סונדאר פיצאי גוגל GOOGLE
צילום: Eesan1969, Wikipedia

מנכ״ל גוגל: "אם בועת ה-AI תתפוצץ - אף חברה לא תישאר חסינה, גם לא אנחנו"

מנכ"ל אלפבית אומר שהשוק נמצא בתקופה של השקעות כבדות וציפיות גבוהות, אבל גם של חוסר רציונליות, ומחדד כי גם גוגל תרגיש את ההשלכות אם תתרחש ירידה חדה בתחום

מנדי הניג | (3)
נושאים בכתבה גוגל AI

עוד קצת יותר מ-24 שעות אנבידיה, תפרסם את הדוחות שלה. ״מלכת השבבים״ ה״אמא של ה-AI", מי שלתוצאות שלה יש השפעה יותר גדלה מהורדת ריבית הולכת לתת לנו הצצה לקרביים של התעשייה הכי מדוברת בשנתיים האחרונות. בעונות הקודמות פרסום התוצאות היה כמה פסטיבל. זה היה כמו יום חג בשוק אבל הפעם האווירה שונה. בשבועיים האחרונים הולכים ומצטברים חששות, לא רק אצל משקיעים קטנים גם אצל הבכירים בשוק - ממנהלי הכספים בגולדמן זאקס ועד ג׳יי פי מורגן, סביב השאלה עד כמה ההשקעות בבינה המלאכותית באמת מתורגמות לערך כלכלי אמיתי.

מי שמוסיף עוד שמן למדורה הזאת הוא מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי. שאומר בריאיון ל-BBC שההתפתחויות בשוק ה-AI מהירות מאוד אבל יש הרבה מתח סביב הערכות השווי. "זה רגע יוצא דופן בתעשייה", הוא אומר, "אבל יש בו גם הרבה אלמנטים של אי-רציונליות". לדבריו, אם יתברר שהשוק מנופח מעבר ליכולת הכלכלית שתומכת בו, ההשפעה תהיה רחבה. "אין חברה שתישאר חסינה, כולל אנחנו", הוא מוסיף ומזהיר.

ברקע האמירות שלו עומדת עלייה של כ-49% במניית גוגל מתחילת השנה, בעיקר על הבסיס שהיא תוכל להתחרות בשחקניות כמו OpenAI. בתחילת השנה היו חששות שענקית החיפוש עלולה לאבד את אחד מהערוצים הגדולים ביותר שלה, לטובת הצ׳אטים אבל גוגל הוכיחה שהיא יודעת לעשות אדפטציה, ג׳מיני שלה עושה עבודה מצויינת בהשוואה לכלים האחרים והיא גם משלבת כלי AI בתוך תוצאות החיפוש מה שגורם לתנועת המשתמשים להישאר אצלה בשלב הזה.

אחד הנושאים המרכזיים שעליהם פיצ'אי דיבר הוא צריכת האנרגיה של מערכות AI. לדבריו, "הדרישות האנרגטיות של המודלים גדלות בקצב מהיר", והדבר משפיע ישירות על היכולת של אלפבית לעמוד ביעדי האפס פליטות שלה. החברה בוחנת התאמות ביעדים כדי להתחשב בהרחבת יכולות המחשוב.

גוגל נאלצת לבחון מחדש את לוחות הזמנים ואת קצב ההתקדמות, פשוט כי היקף המחשוב הדרוש לאימון והפעלה של מודלים גדולים קופץ משנה לשנה. במקביל, גוגל משקיעה בהרחבת מרכזי נתונים ובפיתוח פתרונות אנרגטיים יעילים יותר, אבל פיצ'אי מציין שהפער בין קצב ההתקדמות הטכנולוגית לבין זמינות תשתיות אנרגיה ירוקה עדיין משמעותי. המשמעות היא שלא כל גידול בביצועי ה-AI יכול לבוא עם "תג מחיר" סביבתי שמקביל להבטחות המקוריות של החברה.

הספקנות לגבי ה-AI מתפשטת

הדיון סביב בועת ה-AI לא נעצר אצל מנכ"לי ענקיות הטכנולוגיה. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, אומר כבר חודשים ש"יש כאן מאפיינים ברורים של בועה", וג'ף בזוס הגדיר את התחום "בועה תעשייתית". מולם עומדת גם תמונת הסנטימנט: סקר מנהלי הקרנות הגלובלי של בנק אוף אמריקה מצביע על כך ש-54% מהמשיבים רואים ב-AI את סיכון-הזנב המרכזי לכלכלה העולמית. למרות זאת, השוק עצמו ממשיך להתנהל כאילו מדובר בתהליך טבעי של התקדמות טכנולוגית - הכרה בבועה מצד אחד, המשך השקעות חסרות תקדים מצד שני.

וכל זה מתחדד דווקא כשגל העליות הנוכחי, שמבוסס ברובו על AI, חוגג 3 שנים. ChatGPT יחגוג שלוש בחודש הבא, והמומנטום של התחום הפך ליסוד מרכזי בביצועי השוק מאז סוף 2022. נראה שהתעשייה נמצאת במצב נדיר שבו כולם מדברים על בועה, אבל ממשיכים לפעול במלוא הכוח.

קיראו עוד ב"גלובל"

המספרים מסבירים למה. לפי ההערכות, חברות השקיעו מאז 2023 כ-800 מיליארד דולר בתשתיות AI. זה כולל מרכזי נתונים ענקיים, מערכי GPU ומערכות מחשוב שנשחקות בקצב מהיר. אפילו הערכות השמרניות מדברות כבר על קפקס שמגיע לטריליון דולר בשנה עד סוף העשור. במובנים מסוימים זהו גל ההשקעות הגדול ביותר בהיסטוריה, אבל אם נשווה את זה להשקעות הגדולות בהיסטוריה כמו הבנייה המאסיבית של מסילות הברזל בסוף המאה ה-19 שנגעה ב-6% מהתוצר האמריקאי, או פריסת תשתיות הטלקום בשנות ה-90 בשני המקרים האלה התרחשה בועה, אבל בסופו של דבר נבנתה תשתית שחיזקה את הכלכלה עשרות שנים קדימה - האם זה יהיה הגורל גם של הבינה המלאכותית?

ההבדל הגדול של עידן ה-AI נמצא בקצב ההתיישנות. לפי דו"ח מקינזי, המחזור הכלכלי של GPU במרכזי נתונים הוא קצר במיוחד - שנה עד שלוש. המשמעות היא שההשקעות אינן חד-פעמיות אלא צריכות להתחדש באופן תמידי, מה שיוצר לחץ מתמשך ומסביר למה ההוצאות רק הולכות וגדלות. מנגד, שאלת ההחזרים נשארת פתוחה: דו"חות כמו זה של Bain Capital טוענים שהתעשייה תידרש להציג הכנסות שנתיות של כ-2 טריליון דולר ב-2030 כדי להפוך את הגל הנוכחי לכלכלי. הסכום הזה גבוה מההכנסות השנתיות המשותפות של ענקיות כמו אפל, מטא, אמזון, מיקרוסופט, אלפבית ואנבידיה גם יחד. התחזיות הנוכחיות מדברות על לכל היותר 780 מיליארד דולר בשנה - רחוק מאוד מהיעד.

ההשקעות ההוניות של הענקיות

הפער הזה בולט גם בדוחות האחרונים. אלפבית הציגה ברבעון האחרון עלייה של 14.5% בהכנסות מחיפוש ועלייה של 32% בהכנסות הענן. אלה מספרים שנתנו למשקיעים תחושה שהפעילות המרכזית של החברה יציבה, ולכן המניה הגיבה בעלייה.

אצל מטא המצב היה שונה. החברה הודיעה שההשקעות בתשתיות AI ומרכזי נתונים יעמדו בשנה הקרובה על 70 עד 72 מיליארד דולר סכום גבוה מאוד, ובעיקר כזה שלא מגובה בהכנסות חדשות שיכסו אותו בטווח המיידי. התוצאה הייתה ירידה של כ-9% במניית מטא בטווח המיידי.

מיקרוסופט מצאה את עצמה באמצע. מצד אחד היא הציגה עלייה של 40% במכירות הענן, נתון שמיוחס ברובו לביקושים ל-AI. מצד שני, החברה עדכנה שהקפקס שלה יעלה יותר ממה שהאנליסטים ציפו. המניה ירדה בהתאם, אם כי בצורה מתונה יותר.

המכנה המשותף לשלושתן פשוט: השוק רוצה לראות קשר ישיר וברור בין ההשקעות האדירות ב-AI לבין הכנסות חדשות שכבר נכנסות לשורה התחתונה. צמיחה כללית כבר לא מספיקה המשקיעים בודקים אם ההוצאות הגדלות באמת מצדיקות את עצמן כאן ועכשיו.

אבל כשעוברים מהבורסה לשטח, התמונה היא לא כזאת שחור ולבן. בשיחות בפורום הגלובלי בריאד, שבו השתתפו מנהלים מהחברות הגדולות בעולם, עלה שוב ושוב שהאופן שבו שוק ההון מתייחס ל-AI שזה לא תמיד משקף את מה שמתרחש בתוך הארגונים עצמם. שם, המיקוד אינו בתנודתיות של המניה או בשאלה אם הדוחות יפתיעו את השוק, אלא בשינוי ארוך טווח שמתחיל לחלחל כמעט לכל תחום עסקי.

מנהלים תיארו מצב שבו AI נכנס לשלב דומה מאוד למה שקרה בתחילת עידן האינטרנט בשנות ה־90 או בתחילת המעבר לענן בתחילת שנות ה־2010. לא בגלל שהשווי של החברות קופץ, אלא משום שהטכנולוגיה משנה את דרך העבודה: אוטומציה של תהליכים, קיצור זמני פיתוח, מעבר לעבודה מבוססת מודלים וחיזוק מערכות תפעול מורכבות. מבחינתם זו לא "פריצה" רגעית אלא התחלה של תשתית חדשה, שגם אם תעבור תהפוכות, תישאר חלק מהפעילות העסקית לשנים ארוכות.

כמה מהמשתתפים אמרו בפירוש שהם לא מתרגשים מהעליות או מהירידות במניות. מבחינתם, גם אם יגיע תיקון וזה תרחיש שיש לו סיכוי ממשי, הוא יגיע כחלק טבעי מהתבגרות של התחום, ולא כמשהו שמסמן סיום או כישלון. הם רואים את השנה-שנתיים הקרובות כתקופה שבה הרבה השקעות יתרמו רק בשלב מאוחר יותר, אחרי שהארגונים ילמדו כיצד לאמץ את הכלים החדשים באופן עמוק יותר. כלומר, בעוד המשקיעים מחפשים תשובה ברורה על "כמה זה שווה עכשיו", המנהלים מתעסקים בשאלה אחרת: "איך זה ישנה אותנו בעוד חמש שנים".

לצד זה, הנתונים מצביעים על אפקטים ראשוניים. סקר של IBM ל-3,500 מנהלים באירופה, המזרח התיכון ואפריקה מגלה ששני שלישים מהחברות כבר מדווחות על שיפור בפרודוקטיביות בזכות הטמעת AI. בענף הפיננסי הנתון גבוה אף יותר - 72%. בסעודיה, הנתון מגיע ל-84%. כמעט כל הנשאלים מעריכים שסוכני AI יניבו תשואה בתוך שנתיים. ההערכות האלה לא מנטרלות את הסיכונים, אבל הן מצביעות על כך שהשימושים המעשיים מתקדמים, גם אם השוק עצמו תנודתי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אמנון 19/11/2025 10:10
    הגב לתגובה זו
    יש ליצר משואה שלא תשתלם לסינים בדמות עיקשות טאיונית כולל הכנה להשמדה של כל התשתיות הכלכליות כך שהשתלטות סינית לא תביא להם תועלת כולל חלוקת נשק לאזרחי טאיון שיטת האדמה החרוכה ותוך שיתוף הסינים בונות העיקשות של טאיון תביא את הסינים להבנה שעל אף כוחם הם לא ירוויחו דבר
  • 2.
    אנונימי 18/11/2025 19:27
    הגב לתגובה זו
    זה מתיוזה קרוב
  • 1.
    אנונימי 18/11/2025 17:24
    הגב לתגובה זו
    קריסת השרתים השאירה רק את המוצרים שלכם פעילים בזכות זה שהיחידה שלא נסמכת על אף גוף חוץ ממקורות עצמיים הם אתם.
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

דיסני בידור מיקי מאוס
צילום: Istock

דיסני משקיעה מיליארד דולר ב-OpenAI ומביאה את מיקי מאוס, דארת' ויידר ודדפול לסורה

עם הסכם רישוי לשלוש שנים, OpenAI תוכל ליצור סרטונים קצרים עם מעל 200 דמויות של דיסני, בעוד דיסני תהפוך ללקוחה מרכזית של החברה ותפתח כלים חדשים לדיסני+ על בסיס המודלים של OpenAI - מה המשמעות של המהלך הזה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסני OpenAI

דיסני The Walt Disney Co 1.82%   ו-OpenAI מודיעות על שיתוף פעולה שיחבר בין תעשיית הבידור לבין הטכנולוגיה הגנרטיבית של כלי ה-AI שפיתחה האמא של ChatGPT. במסגרת ההסכם, שיפרס על שלוש שנים, דיסני מעניקה ל-Sora - פלטפורמת יצירת הסרטונים של OpenAI שמייצרת סרטונים קצרים לפי טקסט - גישה למאגר של יותר מ-200 דמויות, עולמות ואביזרים מהמותגים המרכזיים שלה - דיסני, פיקסאר, מארוול ולוקאספילם. המשמעות היא שמשתמשים יוכלו להפיק סרטוני וידאו קצרים לפי הנחיה טקסטואלית ולשלב בהם דמויות כמו מיקי מאוס, לוקים מסרטי מארוול, או אפילו דארת’ ויידר והאני סולו. דיסני מתירה שימוש בנכסי ה-IP בלבד, בלי דמיון חזותי או קולי של שחקנים אמיתיים.

מה יכול לעמוד מאחורי המהלך הזה? זה יותר מכל מרמז לנו שדיסני הבינה שהמודל המסורתי של הפקה והפצה כבר לא יכול לעמוד בפני עצמו. הצרכנים, ובעיקר הדורות הצעירים, רוצים ליצור תוכן בעצמם, לשחק עם המותגים, לייצר גרסאות משלהם. במקום להילחם בזה במקום לגרור יוצרים לבתי משפט על זכויות יוצרים, דיסני בוחרת למסגר את התופעה ולתת לה ערוץ רשמי. זו פעם ראשונה שאולפן לוקח את המעריצים והופך אותם ליצרני תוכן "לגיטימיים" בתוך הפלטפורמה שלו.

חלק מהסרטונים שהמעריצים ייצרו באמצעות Sora יעלו גם לדיסני+, שם יוצגו כמדף תוכן חדש שיורכב מקטעים גנרטיביים שנוצרו על בסיס ההרשאה המסחרית. במקביל, ChatGPT Images יוכל ליצור תמונות מלאות בתוך שניות על בסיס אותם נכסים יצירתיים, בעזרת תיאור קצר מצד המשתמש.

שיתוף הפעולה כולל גם ממד תפעולי עמוק: דיסני תהפוך ללקוחה משמעותית של OpenAI ותשתמש ב-APIים של החברה לפיתוח כלים, שירותים וחוויות חדשים - חלקם יוטמעו בתוך דיסני+, ואחרים יופנו לכלים פנימיים לעובדי החברה. על הדרך, דיסני מבצעת השקעה בהיקף מיליארד דולר ב-OpenAI, ומקבלת כתבי אופציה לרכישת מניות נוספות בהמשך.

החברות מדגישות כי הן מאמצות גישה זהירה לשילוב AI בתוכן, כולל מנגנונים למניעת יצירת חומרים מזיקים, שמירה על זכויות יוצרים והקפדה על התאמה לגיל המשתמש. זו הצהרה שמגיעה בתקופה שבה קווי הגבול בין יצירה מקצועית לבין יצירה גנרטיבית הפכו עמומים יותר, ותעשיית הבידור מחפשת מודלים שמאפשרים שימוש בטכנולוגיה בלי לפגוע ביוצרים.