שילם כ-240 אלף שקל לבית אבות - האם יקבל החזר?

בית משפט השלום בקריות דחה תביעה בסכום של כ-185 אלף שקל שהגישה כוכבה צברי, היורשת של שמעון צברי ז"ל, נגד בית אבות בן-יהודה. התביעה עסקה בטענה שלפיה בית האבות, באמצעות העובד הסוציאלי שלו, הנחה את משפחת המנוח באופן שגוי לשלם עבור האשפוז באופן פרטי, במקום לפנות למשרד הבריאות לקבלת קוד - מנגנון שמאפשר למשרד הבריאות להשתתף במימון האשפוז הסיעודי.

האיש אושפז ביולי 2022 במחלקה הסיעודית של בית האבות, לאחר אשפוז ממושך בבית החולים רמב"ם. בנו של המנוח, ליאור צברי, הגיע לפגישה עם אלעזר דוידוביץ, העובד הסוציאלי של המוסד. לטענת המשפחה, דוידוביץ הציג את עצמו כמי שבקיא בהליך מול משרד הבריאות, והנחה את הבן שיש לשלם באופן פרטי עד שיתרת הכספים בחשבון הבנק המשותף של ההורים תרד לכ-40 אלף שקל - ורק אז ניתן יהיה לפנות לקבלת הקוד. בנוסף, כך נטען, אלעזר הבטיח שהתשלומים יוכרו ויוחזרו רטרואקטיבית. בסך הכל שילמה המשפחה כ-238 אלף שקל עד אוקטובר 2023.

כשבסופו של דבר הוגשה הבקשה למשרד הבריאות בנובמבר 2023, התברר שהמשרד לא הכיר בתשלומים ששולמו באופן פרטי, ודרש מהמשפחה להמשיך ולהשתתף בתשלום מלא. ליאור שוחח עם נציגת משרד הבריאות, יפית, שהבהירה לו כי אין לה שום נגיעה להבטחות של בית האבות, וכי היא בוחנת את יתרת החשבון במועד הגשת הבקשה בלבד.

השופט הבכיר ערן נווה דחה את התביעה מכמה סיבות. ראשית, הוא קבע כי לא הוכחה התחייבות מצד בית האבות או מצד דוידוביץ לקבלת הקוד. השופט ציין כי "ליאור העיד בבית המשפט באופן מפורש, כי אין בידיו ראיות לכך שאלעזר התחייב בפניו לקבלת הקוד, ובנסיבות אלה, המסקנה המתבקשת היא כי דובר היה בתחושה שלו, הא ותו לא".

האחות לא הובאה להעיד

גם בהסכם שנחתם בין בתו של המנוח לבין בית האבות לא נמצא שום אזכור של קוד רטרואקטיבי או התחייבות להחזר כספים. השופט ציין כי ליאור, שהיה העד המרכזי מטעם התובעת, כלל לא חתם על הסכם ההתקשרות - את זה עשתה אחותו יפעת, שלא הובאה לעדות.

השופט קיבל את עדותו של דוידוביץ, שהסביר כי תפקידו אינו כולל טיפול בענייני כספים, וכי הוא משמש צינור להעברת מידע בין המשפחות למשרד הבריאות. דוידוביץ העיד כי, "אני אף פעם לא יכול להבטיח למשפחה דבר כזה מכיוון שאני לא משרד הבריאות. אני באמת רק צינור שמחבר ואני גם אומר את זה למשפחות".

נקודה מרכזית נוספת בפסק הדין נגעה לחובת הקטנת הנזק. השופט קבע כי גם אם ליאור האמין לדוידוביץ, הרי שלאחר תקופה ממושכת של כשנה שבה לא ניתן הקוד, היה מצופה ממנו לפעול באופן עצמאי ולפנות ישירות למשרד הבריאות. "התובעת לא פעלה כלל לצורך הקטנת הנזק ויש לזקוף זאת לחובתה", קבע השופט.

עוד קבע השופט שלא הוכח כי גם אם המשפחה היתה פונה למשרד הבריאות כבר במועד האשפוז, היא היתה בהכרח מקבלת את הקוד. "מדובר בהשערה ו/או הנחה של התובעת ולא בטענות שהוכחו", כתב השופט בהחלטתו.

לבית האבות לא משנה מאיפה מגיע הכסף

מנכ"ל בית האבות, יעקב כהן, העיד אף הוא וחיזק את עמדת הנתבעת. לדבריו, בית האבות מעולם לא נכנס לתוך ההליך של קבלת הקוד, וכי לבית האבות זה לא משנה אם התשלום מגיע באופן פרטי או באמצעות משרד הבריאות - העיקר שהתשלום מתקבל עבור הטיפול שניתן.

השופט סיכם וקבע כי, "התובעת לא הוכיחה, כי על הנתבעת ו/או על אלעזר חלה אחריות כלפיה בנוגע לקבלת הקוד ממשרד הבריאות". עם זאת, עדיין לא נפסקו הוצאות משפט - בית המשפט איפשר לנתבעת להגיש שומת הוצאות בתוך 15 יום.