המפעלים בסין נתקעו על קו ה-50: חג, מלחמה ויואן חזק מאטים את המכונה בסינית
מדד מנהלי הרכש בתעשייה ירד במאי ל-50 מ-50.3, בדיוק על הגבול בין התרחבות להתכווצות. המדד הלא-תעשייתי התאושש ל-50.1, אבל נתוני אפריל כבר הדליקו אצל כלכלנים צורך בתמיכה חזקה
מדד מנהלי הרכש הרשמי לתעשייה בסין ירד במאי ל-50 לעומת 50.3 באפריל - רמה שמסמנת קיפאון. לא קריסה, אבל נקודה בעייתית במונחי מומנטום, בעיקר כי היא מגיעה על רקע נתוני אפריל שהצביעו על האטה רוחבית: הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות רשמו את קצב העלייה החלש ביותר זה שנים. תחזית החציון של הכלכלנים שנסקרו עמדה גם היא על 50, כך שלא מדובר בהפתעה, אלא באישור למגמת התקררות אחרי רבעון ראשון חזק.
הסטטיסטיקה הרשמית תולה חלק מההיחלשות בשיבושים סביב הפסקה של חמישה ימים, שפגעה בקצב הייצור והלוגיסטיקה. הסבר סביר, אבל לא יחיד. ברקע נמצאים גם ביקוש גלובלי לא אחיד ועלויות תשומות מושפעות מהעימות במזרח התיכון, שמחלחל דרך שוקי האנרגיה וההובלה.
המדד הלא-תעשייתי, שמודד פעילות בבנייה ובשירותים, עלה ל-50.1 לעומת 49.4 באפריל, מעל הציפיות. נקודת אור, אבל עדיין התאוששות שברירית סביב קו הגבול, לא קפיצה שמספיקה לפצות על קיפאון בתעשייה - במיוחד בסין, שבה הייצור והיצוא הם מרכיב מרכזי במחזור העסקי.
בייג'ינג מזיזה כלים, היואן מקשה
כלכלנים כבר קראו בחודש האחרון להרחבה משמעותית יותר. בייג'ינג מאותתת שהיא מקשיבה: הבנק המרכזי הוריד במאי את הריבית על הלוואת מדיניות לשנה לבנקים לשפל חדש. במקביל פורסמה תוכנית לפתיחה רחבה יותר של שירותים ציבוריים בערים - בתי ספר, בריאות - באופן שעשוי להרחיב גישה לעובדים מהגרים. פחות חסמים לשירותים בסיסיים אמורים לתמוך ברמת החיים ולהגדיל הוצאה צרכנית, בתקופה שבה הצרכן הסיני לא תמיד מספק את מה שממשלת סין הייתה רוצה לראות.
בזירת היצוא התמונה מורכבת. המשלוחים ממשיכים להראות עוצמה: סין דיווחה על עודף מסחרי חריג של 1.2 טריליון דולר ב-2025, והיקפי השינוע ב-2026 נשארים ברובם מעל רמות שנת השיא הקודמת, בין היתר על רקע השקעות עולמיות במרכזי נתונים ובציוד חשמל לתשתיות בינה מלאכותית. בגולדמן זאקס ובנומורה מעריכים שמכירות חוץ של שבבים, מחשבים ומוצרים הקשורים לבינה מלאכותית היו אחראיות בערך למחצית מצמיחת היצוא באפריל. הביקוש לציוד כזה, יחד עם התייקרות אנרגיה על רקע המלחמה באיראן, דחפו את מחירי היצוא הסיניים לקצב העלייה החד ביותר זה שלוש שנים.
אבל התחזקות היואן הופכת לבעיה מוחשית עבור היצואנים: היא מקטינה את ההכנסות במונחי מטבע מקומי ומקשה לשמור על רווחיות כשמתחרים נהנים ממטבע חלש יותר. לפי נתונים מדוחות רבעוניים של חברות מקומיות, כמעט רבע מתוך כ-5,500 חברות שנסחרות בבורסות בסין דיווחו על הפסדי מט"ח או הצביעו על תנודות מטבע כגורם מרכזי לעלייה בעלויות מימון. זה השיעור הגבוה ביותר לפחות בעשור.
בזירה הגיאו-פוליטית, פסגה מתוקשרת בין טראמפ לשי ג'ינפינג לא סיפקה פריצות דרך, אבל סין הודיעה על הקמת שתי ועדות חדשות בנושאי סחר והשקעות. אחת מהן, מועצת הסחר ארה"ב-סין, אמורה לשאוף להפחתת מכסים על לפחות 30 מיליארד דולר של סחורות מכל צד. אם זה אכן יתקדם, מדובר בפתח שיכול להקל על חלק מהיצרנים הסינים, גם אם בשלב הזה זה נשמע יותר כמו מסלול עבודה מאשר תוצאה.
נתון מאי משאיר את סין על חבל דק: תעשייה שמפסיקה להאיץ, שירותים שמנסים להתייצב, וממשלה שכבר מזיזה כלים מוניטריים ומבניים. הצעד הבא תלוי בשאלה אם המכסים ירדו מספיק מהר כדי לקזז את הלחץ של יואן חזק ודלק יקר.