צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

אחרי ועדת נגל - האוצר מקצה 4 מיליארד שקל לביטחון

הוועדה לתקציב הביטחון בראשות פרופ' יעקב נגל, המליצה להוסיף 6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, אבל האוצר הסכים להקצאה של 4 מיליארד שקל

רוי שיינמן | (4)

ועדת נגל לתקציב הביטחון המליצה בחודש שעבר להוסיף כ-6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון שעומד על כ-108 מילארד שקל ל-2025. האוצר מצדו הסכים להוסיף רק 4 מיליארד שקל וכך הוא מודיע היום, כאשר בנוסף הוא מודיע על הקצאה של כ-1.8 מיליארד עבור צרכי הכליאה במשרד לביטחון פנים. 


תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים ציינה כי מתוך 10 מיליארד שקל שהוקצו כתקציב חירום במסגרת התקציב, שיועד במקור לצרכי מלחמה ומימון פינוי אזרחים, יוקצו 4 מיליארד שקל לסעיפי מערכת הביטחון עבור מסקנות ועדת נגל, ו-1.8 מיליארד שקל למשרד לביטחון פנים, עבור רכיבים משמעותיים לצרכי הכליאה.


כזכור כמיליארד שקל מתוך 10 מיליארד השקלים כבר הוקצבו עבור הארכת פינוי תושבים. בהתאמה לשינוי, הגרעון לתקציב השוטף יעמוד במסגרת התקציב לשנת 2025 על 4.7%, ועוד כ-0.2% גרעון יהוו את רכיב החירום הנותר.


לצד התוספת שהציעה ועדת נגל היא גם דרשה ממערכת הביטחון להתייעל ולהביא לחיסכון של כ-3 מיליארד שקל. במערכת הביטחון התנגדו ובסופו של דבר לא נדרש ממנה להתחייב להתייעלות בסדר גודל כזה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 10/03/2025 15:53
    הגב לתגובה זו
    שקלטה הרבה שכבות של אנשי צבא עם משכורות גבוהות שרוכבים על העובדים המקצועיים. גם לכאורה מנוהלת עי משאבי אנוש רשימה של עובדים רובם וותיקים ומנוסים שמסומנים לפיטורים מול הוועד. בניגוד לחוקי השיוויון בתעסוקה והגנת הפרט. וכנראה שיש לזה גם השפעה על ביצועי וטיב המוצרים.
  • 3.
    שי 10/03/2025 15:46
    הגב לתגובה זו
    מה זה התקציב העצום הזה 100 מליארד שקל. עושק חרדי קלאסי
  • 2.
    להפחית את העלאה בתקציב הביטחון המשרד הזה חייב להתייעל אין להם דין ולא דיין המלחמה לא קרתה ממחסור. (ל"ת)
    זורזיניו 10/03/2025 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אשר 10/03/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
    אפילו ועדת נגל גרסה שהסיבה ל7 באוקטובר לא נטועה בסיבות תקציביות. מוסיפים 40 מיליארד שח למערכת היחידה בישראל שלא סובלת משום בעיות תקציביות . כיתות מפוצצות בתי חולים בעומסים אדירים דור שלם שחולם על דירה אבל לא יכול לממש את החולם הכבישים שלנו מדממים תשתיות קורסות אבל העיקר שלמערכת הביטחון יש תקציב שמן .
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.