בג"ץ דחה את העתירות נגד מינוי רומן גופמן לראש המוסד

בג"ץ דחה את העתירות נגד מינויו של אלוף (מיל') רומן גופמן לראש המוסד. גופמן, שהיה עד כה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ייכנס מחר לתפקידו ויחליף את דדי ברנע. המינוי יתבצע בניגוד לעמדת נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, העומד בראש הוועדה לבדיקת מינויים בכירים, והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אשר תמכה בקבלת העתירות נגד המינוי.

העתירות נדחו בידי השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, בעוד השופטת דפנה ברק-ארז סברה שיש להמשיך ולבדוק שאלות שנותרו פתוחות ולצורך כך להוציא צו על תנאי וצו ביניים, מבלי לקבוע דבר לחובתו של גופמן. גרוסקופף ושטיין קבעו עובדתית, כי בפרשת אלמקייס לא נפל במעשיו של גופמן פגם המגיע לכדי פגיעה בטוהר המידות.

במרכז הדיון עומדת פרשת אורי אלמקייס, הטוען שהופעל בהיותו קטין במבצע השפעה בידי גופמן כאשר הלה היה מפקד אוגדה 210, וכי גופמן התנכר לו כאשר נעצר והואשם בעבירות בטחוניות, מהן טוהר רק לאחר שנה וחצי של מעצר (אשר כלל לחץ פיזי). גופמן מכחיש שהיה לו חלק כלשהו בהפעלתו של אלמקייס, ואומר שקיבל הערה פיקודית רק משום שלא קיבל את האישור הדרוש לחלק מן הידיעות שהפיצה האוגדה במסגרת אותו מבצע.

גרוסקופף: הטענות לא בוססו בראיות

פסק הדין העיקרי נכתב בידי גרוסקופף, אשר ניתח בהרחבה את התשתית הנורמטיבית והעובדתית הרלוונטית לעתירה. לדבריו, בית המשפט נדרש, מטעמים הנוגעים לחשיבות טוהר המידות לתפקיד ראש המוסד, מחד גיסא, ולהיבטים שונים הנוגעים לעבודת הוועדה המייעצת ותוצריה, מאידך גיסא, לבחון באופן מדוקדק וזהיר במיוחד את הטענות שהועלו נגד גופמן בקשר לפרשיית אלמקייס.

התרשמותו הברורה של גרוסקופף ממכלול החומר שהונח לפני הוועדה (ובבית המשפט), ובכלל זה חומר מסווג, היא שהתנהלותו של גופמן בפרשה אינה כזו המטילה בו דופי ערכי, בוודאי לא כזה העשוי לפסול אותו מלשמש כראש המוסד. הטענות לפיהן גופמן הפעיל במודע קטין (אלמקייס) או הטעה במכוון את גורמי צה"ל ביחס לחלקה של אוגדה 210 בפרשה לא בוססו בראיות שהוצגו לפני הוועדה. הטענה לפיה גופמן "הפקיר" את היא טענה שגויה, הנובעת מהצגה שגויה של מהות הפרשה, והתעלמות מחלקה הזניח של אוגדה 210 בחקירה הביטחונית והפלילית שהתנהלה לגביה.

גרוסקופף מדגיש, כי אין חולק שנפלו כשלים בהתנהלותו של גופמן בפרשת אלמקייס, ובשל כך אף ננקט נגדו בשעתו צעד משמעתי על ידי מפקד פיקוד הצפון דאז, ואולם כשלים אלה אינם נוגעים לעניינים של טוהר המידות. המסקנה העולה מכך היא שהחומר הרב שהוצג לוועדה ביחס לפרשת אלמקייס מלמד, כי אין בה כדי להכתים את הקריירה המרשימה של גופמן בכתם ערכי ואינה מצדיקה את פסילתו מלשמש בתפקיד ראש המוסד.

שטיין סבור, כי הגם שאיסוף הראיות על ידי ועדת גרוניס לא היה במיטבו, אין מדובר בפגם שיורד לשורש העניין אשר מביא לבטלות ההחלטה שקיבלה הוועדה. שטיין אישר את עמדתה של הוועדה וקבע, כי במעשיו של גופמן בפרשת אלמקייס לא נפל שום רבב אשר עולה כדי סטייה מטוהר המידות. לצד קביעות אלה, שטיין מתח ביקורת חריפה על ההאשמות חסרות הבסיס שהוטחו בגופמן על ידי התנועה לאיכות השלטון.

ברק-ארז: נותרו סימני שאלה משמעותיים

ברק-ארז הצטרפה לעיקרי חוות דעתו של גרוסקופף במישור העקרוני, אך סברה כי הפגמים שעליהם הצביע אף הוא בעבודת הוועדה, ובפרט בדעת הרוב בה, אינם מאפשרים לסיים את הבירור בשלב זה. לשיטתה, מאחר שהפגמים נוגעים לתשתית העובדתית שעמדה בפני הוועדה, גם בחינה מדוקדקת של אותה תשתית עובדתית חסרה בידי בית המשפט לא תוכל לרפא את הפגם.

לדעת ברק-ארז, נותרו שני סימני שאלה משמעותיים שהבדיקה בעניינם לא הושלמה עד תום. ראשית, שאלת אמירת האמת במסגרת הבירור שערך רח"ט הפעלה, אשר במסגרתו גופמן מסר שלא ידוע לו על קשר כלשהו של אוגדה 210 עם ערוצי טלגרם בכלל ועם ערוצו של אלמקייס בפרט. שנית, שאלת "העמידה מנגד" (שכונתה גם שאלת ההפקרה), הנוגעת להתנהלותו של גופמן לאחר שנודע לו על מעצרו של אלמקייס.

• הוועדה למינויים בכירים אישרה שוב את מינוי גופמן לראש המוסד
• בג"ץ מחזיר לוועדת גרוניס את בדיקת מינויו של גופמן לראש המוסד

ברק-ארז עמדה על כך שהוועדה נמנעה מלהשלים את עבודתה בדמות זימונם של עדים נדרשים שטרם הופיעו בפניה, וכן זימון חוזר של עדים להם היה צריך להוסיף ולהציג שאלות שלא הועלו עד כה. לדבריה, עדים אלה היו יכולים לשפוך אור על תשובותיו של גופמן, להשלים את התמונה העובדתית ולסייע ביישובן של גרסאות סותרות. ברק-ארז הדגישה, כי אין בסיס להטלת דופי בגופמן על סמך החומרים הקיימים, אך זהו מקרה שמחייב התרת ספקות – בשם האינטרס הציבורי כמו גם מנקודת מבטו של גופמן עצמו.

גלגולים יוצאי דופן

פסק הדין ניתן לאחר מספר גלגולים יוצאי דופן. נתניהו מינה את גופמן לראש המוסד והממשלה אישרה את המינוי. הוועדה למינויים בכירים אישרה את המינוי - ברוב דעות של טליה איינהורן, דניאל הרשקוביץ ומשה טרי, מול גרוניס. אלמקייס עתר לבג"ץ נגד ההחלטה, ובדיון הבהירו השופטים, כי השאלה המרכזית היא האם גופמן לא אמר אמת בפרשה. במקרה כזה, אמרו, ברור שמדובר בפגם חמור בטוהר המידות והמינוי ייפסל.

השופטים החזירו את הדיון לוועדה, כדי שתשמע את אלמקייס - אותו סירבה לשמוע בדיוניה הקודמים - ואת תא"ל ג', לשעבר ראש חטיבת ההפעלה באגף המודיעין, שחקר את הפרשה. לאחר שמיעתם שבה והחליטה הוועדה, באותו רוב דעות, לאשר את המינוי. הרוב קבע, כי לא נפל פגם בטוהר המידות של גופמן; גרוניס סבר שיש צורך להעמיק חקר בפרשה ולמנות ממלא מקום זמני לראש המוסד או להאריך את כהונתו של ברנע.