צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

אחרי ועדת נגל - האוצר מקצה 4 מיליארד שקל לביטחון

הוועדה לתקציב הביטחון בראשות פרופ' יעקב נגל, המליצה להוסיף 6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, אבל האוצר הסכים להקצאה של 4 מיליארד שקל

רוי שיינמן | (4)

ועדת נגל לתקציב הביטחון המליצה בחודש שעבר להוסיף כ-6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון שעומד על כ-108 מילארד שקל ל-2025. האוצר מצדו הסכים להוסיף רק 4 מיליארד שקל וכך הוא מודיע היום, כאשר בנוסף הוא מודיע על הקצאה של כ-1.8 מיליארד עבור צרכי הכליאה במשרד לביטחון פנים. 


תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים ציינה כי מתוך 10 מיליארד שקל שהוקצו כתקציב חירום במסגרת התקציב, שיועד במקור לצרכי מלחמה ומימון פינוי אזרחים, יוקצו 4 מיליארד שקל לסעיפי מערכת הביטחון עבור מסקנות ועדת נגל, ו-1.8 מיליארד שקל למשרד לביטחון פנים, עבור רכיבים משמעותיים לצרכי הכליאה.


כזכור כמיליארד שקל מתוך 10 מיליארד השקלים כבר הוקצבו עבור הארכת פינוי תושבים. בהתאמה לשינוי, הגרעון לתקציב השוטף יעמוד במסגרת התקציב לשנת 2025 על 4.7%, ועוד כ-0.2% גרעון יהוו את רכיב החירום הנותר.


לצד התוספת שהציעה ועדת נגל היא גם דרשה ממערכת הביטחון להתייעל ולהביא לחיסכון של כ-3 מיליארד שקל. במערכת הביטחון התנגדו ובסופו של דבר לא נדרש ממנה להתחייב להתייעלות בסדר גודל כזה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 10/03/2025 15:53
    הגב לתגובה זו
    שקלטה הרבה שכבות של אנשי צבא עם משכורות גבוהות שרוכבים על העובדים המקצועיים. גם לכאורה מנוהלת עי משאבי אנוש רשימה של עובדים רובם וותיקים ומנוסים שמסומנים לפיטורים מול הוועד. בניגוד לחוקי השיוויון בתעסוקה והגנת הפרט. וכנראה שיש לזה גם השפעה על ביצועי וטיב המוצרים.
  • 3.
    שי 10/03/2025 15:46
    הגב לתגובה זו
    מה זה התקציב העצום הזה 100 מליארד שקל. עושק חרדי קלאסי
  • 2.
    להפחית את העלאה בתקציב הביטחון המשרד הזה חייב להתייעל אין להם דין ולא דיין המלחמה לא קרתה ממחסור. (ל"ת)
    זורזיניו 10/03/2025 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אשר 10/03/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
    אפילו ועדת נגל גרסה שהסיבה ל7 באוקטובר לא נטועה בסיבות תקציביות. מוסיפים 40 מיליארד שח למערכת היחידה בישראל שלא סובלת משום בעיות תקציביות . כיתות מפוצצות בתי חולים בעומסים אדירים דור שלם שחולם על דירה אבל לא יכול לממש את החולם הכבישים שלנו מדממים תשתיות קורסות אבל העיקר שלמערכת הביטחון יש תקציב שמן .
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.