תקציב הביטחון הוא אחד מסעיפי ההוצאה הגדולים בתקציב המדינה, ומיועד למימון פעילות מערכת הביטחון, ובכללה כוח אדם, אמצעי לחימה, אימונים ורכש ביטחוני. היקפו והרכבו נדונים במסגרת הליכי אישור התקציב.
גובה התקציב מושפע מהערכות מצב ביטחוניות, ממחויבויות
רב-שנתיות ומאילוצים כלכליים כלליים. סוגיית האיזון בין הוצאות הביטחון להוצאות אזרחיות היא נושא מרכזי בשיח הציבורי והתקציבי.
הדיון סביב תקציב הביטחון נוגע גם לסוגיות של סדרי עדיפויות לאומיים, של פיתוח יכולות עתידיות ושל התלות ההדדית בין המערכת
הביטחונית לתעשייה. שינויים בהיקף התקציב או בהרכבו משליכים על תוכניות רב-שנתיות, על רכש ועל היקף כוח האדם במערכת.
בעמוד זה מרוכזות הידיעות הנוגעות לתקציב הביטחון, לדיונים סביבו ולהיבטים הכלכליים והמדיניים הקשורים בו.
היקף ההוצאה
הביטחונית עלה בחדות בתקופת חרבות ברזל, והוא נדון מול יעדי הגירעון ומול הסעיפים האזרחיים בעת אישור תקציב המדינה, לצד גידול ברכש מהתעשיות
הביטחוניות.
שר ההגנה האמריקאי מסר לוועדת ההקצבות של הסנאט את ההערכה הרשמית הראשונה למחיר מבצע "אפיק פיורי", במקביל הפנטגון מבקש תוספת דחופה של כ־67 מיליארד דולר למערכה, לצד תקציב ביטחון של 1.5 טריליון דולר ב-2027. שחיקת מלאי הטילים כבר מתורגמת לחוזי ענק לתעשיות
הביטחוניות, בעוד בקונגרס מזהירים ממלחמה יקרה ללא אסטרטגיית יציאה
האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית
ארית
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
בדיון בכנסת נציגי משרד האוצר ציינו כי 4 מיליארד השקל שנותרו מ"הקופסא התקציבית" בסך 10 מיליארד שקל ככל הנראה יידרשו במלואם, מה שמצביע על גידול צפוי בגירעון
הסדר העולמי המתחדש מאלץ את אירופה להבין - גם אם באיחור אופנתי - שגם לכיסים העמוקים של הדוד סם יש תחתית. כתוצאה, הגדיל האיחוד האירופי את תקציב הביטחון שלו בצורה ניכרת אך תעשיית הביטחון באירופה לא מצליחה לעמוד בקצב הייצור - כי אין מספיק עובדים מיומנים.
האם אירופה של מחר תהיה מעצמה ביטחונית?