היועמ"ש לשעבר של הרצוג: לא להיענות לבקשת החנינה של נתניהו

אין מקום להיענות לבקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנשיא המדינה, יצחק הרצוג. כך סבורה עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס, היועצת המשפטית הקודמת של בית הנשיא. היא דיברה בכנס לשכת עורכי הדין. היא אמרה, כי אינה מכירה שום הסכמה מוקדמת בין נתניהו להרצוג בנושא החנינה. 

קורינלדי-סירקיס: אפשרית חנינה מתוך אינטרס ציבורי

קורינלדי-סירקיס אמרה: "אנחנו רגילים לחשוב על חנינה במושגים של חסד ורחמים, וכך אכן רוב הבקשות וכולן נידונות אחרי משפט. אבל מוסד החנינה הוא יותר מורכב, יש לו תפקיד רחב יותר ויש חנינה לטובת אינטרס ציבורי. שם הנאשם פחות מעניין, הוא לא מי שעומד במוקד, אלא האינטרס הציבורי. זה במקרי-קצה יוצאי דופן.

"לא סתם מוסד החנינה יושב אצל נשיא המדינה ולא בוועדת משפטנים, כי לנשיא יש יכולת לראות דברים בצורה רחבה יותר, עמוקה יותר, לטווח ארוך, ולשקול שיקולים רחבים יותר מאשר המשפט. זה ממש לא אומר שהבקשה של נתניהו עומדת בקני המידה האלה. היענות לבקשה שלו לא הייתה עונה על האינטרס הציבורי אלא פוגעת בו.

"זה שנתניהו לא הגיב [לקריאת הרצוג לנהל שיח – א.ל] – זאת חוצפה. אם אפשר היה תחת הפלטפורמה של בית הנשיא ותחת מכתב כזה או אחר להגיע להסדר – איש לא יאמר שזה לא עושה טוב למדינת ישראל. צריך לעשות הכל כדי לפתור את המשבר הזה; האם זה אפשרי – כנראה שלא. אם הוא מצהיר בבקשה שלו שמה שאכפת לו זה איחוי הקרעים, הוא צריך לכל הפחות להיענות לפניית הנשיא".

קורינלדי-סירקיס הוסיפה, כי הייתה אפשרות לעשות שימוש בסמכות החנינה "כדי לפתור את כולנו מהדבר הזה", כולל חנינה בתנאים כגון הודאה או פרישה של נתניהו. "לסמכות הזאת היה פוטנציאל לנסות לפתור ועדיין יש לה פוטנציאל. הנשיא עוד לא הכריע בבקשת החנינה. כל משפטן יודע, שבמקרים קשים צריך להיות מאוד יצירתיים ולעשות שימוש בכל הכלים העומדים לרשותנו. כאן צריך להשתמש בו רק אם זה באמת ייטיב עם האינטרס הציבורי, ולא רק בשביל לשחרר את האיש". 

פלמור: המשפט הזה מתנהל רע מאוד

אמי פלמור, לשעבר מנכ"ל משרד המשפטים ומי שניהלה במשך 14 שנים את מחלקת החנינות במשרד, אמרה: "לא מדובר בבקשת חנינה, כפי שברור לכל מי שקרא אותה. במחלקת החנינות קיבלנו מנעד עצום של בקשות, גם כאלה שאין להן דין כזה או אחר, והן נכנסו למסלול. לבקשה הזאת אין שום מסלול, כמו שלנשיא אין סמכות להתערב בפשיטת רגל.

"הצוות שמקיף את הנשיא, זה שנתן את התגובה התקשורתית באותו יום, אמור היה להגיד: אנחנו מבינים שזאת בקשה שמוגשת תוך כדי משפט, באתר בית הנשיא כתוב שבקשות כאלה לא נידונות אלא מוחזרות כדי שיוגשו לאחר שייפסק דינו. מי שלא נתן את המענה הזה בשמו של הנשיא, הכשיל את הנשיא".

לדברי פלמור, ההשוואה לפרשת קו 300 אינה נכונה: "לא היה שם כתב אישום, לא היו נאשמים נוספים שיש אינטרס ציבורי לדון בעניינם. בהחלט ייתכן שראש הממשלה יורשע ולאור זכויותיו הרבות נשיא המדינה ישקול להקל איתו, כאשר לנאשמים האחרים אין את הזכויות האלה. זה אירוע שהשיח לגביו הפך להיות מאוד מבולבל, כאילו יש אפשרות והנשיא סירב לתת. זה לא המצב.

"ההצעה המאוד-נדיבה של הנשיא לבוא אליו ולהידבר, הזכירה לי מקרה אחר, שהצדדים לא היו רוצים להיות דומים אליו. בזמן הנשיא משה קצב דובר על עסקת טיעון עם משפחת פשע, ורצו לשקול אם ניתן יהיה לתת חנינה לשני עדי מדינה. עשו פרה-רולינג כדי לראות את עמדתו של הנשיא, כדי לראות אם הוא מוכן שידברו איתו כאשר ההליך מתנהל. אני לא חושבת שמישהו במדינת ישראל היה רוצה שזה יהיה המצב. הרצוג עשה כל מאמץ, למרות שלא מדובר בבקשת חנינה".

• מה מחזיק נתניהו בחדרו בשטח הסטרילי בבית המשפט בתל אביב?
• נתניהו: באלפי מקרים לא נרשמים שמות הנפגשים אתי

פלמור קראה "להפסיק לדבר על המשוואה של חנינה, הפסקת המשפט ופרישה", כי הדבר משחק לידיו של מי שטוען שמדובר בשימוש בכלי האכיפה נגד פוליטיקאי. "לא אמורה להיות פרישה מהחיים הפוליטיים כתנאי לחנינה או עסקה. המשפט הזה מתנהל רע מאוד", הוסיפה. "זה היה גאוני מצד מי שזרק את הבקשה לאוויר, ומאז כאילו יש אמצעי קסם שיכול לעצור משפט; אני לא מבינה את השימוש במושג הזה. להביא אנשים לעסקת טיעון – זה לא תפקידו של נשיא המדינה".