים עם סיום תפקידם הנוכחי, אך השופטים אמרו בדיון שאין בכך די. בבית המשפט בבאר שבע יחסרו עד סוף השנה שישה שופטים (21% מהתקנים), ובחיפה - שלושה כיום ועוד שלושה עד סוף השנה (15% מהתקנים).

פגיעה קשה בשירות לציבור

על פי הנתונים שהציגה הנהלת בתי המשפט במסגרת ההליך, כיום לא מאוישים 51 תקני שופטים בערכאות השונות, מתוכם ארבעה בבית המשפט העליון; ועד לסוף שנת 2026 צפויים להתפנות כ-15 תקנים נוספים בבתי משפט השלום והמחוזיים. כאשר מביאים בחשבון, כי קידומו של שופט בתוך המערכת גורר אחריו הצורך במינוי של מחליף תחתיו, מספר התקנים של שופטים ורשמים אותם נדרשת הוועדה לאייש עומד על כ-150 בכלל המערכת – 15% מכלל התקנים.

בג"ץ מדגיש: "העומס שנוצר במערכת המשפט בישראל הוא חריג וכבד במיוחד. אף אם נניח בצד את ההשלכות האישיות של מציאות זו על השופטות והשופטים שעובדים לילות כימים בערכאות השונות, התוצאה הישירה של אי-מינויים של שופטים למשך תקופה כה ממושכת היא פגיעה קשה בשירות אותו מערכת המשפט אמורה לספק לציבור הרחב. 

"פגיעה זו מתבטאת, בין היתר, בעיכובים במתן החלטות ופסקי דין, לרבות בתיקים דחופים; בהתמקדות בהליכים דחופים, על חשבון תחומים אחרים; בדחיית דיונים, ועיכוב הטיפול בהליכים חדשים; ובהעברת הטיפול בתיקים מסוימים לבתי משפט אחרים באותו מחוז, שלעיתים מרוחקים ממקום מגוריהם של המתדיינים. עוד יש לקחת בחשבון, כי עינוי דין בהליך פלילי מחייב, לעיתים, לשחרר נאשם שמעצרו התארך גם כשלא ניתן לאיין באופן מלא את מסוכנותו". למרות זאת, לוין עומד על סירובו למנות שופטים.

לוין מתעלם מהצורך הדחוף

בית המשפט קבע, כי לנוכח המחסור החמור בשופטים בבתי המשפט המחוזיים, בדגש כאמור על באר שבע וחיפה, כמו גם העלייה במספר ההליכים המתנהלים בערכאות אלו, קיים צורך אקוטי בכינוס הוועדה לבחירת השופטים על-מנת להבטיח את איוש התקנים החסרים. לוין אמנם שינה את עמדתו לגבי בתי משפט השלום, מציין בג"ץ, אך הבעיה נותרה בעינה לגבי המחוזיים - ומכאן פסק הדין. דווקא התקרבות הבחירות מחייבת לפעול במהירות, שכן אחריהן יעברו חודשים ארוכים עד שהוועדה תוקם ותתכנס, מציינים השופטים.

• לוין עומד על דעתו: ימנה רק שופטים בפועל למחוזיים בחיפה ובאר שבע
• בג"ץ מבקש למנות שופטים מחוזיים קבועים בחיפה ובבאר שבע; לוין ישיב

בג"ץ מזכיר את פסיקתו כאשר חייב את לוין לכנס את הוועדה כדי לבחור נשיא לבית המשפט העליון: "השיקול בדבר הסכמה רחבה הוא שיקול אותו רשאי שר המשפטים לשקול במסגרת החלטתו אם לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, אולם הובהר, גם אם כל שופט בדרך מעט שונה, כי כוחו של שיקול זה אינו מוחלט והוא בוודאי נסוג מפני הצורך האקוטי במינוי שופטים".

השופטים דוחים את עמדתו של לוין, ולפיה דרוש זמן נוסף לביצוע המינויים למחוזיים: "הצהרתו של השר, לפיה אין באפשרותו לסיים את עבודת המטה הנדרשת מבחינתו בפרק זמן רלוונטי, מתעלמת מהצורך הדחוף למלא את השורות בבתי המשפט המחוזיים, על רקע היקף התקנים הפנויים והעומס החריג שתואר, גם אם הדבר מחייב השקעת מאמצים מיוחדת. הקושי בעמדתו של השר אף מתחדד מקום בו לוח הזמנים הנטען הוא תוצר של אופן התנהלותו, וכן בשים לב לפרק הזמן הארוך שעמד לרשותו להשלמת עבודת המטה בתקופה בה לא כונסה הוועדה לבחירת שופטים, ולפרק הזמן שעוד נותר לו".

לא חויב למנות שופטים לעליון

כאמור, בג"ץ קובע שמינוי שופטים בפועל אינו פתרון: "בנסיבות האמורות, כאשר לשר עומדת חובה משפטית לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לא ניתן להסתפק בכוונתו למנות שופטים לכהונה זמנית בבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה. מנגנון המינוי בפועל נועד מלכתחילה לשמש כלי זמני ומשלים, למלא פערים נקודתיים ולהתמודד עם עומסים זמניים, ולא לשמש תחליף שיטתי למינויי קבע בהיקף ניכר".

עוד קבע בג"ץ, כי כרגע לוין אינו מחויב לכנס את הוועדה כדי למנות שופטים לעליון, שכן החוק מחייב תמיכה של שבעה מבין תשעת חברי הוועדה – רוב שאיננו קיים כיום. לצד זאת אומרים השופטים, כי יש קושי משמעותי בכך שערכאה זו פועלת בהרכב חסר במשך כמעט שלוש שנים. כתוצאה מכך, ויחד עם העלייה במספר ההליכים המטופלים בבית המשפט העליון, נגרמת פגיעה קשה ביכולתו של בית המשפט למלא בצורה ראויה את התפקידים המוטלים עליו. לאור זאת, טוב יעשו לוין ויתר חברי הוועדה, אם יעשו מאמץ נוסף להגיע להבנות שיאפשרו מינויים לעליון, אומרים השופטים.