צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

אחרי ועדת נגל - האוצר מקצה 4 מיליארד שקל לביטחון

הוועדה לתקציב הביטחון בראשות פרופ' יעקב נגל, המליצה להוסיף 6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, אבל האוצר הסכים להקצאה של 4 מיליארד שקל

רוי שיינמן | (4)

ועדת נגל לתקציב הביטחון המליצה בחודש שעבר להוסיף כ-6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון שעומד על כ-108 מילארד שקל ל-2025. האוצר מצדו הסכים להוסיף רק 4 מיליארד שקל וכך הוא מודיע היום, כאשר בנוסף הוא מודיע על הקצאה של כ-1.8 מיליארד עבור צרכי הכליאה במשרד לביטחון פנים. 


תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים ציינה כי מתוך 10 מיליארד שקל שהוקצו כתקציב חירום במסגרת התקציב, שיועד במקור לצרכי מלחמה ומימון פינוי אזרחים, יוקצו 4 מיליארד שקל לסעיפי מערכת הביטחון עבור מסקנות ועדת נגל, ו-1.8 מיליארד שקל למשרד לביטחון פנים, עבור רכיבים משמעותיים לצרכי הכליאה.


כזכור כמיליארד שקל מתוך 10 מיליארד השקלים כבר הוקצבו עבור הארכת פינוי תושבים. בהתאמה לשינוי, הגרעון לתקציב השוטף יעמוד במסגרת התקציב לשנת 2025 על 4.7%, ועוד כ-0.2% גרעון יהוו את רכיב החירום הנותר.


לצד התוספת שהציעה ועדת נגל היא גם דרשה ממערכת הביטחון להתייעל ולהביא לחיסכון של כ-3 מיליארד שקל. במערכת הביטחון התנגדו ובסופו של דבר לא נדרש ממנה להתחייב להתייעלות בסדר גודל כזה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 10/03/2025 15:53
    הגב לתגובה זו
    שקלטה הרבה שכבות של אנשי צבא עם משכורות גבוהות שרוכבים על העובדים המקצועיים. גם לכאורה מנוהלת עי משאבי אנוש רשימה של עובדים רובם וותיקים ומנוסים שמסומנים לפיטורים מול הוועד. בניגוד לחוקי השיוויון בתעסוקה והגנת הפרט. וכנראה שיש לזה גם השפעה על ביצועי וטיב המוצרים.
  • 3.
    שי 10/03/2025 15:46
    הגב לתגובה זו
    מה זה התקציב העצום הזה 100 מליארד שקל. עושק חרדי קלאסי
  • 2.
    להפחית את העלאה בתקציב הביטחון המשרד הזה חייב להתייעל אין להם דין ולא דיין המלחמה לא קרתה ממחסור. (ל"ת)
    זורזיניו 10/03/2025 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אשר 10/03/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
    אפילו ועדת נגל גרסה שהסיבה ל7 באוקטובר לא נטועה בסיבות תקציביות. מוסיפים 40 מיליארד שח למערכת היחידה בישראל שלא סובלת משום בעיות תקציביות . כיתות מפוצצות בתי חולים בעומסים אדירים דור שלם שחולם על דירה אבל לא יכול לממש את החולם הכבישים שלנו מדממים תשתיות קורסות אבל העיקר שלמערכת הביטחון יש תקציב שמן .
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. קרדיט: יונתן בלוםעפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. קרדיט: יונתן בלום

עפר קליין: ייתכן שבתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מהדירוג

על פי עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל: "פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהדרגה וכיום היא קרובה לרמה שנרשמה ערב המלחמה. אם השיפור יימשך, אנו רואים אפשרות שבתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מהדירוג"

רן קידר |
נושאים בכתבה עפר קליין

פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהדרגה וכיום היא קרובה לרמה שנרשמה ערב המלחמה. למרות זאת, חברות הדירוג נוקטות גישה זהירה ורחוקות עדיין מלשנות את דירוג האשראי הרשמי. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בשווקים הפיננסיים. אחד המדדים המרכזיים לכך הוא ה-CDS על אג"ח ממשלת ישראל, כלי פיננסי המשמש כמעין ביטוח שרוכשים משקיעים מפני מצב שבו המדינה לא תעמוד בהתחייבויותיה אשר נמצא כיום קרוב מאוד לרמתו ערב המלחמה. הירידה בפרמיית הסיכון באה לידי ביטוי גם במדדים נוספים, כגון הפער בין תשואות אג"ח ממשלת ישראל לארה"ב, התחזקות השקל ועוד. משמעות הדבר היא שבפועל, המשקיעים שיפרו את "דירוג האשראי" של ישראל, גם אם הדירוג הרשמי של סוכנויות הדירוג נותר ללא שינוי. 


חברת הדירוג Moody’s הייתה הראשונה להתייחס להתפתחויות האחרונות. היא ציינה לחיוב את החוסן הכלכלי והפיננסי של ישראל, אך הותירה את הדירוג על Baa1 עם אופק שלילי, דירוג שלדעתנו נמוך מדי. אם לא תתרחש חזרה ללחימה בעצימות גבוהה (תרחיש שסיכויו נמוכים אך קיימים), אנו מעריכים כי בתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מדירוג האשראי של ישראל. 

הכנסות המדינה ממסים בספטמבר היו גבוהות מהצפוי, אם כי נמוכות ביחס לחודשים הקודמים. ההוצאה הממשלתית נותרה גבוהה, והגירעון יציב ברמה של 4.7% מהתוצר, עם צפי לעלייה מסוימת עד סוף השנה. 

בספטמבר עמדו הכנסות המדינה ממסים על כ-43 מיליארד ₪ (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), גבוה מהציפיות. מדובר בעלייה של כ‑10% לעומת ספטמבר אשתקד, בהובלת המיסים הישירים, בעוד המיסים העקיפים עלו בקצב מתון יותר, בין היתר בשל מיעוט ימי עסקים. למרות הנתון המעודד יש לציין כי הגידול בהכנסות נמוך ביחס לחודשים הקודמים. מנגד, ההוצאה הממשלתית נותרה גבוהה ועמדה על כ-55 מיליארד ₪, בדומה לממוצע של חצי השנה האחרונה. כתוצאה מכך הגירעון נותר יציב ברמה של 4.7% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים. להערכתנו, למרות סיום הלחימה, הגירעון צפוי לעלות במתינות ברבעון האחרון של השנה ולהתכנס סביב היעד (שעודכן למעלה) כ-5.2%.


בעולם

קרן המטבע צופה צמיחה מעט גבוהה יותר השנה והאטה מזערית בשנים הבאות, תוך שהיא מדגישה את הסיכונים לתחזית בשל מדיניות המכסים של ארה"ב, ומתריעה מפני אינפלציה גבוהה וחוב ציבורי גבוה.