הממשלה אישרה סיוע של 43 מיליון שקל למארגני התיירות הנכנסת
הסיוע יינתן למארגני תיירות נכנסת שנפגעו מירידה של לפחות 70% בהכנסות, ויתפרס על פני ארבע פעימות עד יולי 2027. המדינה תשתתף בשכר עובדים חיוניים שעסקו בתיירות נכנסת ערב הפעלת המתווה, בכפוף למכסת עובדים ולתקרות שייקבעו בנוהל, לצד קרן נוספת של 8 מיליון שקל
לפעולות שיווק בחו״ל.
תיירות נכנסת הממשלה אישרה מתווה סיוע חדש למארגני התיירות הנכנסת לישראל בהיקף כולל של 43 מיליון שקל. עיקר הסכום, 35 מיליון שקל, יופנה לשימור עובדים חיוניים בחברות שמביאות קבוצות ותיירים מחו"ל. בנוסף, משרד התיירות יעמיד קרן ייעודית של 8 מיליון שקל למימון פעולות שיווק בחו"ל, השתתפות בתערוכות, קמפיינים, אירועים מקצועיים ומהלכים שנועדו להחזיר את ישראל למפת התיירות הבינלאומית.
המתווה גובש על רקע הפגיעה המתמשכת בתיירות הנכנסת בעקבות המלחמה ומבצע "שאגת הארי". מארגני התיירות הנכנסת הם החוליה שמחברת בין ישראל לבין סוכנים, קבוצות, קהילות, כנסיות, ארגונים, חברות תמריץ ותיירים עצמאיים מחו"ל. בשגרה הם בונים חבילות, סוגרים מלונות, מדריכים, אוטובוסים, אתרי ביקור והסכמים מסחריים מול גורמים בחו"ל. בזמן משבר, כשהטיסות מתבטלות והביקוש נעלם, ההכנסות שלהם כמעט נעצרות, אבל הידע המקצועי והקשרים העסקיים שלהם נשארים חיוניים ליום שאחרי.להרחבה: התיירים חוזרים לאט: התאוששות ב-2025 אבל עדיין רחוקים מהשיא
לפי הודעת משרד התיירות, הסיוע החדש מצטרף לתקציב קודם של 70 מיליון שקל שניתן למארגני התיירות הנכנסת בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". גם אז נקבע מנגנון תמיכה לעסקים שהכנסותיהם נפגעו משמעותית, בין היתר לפי ירידה של לפחות 70% בהכנסות ביחס לתקופות מקבילות.
איך יעבוד מתווה הסיוע
החלק המרכזי במתווה הוא תקציב של 35 מיליון שקל לשימור עובדים חיוניים. תקופת הנוהל תימשך 15 חודשים, ממאי 2026 ועד יולי 2027. תנאי הסף הוא שמארגן התיירות הנכנסת הציג בשנת 2023 מחזור הכנסות של לפחות 1.5 מיליון שקל מתיירות נכנסת.
הסיוע יינתן בארבע פעימות, בהתאם לירידה בהכנסות. לפי עיקרי המתווה, כל פעימה תותנה בירידה של לפחות 70% בהכנסות מתיירות נכנסת לעומת תקופה מקבילה שנקבעה בנוהל. הפעימה הראשונה מתייחסת למאי-יוני 2026 מול התקופה המקבילה ב-2023. הפעימה השנייה מתייחסת ליולי-ספטמבר 2026 מול התקופה המקבילה ב-2022.
לגבי הפעימות הבאות, כפי שנמסרו בהודעה, נכללות תקופות נוספות להשוואה מול 2023, אך יש לוודא את ניסוח התאריכים הסופי בנוהל הרשמי לפני פרסום, משום שבהודעה שהופצה מופיע חוסר התאמה בין סדר הפעימות לבין השנים המצוינות. ההשתתפות תינתן עבור עובדים שעסקו בתיירות נכנסת ביום 30 באפריל 2026, והמשיכו לעבוד בפועל ברצף עד לתקופת הפעימה הרלוונטית. הרעיון הוא למנוע מצב שבו חברות מפטרות את אנשי המקצוע שלהן דווקא בתקופה שבה אין כמעט תיירות נכנסת, ואז יתקשו לבנות מחדש את מערך המכירות והשיווק כאשר השוק ייפתח. לצד מתווה השכר, משרד התיירות יעמיד כאמור 8 מיליון שקל בקרן שיווק ייעודית.
הקרן מיועדת לסייע למארגנים לממן פעילות מול שווקים בחו"ל: קמפיינים, פגישות עם סוכנים, השתתפות בירידי תיירות, אירועים מקצועיים ופעולות קידום של ישראל כיעד תיירותי. זהו רכיב חשוב משום שגם אם ישראל תחזור להיות יעד בטוח יותר, החזרת אמון של סוכנים ותיירים אינה מתרחשת ביום אחד. צריך להזכיר לשווקים שישראל פתוחה, להסביר מה המצב בשטח, להחזיר קווים מסחריים ולשכנע גופים בחו"ל להתחייב מחדש להזמנות.
מבחן היום שאחרי: טיסות, ביטחון ואמון
הסיוע למארגני התיירות הנכנסת אינו פותר את הבעיה המרכזית של הענף: כל עוד המצב הביטחוני אינו יציב וכל עוד חברות תעופה זרות פועלות בישראל באופן חלקי, התיירות הנכנסת תתקשה לחזור לרמות רגילות. תייר מחו"ל לא מזמין חופשה או סיור מאורגן רק לפי מחיר המלון; הוא בודק טיסות, ביטוחים, אזהרות מסע, תחושת ביטחון, מדיניות ביטולים ותדמית כללית של היעד. במובן הזה, הסיוע הוא מהלך שימור ולא תוכנית התאוששות מלאה.
המדינה לא יכולה להחזיר תיירים בכסף בלבד, אבל היא יכולה למנוע פירוק של התשתית שתידרש כאשר הביקושים יחזרו. מארגן תיירות שנשאר עם עובדים, מערכות, קשרים וספקים יוכל לחזור לפעילות מהר יותר. חברה שסגרה פעילות, פיטרה עובדים ואיבדה קשרים מסחריים תתקשה לנצל את ההתאוששות גם אם היא תגיע. זהו גם ההבדל בין תמיכה בענף שנמצא במשבר זמני לבין ניסיון להחזיק תשתית לאומית.
תיירות נכנסת אינה רק חדרי מלון. היא מפעילה מדריכי טיולים, מסעדות, אתרי תיירות, אוטובוסים, חברות הסעות, חנויות, מוזיאונים, כנסים ועסקים קטנים רבים, במיוחד בירושלים, בגליל, בנצרת, בטבריה, בים המלח ובערי התיירות.
כאשר מארגני התיירות נפגעים, הפגיעה מתפשטת לאורך שרשרת שלמה. מתווה הסיוע של 43 מיליון שקל מנסה לשמור על השרשרת הזו בחיים. 35 מיליון שקל יופנו לשימור כוח האדם המקצועי, ו-8 מיליון שקל ינסו להשאיר את ישראל בתודעה של שווקי היעד בחו"ל. ההצלחה של המהלך תימדד לא רק במספר החברות שיקבלו סיוע, אלא בשאלה האם כאשר המצב הביטחוני יאפשר זאת, ישראל תוכל לחזור לשווקים במהירות עם אנשי מקצוע, קשרים מסחריים ומוצר תיירותי פעיל.
