ועידת הביטחון של אסיה: לקחים מאוקראינה מגיעים עד הפיליפינים
ועידת הביטחון "שנגרי לה" בסינגפור מסמנת על תחילתה של תקופה בה האמון בין המעצמות ירוד, הוצאות על ביטחון יעלו וההבנה המחלחלת בקרב המדינה כי המלחמות הבאות יוכרעו לא רק בטנקים ובמטוסים, אלא גם ברחפנים, מודיעין, סייבר ויכולות זולות שמייצרות הרתעה
הועידה שמתקיימת במלון 'שנגרי לה' שבסינגפור היא אחד הפורומים הביטחוניים החשובים באסיה, סיפקה השנה תמונת מצב ברורה של הסביבה הגיאופוליטית החדשה: מדינות כבר לא מתווכחות אם צריך להגדיל תקציבי ביטחון, אלא בעיקר בכמה, איך ולמי לשלם. יפן, הפיליפינים, הולנד, ניו זילנד ומדינות נוספות מדברות על הרחבת ההשקעות הביטחוניות, כאשר הלחץ האמריקאי להגדלת הנטל הביטחוני הופך בהדרגה מהתעקשות של וושינגטון לקונצנזוס רחב יותר בקרב בעלות בריתה.
המפגש בסינגפור התקיים על רקע שתי זירות: המלחמה באוקראינה, המתיחות סביב טאיוואן והים הסיני הדרומי, ולכך התווסף החשש שמערכת הבריתות הישנה כבר אינה מספיקה. מדינות באסיה מסתכלות על אוקראינה ורואות תרחיש אזהרה: מדינה קטנה יותר יכולה לעמוד מול מעצמה גדולה, אבל רק אם היא בונה מראש יכולות הרתעה, מלאים, טכנולוגיה ושיתופי פעולה.
ארה"ב לוחצת: לפחות 3.5% מהתוצר לביטחון
שר המלחמה האמריקאי פיט הגסת' אמר בוועידה כי מדינות צריכות להוציא לפחות 3.5% מהתוצר על ביטחון. זו דרישה גבוהה, אבל היא משקפת את הלך הרוח החדש בוושינגטון. ארה"ב לא רוצה להישאר המממנת המרכזית של ביטחון בעלות בריתה, במיוחד כאשר היא נדרשת במקביל לאירופה, למזרח התיכון ולאסיה.
הדרישה הזו כבר אינה מתקבלת רק כהתערבות אמריקאית. סגנית ראש ממשלת הולנד, דילן יסילגוז זגריוס, אמרה שארה"ב צודקת כאשר היא מבקשת ממדינות להוציא יותר. לדבריה, הפלישה הרוסית לאוקראינה שינתה את החישוב גם בדעת הקהל ההולנדית. זה לא עניין טכני. כאשר הציבור במדינות מערביות מקבל את הצורך בהוצאות ביטחון גבוהות יותר, התקציבים מתחילים לזוז.גם קנדה, דרך הרמטכ"לית ג'ני קריניאן, הדגישה את הצורך ביכולות עצמאיות. הלך הרוח אומר כי מדינות יכולות לשתף פעולה, אבל שיתוף פעולה עובד רק כאשר לכל צד יש בסיס כוח משלו ובריתות אינן תחליף לצבא, אלא מכפיל כוח.
סין שוב שולחת דרג נמוך
אחד הסיפורים המרכזיים של הוועידה היה היעדרו של שר ההגנה הסיני, זו השנה השנייה ברציפות. סין שלחה משלחת בדרג נמוך יחסית, בראשות מייג'ור גנרל מנג שיאנגצ'ינג מאוניברסיטת הביטחון הלאומי של צבא השחרור העממי.
היעדר שר ההגנה הסיני הורגש היטב. הגסת' אמר כי היה מעדיף שעמיתו הסיני יהיה שם, ושר ההגנה היפני שינג'ירו קויזומי אמר כי הוא מצטער על כך וקרא ליותר דיאלוג עם בייג'ין. גם גורמים גרמניים טענו שסין מפספסת הזדמנות לשיח ישיר כאשר היא אינה מגיעה בדרג מיניסטריאלי.
מבחינת סין, זו יכולה להיות בחירה טקטית: לא לתת לארה"ב ובעלות בריתה במה ישירה לעימות מול שר בכיר. אבל מבחינת המדינות האחרות, זה נתפס כסימן לחוסר נכונות אמיתית לנהל דיאלוג ביטחוני פתוח. כאשר המתיחות סביב טאיוואן והים הסיני הדרומי גוברת, היעדרות כזו רק מגדילה חשדנות.
האיום מצד סין כלפי שכנותיה
למרות הדרג הנמוך, הנציגים הסינים לא נשארו פסיביים. מנג תקף את יפן סביב הגדלת תקציבי הביטחון והרחבת מכירות הנשק, והעלה את זיכרון מלחמת העולם השנייה כדי לשאול אם מדינות אסיה יכולות לסמוך על התחמשות יפנית מחודשת. נציגים סינים נוספים הדגישו כי סוגיית טאיוואן היא עניין של ריבונות ושלמות טריטוריאלית מבחינת בייג'ין.
אבל גם הצד השני לא נשאר מתון. יפן האשימה את סין בחוסר שקיפות סביב ההתעצמות הצבאית שלה. ארה"ב הזהירה כי יש באזור דאגה מוצדקת מהבנייה הצבאית הסינית. הפיליפינים היו כנראה החריפים ביותר. שר ההגנה גילברטו תאודורו אמר כי ההתפשטות הסינית נמשכת ללא חרטה וללא בלמים, וכי הכחשה של המגמה הזו תהיה חוסר יושר מוחלט.
הפיליפינים נמצאים בחזית המתח מול סין בים הסיני הדרומי. עבור מנילה, הדיון אינו תאורטי כאשר היא מצויה בחיכוך ימי מתמשך, עם ספינות משמר חופים באיים, בנתיבי סחר ובשאלה עד כמה ארה"ב ובעלות בריתה יהיו מוכנות לעמוד מאחורי הבטחותיהן.
אוקראינה הפכה לבית ספר למלחמה עתידית
גם כאשר הדיון עסק באסיה, אוקראינה היתה באולם. המלחמה שם הפכה למעבדה עולמית למלחמה מודרנית בה משולבים רחפנים זולים מול צבא גדול, סייבר, מודיעין בזמן אמת, אש מדויקת, לוחמה אלקטרונית ויכולת לשרוד מול יריב עדיף במשאבים.
פאבלו קלימקין, לשעבר שר החוץ של אוקראינה, אמר כי יש עניין גדול בלקחים מהמלחמה, בעיקר סביב הרתעה אסימטרית ולחימה אסימטרית. זה בדיוק מה שמעניין מדינות כמו הפיליפינים, טאיוואן ומדינות קטנות אחרות באזור שאינן יכולות לבנות כוח זהה לזה של סין, אבל הן יכולות לבנות מערכות שמייקרות מאוד כל ניסיון לפגוע בהן.
- וול סטריט מתכוננת למבחן של 4 טריליון דולר
- מכירות דורקס בסין ירדו ב-5%: מדיניות הילודה של בייג'ינג מגיעה גם לשוק הקונדומים
הולנד אף נעזרת ביועצים אוקראינים כדי להבין אילו השקעות צבאיות מועילות באמת ואילו פחות ונראה כי לנגד עינינו חולף שינוי באופן בו מדינות מסתכלות על תקציבי ביטחון. לא רק עוד מטוסים או ספינות יקרות, אלא גם מערכות קטנות, זולות, מבוזרות וקשות להשמדה.
ההוצאות הביטחוניות בדרך למעלה
הוועידה בסינגפור מחזקת מגמה רחבה שכבר רואים בשווקים: ההוצאה הביטחונית העולמית בדרך למעלה. זה נוגע לענקיות נשק אמריקאיות ואירופאיות, אבל גם לחברות קטנות יותר בתחומי רחפנים, סייבר, מערכות הגנה אווירית, תקשורת מאובטחת, לוויינים, בינה מלאכותית צבאית ולוחמה אלקטרונית.
גם ישראל נמצאת בתוך הסיפור הזה כאשר הלקחים מאוקראינה ומהמלחמות במזרח התיכון מגדילים את הביקוש למערכות יירוט, רחפנים, מודיעין, אלקטרו אופטיקה וסייבר. מדינות שמבינות שהמלחמה הבאה יכולה להגיע מהר יותר ממה שחשבו, מחפשות פתרונות מוכחים ולא רק תוכניות ארוכות טווח.
העולם נכנס לתקופה שבה ביטחון חוזר להיות סעיף צמיחה, לא רק סעיף הוצאה. מדינות ימשיכו לדבר על דיאלוג, אבל הן מתכוננות לתרחישים שבהם הדיאלוג לא מספיק. מבחינת השווקים, זו מגמה שתמשיך לתמוך בתעשיות הביטחוניות. מבחינת הציבור, זו גם תזכורת לכך שהכסף שיילך לביטחון יצטרך להגיע ממקום אחר בתקציב.
