צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

אחרי ועדת נגל - האוצר מקצה 4 מיליארד שקל לביטחון

הוועדה לתקציב הביטחון בראשות פרופ' יעקב נגל, המליצה להוסיף 6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, אבל האוצר הסכים להקצאה של 4 מיליארד שקל

רוי שיינמן | (4)

ועדת נגל לתקציב הביטחון המליצה בחודש שעבר להוסיף כ-6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון שעומד על כ-108 מילארד שקל ל-2025. האוצר מצדו הסכים להוסיף רק 4 מיליארד שקל וכך הוא מודיע היום, כאשר בנוסף הוא מודיע על הקצאה של כ-1.8 מיליארד עבור צרכי הכליאה במשרד לביטחון פנים. 


תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים ציינה כי מתוך 10 מיליארד שקל שהוקצו כתקציב חירום במסגרת התקציב, שיועד במקור לצרכי מלחמה ומימון פינוי אזרחים, יוקצו 4 מיליארד שקל לסעיפי מערכת הביטחון עבור מסקנות ועדת נגל, ו-1.8 מיליארד שקל למשרד לביטחון פנים, עבור רכיבים משמעותיים לצרכי הכליאה.


כזכור כמיליארד שקל מתוך 10 מיליארד השקלים כבר הוקצבו עבור הארכת פינוי תושבים. בהתאמה לשינוי, הגרעון לתקציב השוטף יעמוד במסגרת התקציב לשנת 2025 על 4.7%, ועוד כ-0.2% גרעון יהוו את רכיב החירום הנותר.


לצד התוספת שהציעה ועדת נגל היא גם דרשה ממערכת הביטחון להתייעל ולהביא לחיסכון של כ-3 מיליארד שקל. במערכת הביטחון התנגדו ובסופו של דבר לא נדרש ממנה להתחייב להתייעלות בסדר גודל כזה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 10/03/2025 15:53
    הגב לתגובה זו
    שקלטה הרבה שכבות של אנשי צבא עם משכורות גבוהות שרוכבים על העובדים המקצועיים. גם לכאורה מנוהלת עי משאבי אנוש רשימה של עובדים רובם וותיקים ומנוסים שמסומנים לפיטורים מול הוועד. בניגוד לחוקי השיוויון בתעסוקה והגנת הפרט. וכנראה שיש לזה גם השפעה על ביצועי וטיב המוצרים.
  • 3.
    שי 10/03/2025 15:46
    הגב לתגובה זו
    מה זה התקציב העצום הזה 100 מליארד שקל. עושק חרדי קלאסי
  • 2.
    להפחית את העלאה בתקציב הביטחון המשרד הזה חייב להתייעל אין להם דין ולא דיין המלחמה לא קרתה ממחסור. (ל"ת)
    זורזיניו 10/03/2025 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אשר 10/03/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
    אפילו ועדת נגל גרסה שהסיבה ל7 באוקטובר לא נטועה בסיבות תקציביות. מוסיפים 40 מיליארד שח למערכת היחידה בישראל שלא סובלת משום בעיות תקציביות . כיתות מפוצצות בתי חולים בעומסים אדירים דור שלם שחולם על דירה אבל לא יכול לממש את החולם הכבישים שלנו מדממים תשתיות קורסות אבל העיקר שלמערכת הביטחון יש תקציב שמן .
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?