לא רק קריפטו: בפד׳ רואים בסטייבלקוינס כלי להרחבת השפעת הדולר בעולם
כשמדברים על קריפטו, מה שמיד עולה לנו לראש זה ביטקוין, תנודתיות וספקולציות. אבל בתוך העולם הזה יש גם סוג אחר של מטבעות דיגיטליים, כאלה שנועדו דווקא לא להיות תנודתיים. אלה הסטייבלקוינס, מטבעות יציבים, שמוצמדים בדרך כלל לדולר (או לנכסים אחרים) ואמורים להיות מגובים בנכסים נזילים כמו מזומן, פיקדונות או אג"ח ממשלתיות קצרות של ארה"ב. הרעיון פשוט: מטבע דיגיטלי אחד אמור להיות שווה דולר אחד, כך שהוא מאפשר להעביר ערך בצורה דיגיטלית, אבל בלי התנודתיות שמאפיינת מטבעות קריפטו אחרים.
לפי דיווח של בלומברג, נגיד הפדרל ריזרב כריסטופר וולר אמר באירוע בדוברובניק שבקרואטיה כי ההתפשטות של סטייבלקוינס בעולם עשויה להרחיב את ההשפעה של המדיניות המוניטרית האמריקאית. לדבריו, מדינות שיאמצו שימוש רחב במטבעות יציבים ייצרו למעשה מצב שמזכיר משטר של שער חליפין קבוע מול הדולר. “מדינות שמאמצות את זה, זה כמו מערכת של שער חליפין קבוע”, אמר וולר. “הם הולכים לייבא את העלויות המוניטריות של ארה"ב, כך שזה יכול להרחיב או לייבא את המדיניות המוניטרית האמריקאית במדינות שמשתמשות ביותר סטייבלקוינס״.
זו נקודה משמעותית כי וולר לא מתייחס לסטייבלקוינס רק כמוצר טכנולוגי או כעוד כלי בעולם הקריפטו, אלא כאל מנגנון שעשוי להרחיב את ההשפעה של הדולר ושל הפד מחוץ לארה"ב. ככל שיותר מדינות, עסקים וצרכנים ישתמשו במטבעות דיגיטליים הצמודים לדולר, כך הם עשויים להיות חשופים יותר להחלטות הריבית בארה"ב ולעלות הכסף הדולרי.
הסטייבלקוינס כערוץ נוסף להפצת המדיניות של הפד
המשמעות של הדברים היא שככל שמדינות, עסקים או צרכנים מחוץ לארה"ב משתמשים יותר במטבעות דיגיטליים הצמודים לדולר, כך הם הופכים חשופים יותר לתנאים המוניטריים בארה"ב. אם הריבית בארה"ב גבוהה, עלות הכסף הדולרי גבוהה יותר. אם הפד שומר על מדיניות מצמצמת, גם משתמשים מחוץ לארה"ב שמנהלים פעילות דרך נכסים דיגיטליים צמודי דולר עשויים להרגיש את ההשפעה. במובן הזה, הסטייבלקוין אינו רק אמצעי תשלום דיגיטלי, אלא עוד ערוץ שדרכו הדולר והמדיניות של הפד מחלחלים החוצה.
הדברים של וולר מצביעים על שינוי רחב יותר באופן שבו אפשר לחשוב על כוחו של הדולר. בעבר, ההשפעה של המטבע האמריקאי עברה בעיקר דרך סחר בינלאומי, שוקי האג"ח, מערכת הבנקאות והחזקות של בנקים מרכזיים ברזרבות דולריות. כיום, אם מטבעות יציבים הצמודים לדולר הופכים לכלי תשלום ושמירת ערך נפוץ גם מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית, ההשפעה הזו יכולה לעבור גם דרך מסילות דיגיטליות פרטיות.
בפועל, חלק גדול משוק הסטייבלקוינס נשען כיום על הדולר. המנפיקים שלהם אמורים להחזיק נכסים נזילים בשווי המקביל להיקף המטבעות שהונפקו, בדרך כלל נכסים דולריים. לכן הצמיחה של התחום נתפסת גם כהמשך הדומיננטיות של המטבע האמריקאי במערכת הפיננסית העולמית. ככל שהשימוש במטבעות האלה מתרחב, כך עשוי לגדול גם הביקוש לנכסים דולריים קצרים ונזילים, ובראשם אג"ח ממשלתיות קצרות של ארה"ב.
תמיכה בתחום, אבל עם רגולציה ברורה
הדברים של וולר אינם נאמרים בחלל ריק. כבר בפברואר בשנה שעברה הוא אמר כי הוא תומך בסטייבלקוינס, משום שלדבריו הם עשויים להפיץ ולחזק את מעמדו של הדולר כמטבע רזרבה עולמי. באותה הזדמנות הוא ציין כי הסטייבלקוינס יכולים להיות “תוספת נטו” למערכת התשלומים האמריקאית, אבל הדגיש כי התחום זקוק למסגרת ברורה של כללים ופיקוח.
וולר, שעומד בראש תת-הוועדה לתשלומים של מועצת הפד, אמר אז כי נדרשות “מסילות רגולטוריות” שיבטיחו כי הכסף אכן נמצא מאחורי המטבעות, ושיש מי שבודק שהנכסים מגובים במלואם. כלומר, התמיכה שלו בתחום אינה תמיכה חופשית וללא תנאים, אלא גישה שמכירה בפוטנציאל של הטכנולוגיה, לצד דרישה לפיקוח על היציבות והגיבוי של הנכסים.
הדיון סביב סטייבלקוינס צובר תאוצה גם בזירה הפוליטית בארה"ב. שתי המפלגות הגדולות רואות בחקיקה סביב מטבעות דיגיטליים נושא שצריך להתקדם, וקבוצה דו-מפלגתית של סנאטורים כבר הציגה בעבר הצעת חוק להקמת מסגרת רגולטורית לסטייבלקוינס. ברקע עומדים גם החששות של חברות דירוג וגופים רגולטוריים מפני ריצות על מטבעות יציבים, אובדן הצמדה לנכס הבסיס, ובעיות שהתגלו בעבר סביב קריסות כמו Terra UST ו-FTX.
- המהלך של גיימסטופ שמשקף שינוי כיוון של המשקיעים בקריפטו
- האם מתבצעת מניפולציה יומית על מחיר הביטקוין? הקונספירציות סביב ג'יין סטריט
הנקודה הזו חשובה, משום שההבטחה של סטייבלקוין נשענת על אמון. אם המשתמשים מאמינים שכל מטבע דיגיטלי מגובה באמת בדולר או בנכס נזיל אחר, הוא יכול לשמש כאמצעי תשלום וכמכשיר לשמירת ערך. אבל אם מתעורר ספק לגבי איכות הנכסים, זמינותם או היכולת של המנפיק לעמוד בפדיונות, גם מטבע שאמור להיות יציב עלול לאבד את ההצמדה שלו. לכן מבחינת וולר, הפוטנציאל של התחום תלוי לא רק באימוץ טכנולוגי, אלא גם במסגרת פיקוח שתהפוך את ההבטחה הזו לאמינה יותר.
האמירה של וולר מחזקת את התפיסה שלפיה הסטייבלקוינס אינם עוד מוצר קריפטו שולי, אלא רכיב שעשוי להפוך לחלק ממערכת התשלומים והנזילות הגלובלית. אם התחום יוסדר רגולטורית וימשיך לצמוח, הוא עשוי להגדיל את הביקוש לנכסים דולריים נזילים, בעיקר אג"ח ממשלתיות קצרות של ארה"ב, ולחזק את השימוש בדולר גם במדינות שבהן המטבע המקומי חלש יותר או שבהן הגישה למערכת הבנקאית מוגבלת.
מצד שני, ככל שיותר פעילות פיננסית מחוץ לארה"ב תתבסס על מטבעות דיגיטליים צמודי דולר, כך גם גדלה התלות במדיניות של הפד. עבור מדינות מתפתחות, למשל, שימוש רחב בסטייבלקוינס עשוי להקל על תשלומים, מסחר ושמירת ערך, אבל גם לצמצם את השליטה של הבנקים המרכזיים המקומיים במדיניות המוניטרית שלהם. אם הציבור והעסקים עוברים להשתמש בנכס דיגיטלי שצמוד לדולר, הריבית המקומית והמטבע המקומי עלולים לאבד חלק מההשפעה שלהם על הפעילות הכלכלית.
