מיזוג ענק יוצר את חברת האנרגיה השלישית בגודלה בארה"ב ומה קרה היום לפני 62 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-18 בנובמבר
18 בנובמבר 2024 - חברת התעופה ספיריט פונה לפשיטת רגל לאחר כישלון מיזוג עם ג'ט בלו
ב-18 בנובמבר 2024 הגישה חברת התעופה האמריקאית ספיריט (Spirit Airlines) לבית המשפט בקשה להגנה מפני נושים לפי סעיף 11 (Chapter 11). הבקשה הוגשה אחרי תקופה ארוכה של הפסדים כבדים, תזרים שלילי, גידול מתמשך בחוב ופיצוץ העסקה שהתבקשה עם ג'ט בלו - עסקה שנחשבה לתקווה הגדולה של החברה לצאת לדרך חדשה. מדובר בצעד דרמטי בשוק התעופה האמריקאי, שבו פועלות כמה חברות לואו קוסט, שמתמודדות עם לחצים תפעוליים, תחרות קשה, עליית מחירי הדלק ורגולציה מחמירה.
ספיריט איבדה למעלה מ-2.5 מיליארד דולר מאז פרוץ מגפת הקורונה. חובות החברה כבר חצו את רף 1.1 מיליארד הדולר, והתחייבויות משמעותיות נוספות צפויות להגיע לפדיון בשנים הקרובות. במסגרת הסדר החוב שהוצג לבית המשפט, החברה צפויה לקבל מימון בהיקף של כ-300 מיליון דולר לטובת תפעול שוטף בתקופת ההבראה, וכן הוזכרו הסכמות על הזרמת הון נוסף בהיקף של כ-350 מיליון דולר. במקביל, נכללת תכנית למחיקת חוב בסכום של כ-800 מיליון דולר באמצעות המרתו למניות.
המיזוג עם ג'ט בלו, עליו הוכרז עוד ב-2022, נועד להגדיל את נתח השוק של שתי החברות וליצור מתחרה משמעותית לחברות הגדולות בענף - דלתא, אמריקן ויונייטד. אך הרגולטורים בארה"ב התנגדו בטענה לפגיעה בתחרות, בעיקר בקווים קצרים ובמחירי כרטיסים נמוכים. כשבית המשפט הפדרלי חסם את המיזוג, ספיריט נותרה ללא אסטרטגיית יציאה. הבקשה ל-Chapter 11 לא נועדה להפסקת פעילות, אלא להפך - לאפשר פעילות תחת הגנה משפטית, קיצוץ חד בעלויות, צמצום קווים לא רווחיים, חידוש חוזים עם ספקים, גיוס מחדש של הון והבראת מאזן החברה. עם זאת, עתידה של החברה נותר מעורפל.
18 בנובמבר 2001 - קונוקו ופיליפס יוצרות את אחת מחברות הנפט הגדולות בארה"ב
ב-18 בנובמבר 2001 נחתם הסכם מיזוג בין שתי ענקיות אנרגיה אמריקאיות, קונוקו (Conoco Inc) ופיליפס פטרוליום (Phillips Petroleum Company). המהלך, שהוגדר כמיזוג בין שווים, הוביל להקמת ConocoPhillips, שהפכה מיד לאחת משלוש חברות הנפט הגדולות ביותר בארה"ב, עם שווי שוק כולל של מעל 35 מיליארד דולר ונכסים משמעותיים ברחבי העולם. המהלך סימן את מגמת הריכוזיות הגוברת בענף האנרגיה בתחילת שנות ה-2000, שכלל גם את המיזוגים בין אקסון למוביל, שברון לטקסאקו ו-BP עם אמוקו.
- קונוקו פיליפס תפטר רבע מהעובדים -תעשיית הנפט חוזרת למציאות של קיצוצים
- קונוקו פיליפס תרכוש את מרתון אויל ב-22.5 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי תנאי ההסכם, בעלי מניות פיליפס קיבלו מניה אחת של החברה המאוחדת עבור כל מניה שהחזיקו, בעוד שמחזיקי מניות קונוקו קיבלו 0.4677 מניות חדשות לכל מניה שברשותם, מהלך ששיקף שווי כמעט שווה לשתי החברות, אך בפועל העניק לפיליפס שליטה. החברה המאוחדת נולדה עם עתודות נפט של 8.7 מיליארד חביות שוות ערך, וייצור יומי של כ-1.7 מיליון חביות נפט, נתונים שהציבו אותה בין המובילות בעולם. הכנסות משולבות של מעל 50 מיליארד דולר הפכו את המהלך לאחד מאירועי המיזוג המשמעותיים של התקופה.
המיזוג נועד לשפר את כושר המיקוח מול ממשלות ומפעילים, להרחיב את הגישה לשדות גז ונפט ברחבי העולם, ולאפשר סינרגיה בין תחומי הפקה, עיבוד, הובלה ומסחר. מאז, קונוקו פיליפס עברה גל שינויים מבניים נוספים, לרבות פיצול מגזר הזיקוק ב-2012 לחברה נפרדת, פיליפס 66, מהלך נוסף שביסס את מעמדה כאחת החברות המשפיעות ביותר בתחום האנרגיה העולמי.
18 בנובמבר 1963 - טלפון המקשים המסחרי הראשון בארה"ב מוצג לראשונה
ב-18 בנובמבר 1963 השיקה חברת Bell Telephone, שהייתה אז חלק מתאגיד AT&T, את מכשיר הטלפון הראשון שפעל בטכנולוגיית מקשים, במקום חוגה סיבובית. ההשקה נערכה תחילה באזור פיטסבורג, והסימן המסחרי שלה היה מעבר לשימוש במה שנקרא "Touch-Tone", מערכת שמעבירה צלילים דו־תדריים לזיהוי ספרות. מדובר היה בצעד משמעותי בתולדות עולם הטלקומוניקציה, שלא רק שיפר את חוויית המשתמש, אלא פתח פתח לאוטומציה של שירותים, מוקדים קוליים, מערכות ניתוב שיחות ועוד.
- העיתון שהתחיל לצאת לאור בישראל ומה קרה היום לפני 24 שנה
- האחראי על הונאת הפונזי הגדולה אי פעם מתוודה: הכול היה שקר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האחראי על הונאת הפונזי הגדולה אי פעם מתוודה: הכול היה שקר
מערכת החיוג באמצעות מקשים יצרה קיצור זמנים ניכר, שיפרה את דיוק הקלדת המספרים, וצמצמה את השחיקה המכנית שהייתה אופיינית לחוגות הסיבוביות הישנות. בטווח הארוך, זו גם הייתה אבן דרך בדרך למעבר מטלפוניה אנלוגית לדיגיטלית, מגמה שהלכה והתעצמה בעשורים הבאים. הטכנולוגיה שפיתחה Bell Labs הפכה בהמשך לסטנדרט עולמי, ורק באמצע שנות ה-80 החלו החוגות הסיבוביות להיעלם מהשוק האמריקאי כמעט לגמרי.
השקת המכשיר אמנם לא הייתה דרמטית בזמן אמת, אך בדיעבד מדובר באחד הצעדים הבולטים שתרמו לייעול מערכות התקשורת, להגברת הנגישות לטלפון הפרטי, ולהיווצרות של תעשיות שירותים שלמות שהתבססו על קלט מספרי, החל מבנקים טלפוניים ועד מוקדי שירות מבוססי מענה אוטומטי.
האחראי על הונאת הפונזי הגדולה אי פעם מתוודה: הכול היה שקר
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-10 בדצמבר
10 בדצמבר 2008 - ברנרד מיידוף מודה בהונאת הפונזי הגדולה אי פעם
ב-10 בדצמבר 2008 הודיע ברנרד מיידוף לבניו, שעבדו איתו בבית ההשקעות הפרטי שלו בניו יורק, כי פעילות ניהול ההון של החברה היא תרמית. הוא אמר להם שהעסק "גמור" ושמדובר במנגנון פונזי. לפי התיאור שנמסר בחקירה, השיחה התחילה סביב רצונו לחלק לעובדים ולמקורבים בונוסים מיידיים בסכום של בערך 170 מיליון דולר, מתוך יתרה של כ-200 מיליון דולר בלבד שהיו זמינים בקופה. הבנים הופתעו, שאלו כיצד ניתן לחלק בונוסים כשהחברה מתקשה לשלם למשקיעים, ואז מיידוף לקח אותם לדירתו והודה שהכול היה שקר. הם פנו מיד לעורכי דין ולרשויות, ובכך החל הפירוק המהיר של המערך.
ההונאה התבססה על מצג של תשואות יציבות וחריגות לאורך שנים. לקוחות קיבלו דוחות חודשיים עם רווחים כמעט קבועים, לרוב סביב 8%-12% בשנה, גם בתקופות שבהן השווקים היו תנודתיים. אבל בפועל לא התנהלו השקעות אמיתיות בהתאם לדוחות. כסף שהועבר לקרן הוזרם לחשבון הבנק של החברה ושימש בעיקר לתשלומים למשקיעים שביקשו לפדות, ולשמירה על אשליית פעילות רווחית. החקירה הצביעה על כ-4,800 חשבונות לקוחות, ולפי הדוחות שנמסרו להם, היקף הנכסים שנוהלו כביכול עמד על כ-65 מיליארד דולר. אומנם הסכום הזה כלל גם רווחים פיקטיביים שנצברו על הנייר, אבל ההערכה לגבי ההפסד הישיר של המשקיעים, כלומר כספים שהופקדו ולא הושבו, עמדה על בערך 17.5-18 מיליארד דולר.
נקודת השבר הגיעה עם החרפת המשבר הפיננסי העולמי ב-2008. כבר במרץ אותה שנה קרס בר סטרנס ונמכר בהצלה מהירה, מה שהגביר לחץ על קרנות גידור ומשקיעים ממונפים. בספטמבר הגיע האירוע המרכזי: פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס, במקביל לחילוץ החירום של AIG. אלה היו רגעים שבהם האמון במערכת האשראי נשבר. בנקים צמצמו קווי אשראי, שוק ההלוואות הבין בנקאיות כמעט קפא, וגופים מוסדיים נדרשו להחזיר מזומנים למשקיעים שלהם. בתוך המציאות הזו, לקוחות של מיידוף ביקשו לבצע פדיונות בהיקף חריג. ההערכה היא שבחודשים האחרונים לפני הקריסה הוגשו בקשות משיכה מצטברות של בערך 7 מיליארד דולר. מבחינת קרן שבנויה על זרימת כסף חדש, זה היה לחץ שאי אפשר לעמוד בו.
- הערעור נדחה: HSBC תרשום הוצאה של 1.1 מיליארד דולר בעקבות פרשת מיידוף
- הקורבנות של מיידוף כבר קיבלו 94% מהכספים שאבדו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיידוף ניסה למשוך זמן. הוא העביר כספים בין חשבונות שונים של קבוצת החברות שלו, וניצל קווי אשראי של פעילות הברוקראז' כדי להזרים מזומנים למנגנון. אבל בד בבד, מקורות הכסף החדשים התייבשו. המשבר צמצם את הנכונות של משקיעים חדשים להיכנס, והבנקים לא רצו לספק אשראי למי שמבקש להשקיע אצלו. ברגע שהפדיונות גדלו והאשראי נעלם, לא נותרה לו יכולת לקיים את ההבטחות. ב-4 בדצמבר הוא עדכן את מנהל התפעול הבכיר במערך הפונזי שהוא "סיים". ב-9 בדצמבר אמר לאחיו שהוא על סף קריסה, ולמחרת הודה בפני בניו.
העיתון שהתחיל לצאת לאור בישראל ומה קרה היום לפני 24 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-11 בדצמבר
11 בדצמבר 2012 - HSBC משלם קנס גדול לרשויות בארה"ב בגלל הלבנת כספים
ב-11 בדצמבר 2012 סיים בנק HSBC חקירה פלילית ומנהלית בארה"ב בהסדר כולל עם משרד המשפטים האמריקאי, הרשות לפיקוח על המטבע, הפד' וגופים נוספים. החקירה עסקה בכשלים ממושכים במערכות הציות של הבנק, שאפשרו העברות כספים בהיקפים גדולים ללא בקרה מספקת, הן מול גורמים פליליים והן מול מדינות וארגונים שהיו נתונים לסנקציות אמריקאיות. על פי ממצאי החקירה, סניפים וחברות בנות של HSBC איפשרו לאורך שנים תנועות כספים עבור קרטלי סמים במקסיקו, כולל הפקדות מזומן גדולות שהועברו למערכת הבנקאית בארה״ב, וכן עסקאות בדולרים עם איראן, סודן, קובה וצפון קוריאה תוך הסתרת זהות הצדדים בעסקאות.
ההסדר קבע קנס וחילוט בסך 1.256 מיליארד דולר, מתוכם 500 מיליון דולר קנס אזרחי ופלילי ו-756 מיליון דולר חילוט הכנסות. במקביל, נחתמו הסדרים עם רגולטורים נוספים שהעמידו את סך התשלומים הכולל על בערך 1.9 מיליארד דולר. הבנק חתם על הסכם דחיית העמדה לדין ל-5 שנים, שבמהלכן התחייב לעמוד ביעדים מחמירים של בקרה, אחרת כתב אישום פלילי יופעל מחדש. כחלק מההסדר מונה מפקח חיצוני עצמאי עם סמכויות רחבות, והבנק התחייב להשקיע סכומים גדולים במערכות ניטור טכנולוגיות, בהגדלת כוח האדם לציות ובהקשחת נהלי זיהוי לקוחות ודיווח על פעולות חשודות.
ההסדר הביא גם לשינויים ארגוניים: הנהלות אזוריות הוחלפו, תפקיד הציות קיבל מעמד בכיר יותר, ומאות עובדים גויסו לתפקידי ניהול סיכונים ובקרת הלבנת הון. היקף ההשקעה הפנימית במערכי ציות אחרי ההסדר נאמד במיליארדי דולרים לאורך שנים, והוא כלל מערכות ניתוח תנועות בזמן אמת, סינון עסקאות מול רשימות סנקציות, ובדיקות מעמיקות של לקוחות בעלי סיכון גבוה. זה היה אחד ההסדרים הכספיים הגדולים אי פעם מול מוסד בנקאי, והוא סימן שינוי בגישה האמריקאית כלפי בנקים גלובליים שנכשלו בציות לרגולציה.
- מיקרוסופט תשקיע מיליארדים בתשתיות AI בהודו וקנדה
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
11 בדצמבר 2001 - סין מצטרפת לארגון הסחר העולמי
ב-11 בדצמבר 2001 התקבלה הרפובליקה העממית של סין כחברה מלאה בארגון הסחר העולמי (WTO), לאחר משא ומתן ממושך שהחל עוד בשנות ה-80 ונמשך בערך 15 שנה. ההצטרפות חייבה את סין ליישר קו עם כללי סחר בינלאומיים מחייבים, ולהפוך חלק גדול מהפעילות הכלכלית שלה לפתוחה יותר לתחרות, השקעות זרות ויבוא. בין ההתחייבויות המרכזיות נכללו הפחתת מכסים, ביטול מגבלות כמותיות על יבוא, פתיחת מגזרי שירותים לשחקנים זרים, והחלת כללים מחמירים יותר על זכויות קניין רוחני, תקינה, שקיפות במכרזים ותמחור ממשלתי.
