"יצרת חובות, נכנסת אליהם מרצונך, יש נושים שצריך להביא בחשבון"
השופטת נורית טביב-מזרחי אמורה לדון בתיק פשיטת הרגל של נוחי דנקנר. בתיקים השגרתיים שבפניה, היא משרה אווירה טובה ומסייעת לצדדים להגיע להסכמות
השופטת נורית טביב-מזרחי, בית משפט השלום בתל אביב
המועד: יום חמישי, 7.5.2026, שעה 09:00
הנושא: חדלות פרעון
"בוקר טוב, מה שלומכם", נכנסת בחיוך השופטת נורית טביב-מזרחי בשעה 09:10. הנאמנת מדווחת על הסכמה וטביב-מזרחי מגיבה: "בעצם כפי שהצעתם". היא מוודאת מי אמור להמציא את אישורי המסירה החסרים ומסבירה שהדבר נחוץ כדי להחריג חלק מן החובות.
טביב-מזרחי פונה לנציג עמותת פעמונים, המסייעת לנזקקים וליוותה את בני הזוג, ושואלת האם לדעתו הם זקוקים להכשרה כלכלית. "כמה זמן כבר [אתם מלווים אותם]? אז אתה לא חושב שהם צריכים? הם לא צריכים, נראה לי. זה דבר טוב, אני רק מתרשמת שהם מקבלים כבר".
טביב-מזרחי מכתיבה החלטה: "תוסיפי רק הערה, כמה שורות אחורה: היחידים נדרשים להמציא את אישורי המסירה לנאמנת תוך 30 יום. לא נדרשים, הם הסכימו, [תכתבי] ימציאו. שיהיה לכם בהצלחה". לבקשת הנאמנת היא מוסיפה: "היחידה תגיש בקשה לממונה להיתר עסק מורשה. גם עוסק פטור צריך [אישור]".
"זה כבר רווח נקי, שיקום הריאות"
טביב-מזרחי יוצאת ומאפשרת לצדדים לנהל מו"מ בו במקום - תופעה בעייתית ונפוצה. כאשר טביב-מזרחי חוזרת לאולם, בא כוח החייב אומר שהם בעיצומו של המו"מ. טביב-מזרחי מחייכת כדרכה: "עדיין? אז בואו נראה, בואו נתחיל. בואו נראה אם אפשר לעזור לכם". היא פונה לחייב: "בוקר טוב. מה שלומך, בסדר? אתה יכול לשבת. אם תרצה לומר משהו, כמובן יתאפשר לך".
טביב-מזרחי שואלת את בא כוח החייב: "במה אפשר לעזור לכם?" - החייב אמר שהשתכר 12,000 שקל בחודש. "לפני התאונה שלו. ראיתי מה שכתבתם. הוא עובד בוועדה המקומית עירון כמפקח בנייה, נכון? הוא מרוויח פחות ממה שהרוויח קודם. הוא היה מרוויח יותר? אז הטענה של הנאמנת לגבי פוטנציאל ההשתכרות, אתה צריך לקבל אותה", היא צוחקת.
בא כוח החייב מעיר, כי מרשו סיפר לו לפני הדיון שהפסיק לעשן. "זה כבר רווח נקי, שיקום הריאות", מגיבה טביב-מזרחי. כאשר הוא מעיר שהחייב יכול היה לעבוד בשחור, טביב-מזרחי ממהרת להשיב: "לא בהליך הזה. עכשיו הוא נהנה מהגנת ההליך".
הנקודה המרכזית היא כושר ההשתכרות של החייב, המשפיע על גובה התשלום החודשי. הנאמנת טוענת שהוא יכול לעבוד במגזר הפרטי ולהשתכר הרבה יותר. טביב-מזרחי: "הוא מפקח בנייה, זה השכר שלו, בעבר הוא עבד בגובה רב". היא משתיקה את בא כוח החייב הנכנס לדברי הנאמנת, ואז שואלת אותו: "מה הנתונים הרלוונטיים שרצית להתייחס אליהם בהקשר הזה, מעבר לנתונים שציינת?" היא גם מאפשר לחייב עצמו לדבר בערבית, בתרגום של בא כוחו.
"אנחנו לא נעלמים, וגם אדוני כנראה לא"
טביב-מזרחי מוודאת שהנאמנת מסכימה שבא כוח החייב יחשוף את פרטי המו"מ ביניהם, ואומרת שיש היגיון בהצעת הנאמנת לפיה התשלום החודשי יעלה לאורך הזמן. "אתה יכול לשבת רגע", היא אומרת לבא כוח החייב. "נשמע את הנאמנת, אם יהיה לך מה להוסיף [תוכל לדבר]. אדוני יישב. אני שוב אומרת לאדוני: יישב".
כעת טביב-מזרחי נכנסת לעובי הקורה. "אתם הצעתם סכום אחר, שההתרשמות שלי שיתקשה לעמוד בו", היא אומרת לנאמנת. כמה סכומים נזרקים לחלל האוויר וטביב-מזרחי מזכירה לבא כוח החייב: "אנחנו לא נעלמים, לא בית משפט, לא הנאמנת, לא הממונה וגם אדוני כנראה לא.
"יש שינוי נסיבות - זה תקף גם בנסיבות משמחות, אם אדוני יתחתן ויהיו לו ילדים, וגם בנסיבות פחות משמחות. זה קורה. לא אחת, אנחנו יכולים להפחית לתקופה מסוימת. זה קורה כל הזמן. היחיד יוצא לדרך של שיקום כלכלי וקורים דברים בדרך. אם יש דברים שגורמים קשיים, אנחנו כאן. אם פתאום הוא משתכר פי שלושה, ואנחנו מאחלים לך, הנאמנת יכולה לפנות.
"אני לא רוצה להוציא אותו מפה היום בלי תוכנית פרעון, אין סיבה שלא. אני רואה עין בעין איתכם שהסכום של 3,700 [שקל בחודש] בנסיבות שתיארת, זה קשה לו. להתחיל ב-2,200 זה נמוך מדי בשלב זה, האדון עדיין רווק. אני מציעה שנתחיל ב-2,400 ל-24 חודשים ואחר כך 2,800 ל-24 חודשים".
"שתצא מהתהליך הזה עם ראש מורם"
בא כוח הנאמנת רוצה יותר וטביב-מזרחי משיבה: "אז תראו מה אני רוצה להציע לכם. אתה [בא כוח החייב] כמובן רוצה לשוחח עם הלקוח, וזה טבעי והכרחי. אני רואה שהוא לא כל כך מבין אותי". בא כוח החייב: "הוא לחוץ, הוא לא ישן כל הלילה".
טביב-מזרחי לחייב: "אתה לא צריך להיות לחוץ. כל האולם הזה, כל החבורה הזאת, רוצה לגבש תוכנית שתתאים לך. שתצא מהתהליך הזה עם ראש מורם וגב זקוף. אתה אדם צעיר, יש לפעמים תאונה כלכלית ואפשר לצאת מזה. אתה צריך לעשות מה שצריך, לשלם ולהגיש דוחות. תתייעץ עם עורך הדין שלך, אני מציעה שגם הגברת [הנאמנת] תצא, נמשיך עם התיק הבא ותחזרו. צריך לזכור שיש גם נושים".
הצדדים חוזרים במהירות ואומרים שלא הגיעו להסכמות. "אני חושבת שנעשה דבר כזה: 2,400 [שקל לחודש] התחלתי כדי שירים את הראש, 24 חודשים. לאחר מכן 2,800 שקל, גם כן 24 חודשים. אנחנו מגיעים, אני לא רוצה לטעות, ל-120 [אלף שקל]. נותר פער של 20,000, ואז נעבור ל-3,000".
טביב-מזרחי מחשבת ואומרת לחייב: "בסוף בית משפט יכול להחליט. אני חושבת שנכון במקרים כאלה, במיוחד כשיוצאים לדרך ויש ליחיד עוד כמה שנים טובות עם הנאמנת, יש ערך רב להסכמות. תהיו אתי רגע. קצת נאריך לו את התקופה. נאריך ל-54 חודשים ואז שישה כפול 3,000. נראה לי הוגן. אנחנו כן צריכים לעזור קצת לאדון הזה, הוא עבר תאונה קשה, הוא לא עובד בעבודה שהייתה לו קודם, הוא רוצה להשתקם".
הצדדים מסכימים, טביב-מזרחי מחשבת שוב ("אני לא רוצה לטעות") וממשיכה: "מה עם תוכנית הכשרה כלכלית לאדון? אתה מעונין? השאלה אם הוא רוצה לקבל כלים להתנהלות כלכלית. הוא לא מקרה של מישהו שלקח הלוואות. הבנת, נכון אז אתה [בא כוחו] תסביר לו. העיקר שיהיה לו הכל ברור. תסביר לו לשלם את כל התשלומים בזמן, להגיש דוחות, שתוכל לצאת לדרך חדשה".
"נשמע לי שזה מחזיק אותך צעירה"
החייבת הבאה אינה מיוצגת, אם כי משפטן מסייע לה. "תודה על ההמתנה", אומרת להם טביב-מזרחי. "לאן פנינו? אני רואה שבהצעת הממונה נכתב סכום שהוא נמוך יותר משלך [הנאמן], על אף שנכתב שמסכימים עם ההצעה שלך". - נפלה טעות בהצעת הממונה. החייבת היא סייעת בחינוך המיוחד - "לא עבודה קלה, שליחות", מגיבה טביב-מזרחי. "ראיתי, זה נכתב ממש בדוח שלך: בריאה כמו שור. זה נשמע לי שזה מחזיק אותך צעירה, את משחקת כדורגל".
לאחר שהיא מאפשרת לחייבת לתאר בהרחבה את מצבה, טביב-מזרחי מתקדמת: "כמה בסוף נשאר לך? היו כאן שתי עמדות. הייתה כאן הצעה של הממונה שהתייחסה ל-90,000 שקל, והייתה ההמלצה של הנאמן - 132,000 שקל. חשוב פחות להסתכל על הסכום הכולל. אני רוצה שתוכלי לעמוד בזה, שחייך יהיו סבירים. אבל את צריכה להביא בחשבון שיצרת חובות, נכנסת אליהם מרצונך, איש לא הכריח אותך, יש נושים שצריך להביא בחשבון".
טביב-מזרחי למעשה מנהלת מו"מ עם החייבת: "2,000 שקל זה סכום שתוכלי לעמוד בו בשלב זה?" - לא. אחרי עוד כמה פרטים, טביב-מזרחי מסבירה: "בגדול עדיף שלא לצבור חובות. אבל עכשיו אנחנו כאן היום בדיון כדי לגבש עבורך תוכנית פרעון שמתאימה לך. אני לא רואה סיבה שיהיה לה יותר מ-36 חודשים בשלב הזה. מתי מסתיימת התקופה שאת משלמת את ההלוואות?
"נשמע רגע את ההצעה של הנאמן. התרשמת בצורה נכונה, מדובר באדם הגון, לא סתם הרגשת בנוח להגיד שאת בריאה כמו שור. הכספים הלא-מוגנים [קרן ההשתלמות] הם לא חלק מתוכנית הפרעון. הם נכנסים לקופת הנשייה בנוסף. את צריכה לשים לב בדיוק כמה את צריכה לשלם, שלא יהיו פיגורים.
"את רוצה שיביאו לך כוס מים?"
"על פניו, ממה שנאמר, גם בעוד 12 חודשים היא לא תוכל לשלם 2,000. אולי אפשר להאריך את התקופה. קודם כל 24 חודשים של 2,000. אני חושבת ביחד איתכם שנתחיל ב-24 חודשים של 2,000 ואחר כך 24 חודשים של 3,000. שמעתי אותך, אני מתייחסת לגיל שלך ולמאמצים שאת עושה, אבל מצד שני יש את החובות".
החייבת מתייפחת. "את רוצה שיביאו לך כוס מים? אני מבינה לליבך. את עובדת בעבודת קודש. אנחנו רוצים לגבש לך משהו שמתאים אבל גם יתחשב בנושים". החייבת טוענת שלא תעמוד בתוכנית המוצעת. "יש עלייך אם 24 החודשים הראשונים יהיו 1,800? זה עדיין צריך להיות בגבולות. זה לא יהיה 1,000 [כפי שביקשת], כי זה לא סביר.
"זה יכול להיות 1,500, אבל אחר כך יהיה 3,500. אני רוצה לחשוב אם כדאי לך שיהיה לך אחר כך 3,500. אני לא בטוחה. כדאי יותר להדק את החגורה בשנתיים האלה כשאת עוד עובדת. אם תגידי לי עכשיו 1,500 ואחר כך 3,500 - זה מקובל. אני חושבת שזה יהיה לך אתגר כבד מדי. כדאי לך ל-60 חודשים, נניח? זו דרך כלכלית שאת הולכת אליה ואת צריכה לחשוב. תשתי גם כוס מים".
השורה התחתונה: טביב-מזרחי בקיאה בפרטים, משרה אווירה טובה וכך עוזרת לצדדים להגיע להסכמות. תיק נוחי דנקנר יציב בפניה אתגרים בסדר גודל שונה לחלוטין - מבחינת ההיקפים, הנושים ותשומת הלב הציבורית. על פניו, יש לה הכלים המתאימים להתמודד איתו.
יעילות: 9.
מזג שיפוטי: 9.
