משרד האוצר החליט להפסיק את החגיגה התקציבית של משרד הביטחון. נגמרה המלחמה האינטנסיבית ונגמרו הימים שהביטחון קיבל כמעט כל מה שרצה. תוספת תקציב לביטחון היא פחות תקציב לחינוך, בריאות, רווחה ועוד. אז באוצר החליטו שלא  להיכנע ללחץ וגם לא להאשמות בסגנון - "אם לא תאשרו לנו, יש סכנה גדולה לחיילים, למדניה.....".  במשרד האוצר טוענים ובצדק שמשרד הביטחון והצבא צריכים להתייעל - יש שם בורות שומן ענקיים, אז לפני שבאים לגב' כהן מחדרה ומקצצים לה את הקצבה שהצבא יתייעל. הרחבה: מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון;  וגם - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים.

העימות בין האוצר למשרד הביטחון יגיע לחברות הביטחוניות. החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג לא יאשר תשלומים מעבר לתקציב שנקבע. זה יוביל לעצירת תשלומים של משרד הביטחון לספקים. החברות הביטחוניות כשבראשן אלביט מערכות, רפאל והתעשייה האווירית, ירגישו את העיכובים בתשלומים עד שתושג הסכמה כוללת על מסגרת התקציב לשנת 2026. זה לא חדש, הן סבלו בעבר וגם לפני כשנה מעיכובים בתשלומים. אבל ייתכן שהפעם זה שונה כי זה יוביל את מערכת הביטחון לבדוק כל שקל שיוצא מהקופה. 

אלביט מערכות היא היחידה מבין השלוש שמניותיה נסחרות בבורסה המקומית (ובוול סטריט). אלביט תצטרך להסביר לאנליסטים ומשקיעים את הגידול ביתרת הלקוחות (חוב לקוחות שלא שולם). האנליסטים אולי ירימו גבה, אבל הם כבר שמעו את ההסבר הזה בעבר. 

דחייה בפועל של תשלומים זה לא אישו גדול באלביט כי אין לה בעיות תזרים. גם אם המדינה תעכב תשלומים זה בסוף יגיע. השאלה החשובה היא מה המשמעות של העימות בין האוצר למשרד הביטחון על הצטיידות המשך ועל המחירים בהמשך

• ירידות בת"א ביום ראשון? אלביט, טבע והשבבים בארביטראז' שלילי
• אלביט זכתה בחוזה של 120 מיליון דולר לאספקת מל"טים ללקוח בינלאומי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כלומר, האנליסטים יתחילו לתרגם את המאבק בין האוצר למשרד הביטחון רק כאשר הם יחששו מהשפעה על ביצועי ההמשך של אלביט. עם משרד הביטחון ינהל מו"מ קשוח יותר, אם הוא יפחית הצטיידות, אז תהיה לזה השלכה על הרווח והרווחיות ואז זה יכול לפגוע במניה. כלומר, כל עוד העניין תזרימי זה לא יפגע במניה, אך אם יהיה חשש לפגיעה עתידית ברווח הצפוי - זה ישפיע על המניה. 

בפועל, קשה לראות את המדינה משנה הסכמים קודמים, אפשר לראות ניהול מו"מ יותר קשוח על עסקאות חדשות, אך יש תלות של המדינה בחברות הביטחוניות המקומיות ונראה שנקודות הלחץ על התעשיות האלו נמוך. אחרי הכל, איפה המדינה תקנה כיפת ברזל? איפה היא תרכוש קסדות למטוסי קרב? ואיפה היא תרכוש טילי חץ?  יש כאן קשרים הדוקים מאוד וזה כמובן חשוב בין המדינה לחברות הביטחוניות וזה צפוי להימשך. 

החברות האלו, נדגיש שוב, הם הקלף המנצח לצד החיילים בשטח במלחמות האחרונות. הם הגנו בהתקפה והבקיעו בהתקפה. ההערכה לתעשייה הביטחונית היא גדולה ואמיתית, והחברות האלו כמו כל חברה מיועדת מטרת רווח, צריכות למקסם את הרווח, אבל צריך לוודא שמשרד הביטחון לא זורק כספים.    

• שבוע של שיאים בבורסה - מה צפוי היום?
• מנכ״ל בלייד ריינג׳ר: ״השם עופר ינאי פותח דלתות״
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

נכון להיום, אין סימנים לכך שההזמנות מחברות התעשייה הביטחונית ירדו. ההיפך - הצבר של כולן זינק, גם מהזמנות מחו"ל וגם מהזמנות מקומיות. ההצטיידות בתחמושת וציוד שוטף אומנם יפחתו עם סיום המלחמה, אבל הצבא הצטייד בכלים ומערכות רבות שיסופקו בשנים הבאות. ועדיין - הקשר הסימביוזי הזה בין המדינה לחברות האלו (שתיים מהן בשליטת המדינה) לא אומר שהמדינה לא צריכה ללחוץ על המחירים. היא מספקת לחברות האלו את שדה הניסויים שכל כך חשוב להן, את הפיילוטים, את הקשר עם הצבא שהוא מעבדת הניסויים של המערכות. מגיע לה עבור זה תרומה משמעותית מהחברות האלו. בתעשייה אומרים לנו שהמחירים לצבא בהחלט טובים, אלא שהמדינה בהחלט יכולה וצריכה ללחוץ על המחירים לאור חשיבותה בפיתוח וביישום של המערכות ולאור הצורך התקציבי.