הייצור בסין ממשיך לצמוח, אבל עלויות האנרגיה וחומרי הגלם לוחצים על המפעלים

מדד מנהלי הרכש של רייטינגדוג, שנערך על ידי S&P גלובל ומייצג בעיקר חברות פרטיות קטנות ובינוניות, ירד במאי ל-51.8 נקודות, לעומת 52.2 נקודות באפריל. למרות הירידה, מדובר בחודש שישי ברציפות שבו המדד נמצא מעל רף הצמיחה, והוא גם היה גבוה מהתחזיות בשוק. לפי רויטרס, התחזית המוקדמת עמדה על 51.6 נקודות.

להרחבה: סין מצליחה לייבא גז נוזלי למרות המשבר בהורמוז- אך מזג האוויר יכול לשבש שוב

הייצור נמשך, אבל היצוא מאותת על חולשה

החברות שהשתתפו בסקר דיווחו על המשך עלייה בהזמנות החדשות. לפי S&P גלובל, הביקוש נתמך בין היתר בשיפור מוצרים ובפעולות שיווק, אך קצב הגידול היה מתון יותר לעומת אפריל. המשמעות היא שהפעילות עדיין חיובית, אך המומנטום נחלש. הנקודה הרגישה יותר מגיעה מהזמנות היצוא. לפי הסקר, הזמנות חדשות מחו"ל ירדו לראשונה זה חמישה חודשים. זהו סימן לכך שהביקוש מחוץ לסין נעשה זהיר יותר, בין היתר על רקע התייקרות האנרגיה, אי-ודאות גיאופוליטית והאטה בחלק משווקי היעד. ברויטרס ציינו כי העלייה בעלויות האנרגיה פגעה בביקוש העולמי והכבידה על הזמנות היצוא.

גם המדד הרשמי של סין, שמתפרסם על ידי הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה ונוטה לשקף יותר את מצב החברות הגדולות והחברות הממשלתיות, הצביע על האטה. המדד הרשמי ירד במאי ל־50 נקודות, לעומת 50.3 באפריל. כלומר, התעשייה הרשמית עמדה בדיוק על קו הגבול שבין צמיחה להתכווצות. לפי נתוני הרשויות, מדד הייצור עצמו נותר מעל 50 ועמד על 51.2 נקודות, אך מדד ההזמנות החדשות ירד ל־49.9 נקודות - נתון שמצביע על חולשה בביקוש.

שוק העבודה נשאר נקודת חולשה

בצד התעסוקה התמונה פחות חיובית. לפי הסקר הפרטי, התעסוקה במפעלים ירדה במעט במאי והגיעה לרמה הנמוכה ביותר זה חמישה חודשים. חלק מחברות מוצרי הצריכה אמנם הוסיפו עובדים, אך בענפים אחרים נרשמה ירידה, בעיקר על רקע זהירות של מנהלים מול ביקוש לא אחיד ועלויות ייצור גבוהות.

עבור מקבלי ההחלטות בבייג׳ינג, זהו נתון חשוב במיוחד. סין מנסה כבר תקופה ארוכה לעודד את הצריכה המקומית ולהקטין את התלות ביצוא ובהשקעות ממשלתיות. אבל שוק עבודה חלש מקשה על משקי הבית להגדיל הוצאות, ופוגע בביטחון הצרכנים. לכן גם נתון תעסוקה קטן יחסית במדד מנהלי הרכש מקבל משמעות רחבה יותר.

הפער בין המגזר הפרטי לבין המדד הרשמי חשוב גם הוא. המדד הפרטי עדיין מצביע על צמיחה ברורה, בעוד המדד הרשמי משדר קיפאון. הפער הזה מלמד כי חלק מהחברות הפרטיות, בעיקר אלה שמצליחות למצוא ביקוש בשווקים מסוימים או ליהנות ממוצרים בעלי ערך גבוה יותר, מתפקדות טוב יותר מהתעשיות המסורתיות. מנגד, ענפים כבדים כמו פלדה, מלט וחלק מתעשיות הבנייה עדיין סובלים מהמשבר המתמשך בשוק הנדל״ן.

העלויות עדיין גבוהות, גם אם הלחץ מעט נחלש

 אחת מנקודות האור היחסיות בסקר היא האטה בקצב עליית מחירי התשומות. לפי רויטרס, אינפלציית מחירי התשומות ומחירי המכירה ירדה במאי לרמה הנמוכה ביותר זה שלושה חודשים. עם זאת, העלויות עדיין נותרו גבוהות יחסית, בעיקר בגלל מחירי אנרגיה, חומרי גלם ושיבושים בשרשראות אספקה. ברקע נמצאת גם המתיחות במזרח התיכון והחשש מפגיעה בנתיבי אספקה מרכזיים.המפעלים באסיה הגדילו במאי מלאים כדי להיערך לסיכונים סביב המלחמה מול איראן ולעלייה אפשרית במחירי האנרגיה, במיוחד בשל החשש מנתיבי סחר ונפט רגישים כמו מצר הורמוז. 

ההקלה במחירי התשומות חשובה במיוחד למפעלים שעובדים בשולי רווח נמוכים. כאשר חומרי גלם, אנרגיה והובלה מתייקרים, היצרנים צריכים לבחור בין ספיגת העלויות לבין העלאת מחירים ללקוחות. בסביבה שבה הביקוש אינו חזק מספיק, האפשרות לגלגל את מלוא ההתייקרות לצרכנים מוגבלת. כלכלני ING העריכו כי הנתונים מצביעים על כלכלה שממשיכה להתקדם, אך ללא תאוצה משמעותית. לדבריהם, התעשייה שמכוונת ליצוא עדיין מתפקדת טוב יחסית, בעוד הביקוש המקומי נותר חלש. הם ציינו גם את הקושי של תעשיות מסורתיות כמו מלט ופלדה, שנפגעות מהחולשה המתמשכת בשוק הנדל״ן.

מחוץ לתעשייה נרשם שיפור קל. המדד הרשמי לענפים שאינם תעשייה עלה במאי ל-50.1 נקודות, והפעילות בענף השירותים עלתה ל-50.3 נקודות, לאחר שהייתה חלשה יותר בחודש הקודם. הנתון הזה מרמז כי חלקים מהכלכלה הסינית עדיין שומרים על יציבות, אך לא מספיק כדי לשנות את התמונה הכללית: סין צומחת, אבל בזהירות, עם לחץ מתמשך מצד עלויות, יצוא פחות חזק ושוק עבודה שאינו מספק עדיין תמיכה מלאה לצריכה המקומית.