האימפריה הכלכלית של משפחת ח'אמנאי והפער בין השלטון העשיר לעם העני

עלי ח'אמנאי, ששלט כמנהיג עליון של איראן עשרות שנים, חוסל ביום הראשון של מלחמת "שאגת הארי" ב-28 בפברואר בתקיפה אווירית ממוקדת על מתחמו בטהראן, במסגרת מבצע משותף של ישראל וארצות הברית. הוא שמר עד יומו האחרון על תדמית של איש דת צנוע: גלימה פשוטה, מגורים בסיסיים והצהרת הון רשמית זעומה של כ-50 אלף דולר. בפועל, לשכתו פיקחה על מנגנון כלכלי אדיר שמוערך במאות מיליארדי דולרים. הרשת הזו, שכוללת נכסים מוחרמים, אחזקות בחברות ענק וקרנות, משמשת כעמוד תווך לשימור השלטון גם בעיצומו של משבר כלכלי חמור ומצב ביטחוני מתוח.

הבסיס לרשת הוא SETAD - Execution of Imam Khomeini's Order - גוף שהוקם בסוף שנות ה-80 לניהול נכסים שהוחרמו או ננטשו לאחר המהפכה האיסלאמית ב-1979. בתחילה התמקד באיסוף דירות, קרקעות ומפעלים של "אויבי המהפכה": מתנגדים פוליטיים, מיעוטים דתיים כמו הבהאים, אנשי עסקים שברחו לחו"ל. עם הזמן התרחב לכלכלה כולה: הוא לא רק מחזיק נכסים, אלא משקיע, רוכש מניות ומשתתף בהפרטות. הערכות מ-2013 דיברו על שווי של כ-95 מיליארד דולר, כולל 52 מיליארד בנדל"ן ו-43 מיליארד באחזקות חברות. דיווחים עדכניים יותר, מ-2025-2026, מצביעים על צמיחה אפשרית ל-200 מיליארד דולר או יותר, בהתחשב בהתרחבות, השקעות והתאמות למציאות הכלכלית.

איך הכל התחיל?

האחזקות פרוסות על פני מגזרים רבים: טלקום, בנקאות, ביטוח, כימיקלים, חקלאות, אנרגיה, מדיה ועוד. SETAD נוטה להחזיק כ-30% ממניות חברה שהוא נכנס אליה - אחוז שמקנה השפעה משמעותית בלי להירשם כבעל שליטה בלעדי. כך, אזרח איראני ממוצע נתקל בזרועות הארגון כמעט בכל פעולה יומיומית: שיחת טלפון דרך חברת סלולר, משיכת כסף מהבנק, רכישת ביטוח או צריכת חשמל.

המנגנון יוצר רשת תלות רחבה: מנהלים, קבלנים, ספקים ויזמים שמקבלים פרויקטים או תפקידים קשורים ל-SETAD הופכים תלויים במערכת. אם המשטר יקרוס, הם עלולים לאבד נכסים ומעמד - דבר שמחזק נאמנות פוליטית. זה דומה למודל אוליגרכים ברוסיה, אבל כאן המעגל גדול יותר ומשלב אלפי אנשים בכל רמות הכלכלה.

• איראן אחרי החיסולים: האם איראן יכולה לנקום בחיסול בכירים בישראל ובארה"ב?
• מי יחליף את חמינאי, האם האופוזיציה תתחזק - על השינויים הצפויים בקרוב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפרטות שבוצעו באיראן נראות כצעד לכיוון שוק חופשי, אבל בפועל נכסים עוברים מגופים ממשלתיים רשמיים לחברות או קרנות מקושרות ל-SETAD. זה שינוי פורמלי בבעלות, אבל מוקדי הכוח נשארים זהים ומאפשרים שליטה גם תחת סנקציות כבדות.

לצד הפעילות העסקית פועלות קרנות צדקה גדולות המסונפות למנגנון. הן בונות בתי ספר, מממנות תרופות, מספקות ציוד רפואי ומעניקות סיוע למשפחות חלשות. קרן ברכאת, שהוקמה ב-2007, בלטה בתקופת הקורונה עם ייצור מסכות ופיתוח חיסון מקומי. הפעילות נראית חברתית טהורה, אבל יוצרת תלות: משפחה שמקבלת עזרה דרך גוף המזוהה עם לשכת המנהיג נוטה להימנע מביקורת פומבית. קרנות נוספות מנהלות נכסים דתיים ומחזיקות אחזקות כלכליות - הכל מצטבר למיליארדים נוספים ומחזק את ההשפעה על השכבות החלשות.

במקביל, איראן שוקעת במשבר כלכלי עמוק. האינפלציה השנתית הגיעה לכ-45% ב-2026, עם שיאים נקודתיים מעל 60%. הריאל קרס: מ-817 אלף ריאל לדולר בתחילת 2025 לכ-1.5 מיליון ריאל לדולר ואף יותר בסוף השנה והמשך ההידרדרות. שכר ריאלי נשחק בחדות, מחירי מזון ודיור זינקו - חלקם הכפילו את עצמם. אבטלה רשמית סביב 9%, אבל שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד לכ-40% כי רבים התייאשו מחיפוש עבודה. קו העוני עלה לרמות שבהן משפחה ממוצעת מתקשה לכסות צרכים בסיסיים, ושכר מינימום רחוק מלהספיק.

• כולם מדברים על טיסות חילוץ לישראל, אבל מה עושה מי שרוצה לצאת?
• מרכנתיל נותן החזר של 20% ללקוחות שתקועים בחו"ל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משרד הביטחון, אלביט מערכות וחברת TKMS מכריזות: לראשונה...

הנהגה עשירה - עם עני

מחאות כלכליות פרצו שוב ושוב ב-2025-2026, לעיתים בשילוב דרישות פוליטיות לשינוי משטר. הפער בולט: מנגנון של מאות מיליארדים יכול היה לממן תשתיות, חינוך, בריאות והשקעות יציבות, אבל חלק גדול ממנו משמש לשימור שליטה, השקעות לא שקופות ופעילות חוץ.

גבולות בין SETAD למשמרות המהפכה מטושטשים. חלק מההון מממן פעילות ביטחונית ותמיכה בפרוקסי באזור. סנקציות אמריקאיות ואירופאיות הוטלו על SETAD מאז 2013, חוזקו ב-2019, עם הקלה זמנית ב-2015. הן מקשות על פעילות אבל לא עוצרות אותה לחלוטין.

לאחר חיסולו של עלי ח'אמנאי ב-28 בפברוא, מוג'תבא ח'אמנאי, בנו בן 56, מונה כיורש והפך למנהיג העליון. בניגוד לאביו, מוג'תבא ח'אמנאי בנה רשת השקעות בינלאומית נרחבת, בעיקר בנדל"ן יוקרתי. הדיווחים מצביעים על נכסים בלונדון בשווי מעל 100 מיליון ליש"ט (כ-138 מיליון דולר), כולל יותר מ-12 נכסים ברחוב The Bishops Avenue - "שדרת המיליארדרים". נכס אחד נקנה ב-2014 ב-33.7 מיליון ליש"ט. בנוסף, וילה באזור Emirates Hills בדובאי, מלונות יוקרה בפרנקפורט ובמיורקה, פנטהאוז בטורונטו ואחזקות נוספות. הכספים זורמים דרך חברות קש כמו Ziba Leisure Ltd. ו-Birch Ventures Ltd., חשבונות בשוויץ, ליכטנשטיין, בריטניה ואמירויות - בעיקר ממכירות נפט. אין רישום ישיר על שמו, אלא דרך מתווכים, מה שמאפשר עקיפת סנקציות.

זה מעבר ממודל סגפני להון גלובלי מגוון ומגן על סיכונים פנימיים. הרשת כוללת גם פעילות בספנות במפרץ הפרסי וחשבונות סודיים.

במדינות אוטוריטריות כמו איראן נוצר פער קיצוני בין עוני המוני לעושר השלטון. הסיבות: שליטה מרוכזת במשאבים (נפט, נכסים מוחרמים), חוסר שקיפות מוחלט, סנקציות שפוגעות בציבור אבל האליטה עוקפת דרך רשתות חוץ, קרנות "צדקה" שמחלקות סיוע מינימלי תמורת נאמנות, והפרטות מזויפות שמעבירות נכסים לאליטה. זה יוצר כלכלה כפולה: רוב האוכלוסייה סובל מאינפלציה, אבטלה ומחסור, בעוד אליטה צרה שולטת במשאבים אדירים. הדבר מחזק יציבות כי האליטה תומכת במשטר כדי לשמור על מעמדה. שינוי אמיתי דורש סדקים פנימיים - אובדן אמון באליטה או לחץ חיצוני כבד.

המלחמה המתמשכת באזור, שפרצה בהיקף רחב יותר ב-2024-2025 והתעצמה ב-2026, כוללת עימותים ישירים ועקיפים עם ישראל, תקיפות על פרוקסי איראניים בסוריה, לבנון ועיראק, ותגובות הדדיות שגרמו נזק כלכלי נוסף. חיסול עלי ח'אמנאי היה מכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" - תקיפה משותפת של ישראל וארצות הברית שפגעה גם במתחמי גרעין, מפקדים בכירים ומשמרות המהפכה. איראן מממנת חלק ניכר מהפעילות דרך משמרות המהפכה ורשתות מקושרות ל-SETAD, מה שמגביר את הלחץ על המשק המקומי ומעמיק את המשבר הכלכלי. הסנקציות התחזקו בעקבות המלחמה, מחירי הנפט תנודתיים וההוצאות הביטחוניות גדלו - כל אלה פוגעים ישירות באזרחים הרגילים בעוד הרשת הכלכלית של המשפחה נשארת מוגנת יחסית.

להרחבה:

הרוויחו מיליונים מהימור על חיסול חמינאי - וושינגטון קוראת לחקור את שוקי התחזיות - כתבה על השפעות חיסול ח'אמנאי על שווקי התחזיות.

מי יחליף את חמינאי, האם האופוזיציה תתחזק - על השינויים הצפויים בקרוב - ניתוח ירושה ומצב פוליטי באיראן לאחר החיסול.

כשנסראללה והנייה חוסלו הבורסה זינקה - מה יעשה חיסול חמינאי לבורסה? - דיון בהשפעות כלכליות של חיסול ח'אמנאי.

שאלות ותשובות נפוצות

מי הוא מוג'תבא ח'אמנאי וכיצד בנה את רשת ההשקעות שלו?

מוג'תבא ח'אמנאי, בן 56 ומנהיג עליון מאז חיסול אביו בפברואר 2026, בנה רשת נדל"ן יוקרתי בחו"ל דרך חברות קש ומתווכים: נכסים בלונדון מעל 100 מיליון ליש"ט, וילה בדובאי, מלונות באירופה וחשבונות בשוויץ. הכספים מגיעים בעיקר ממכירות נפט, והוא עוקף סנקציות מאז 2019.

מה ההבדל בין SETAD לרשת של מוג'תבא ח'אמנאי?

SETAD הוא הגוף המרכזי באיראן עם אחזקות מקומיות עצומות (95-200 מיליארד דולר) בכלכלה. רשת מוג'תבא ח'אמנאי מתמקדת בנכסים בחו"ל להגנה אישית ומשפחתית, עם דגש על נדל"ן יוקרתי ופיזור סיכונים גלובלי.

למה באיראן העם עני והשלטון עשיר כל כך?

משטרים כאלה שולטים במשאבים מרכזיים, מחרימים נכסים, עוקפים סנקציות דרך רשתות חוץ ומשתמשים בקרנות צדקה ליצירת תלות. חוסר שקיפות והפרטות מזויפות מעבירים עושר לאליטה, בעוד אינפלציה ואבטלה פוגעות בציבור הרחב.

מה קורה לרשת הכלכלית אחרי חיסול עלי ח'אמנאי?

הרשת עברה לשליטת מוג'תבא ח'אמנאי כמנהיג עליון. היא עמוקה מדי בכלכלה האיראנית, עם אינטרסים של אליטה רחבה שתומכת בהמשכיות כדי לשמור על מעמד ונכסים.

איך המשטר שומר על יציבות למרות המשבר הכלכלי והמלחמה?

הרשת יוצרת תלות: אליטה כלכלית, מנהלים וספקים חוששים מאובדן אם המשטר ייפול. צדקה מינימלית רוכשת נאמנות חלקית, וכוח ביטחוני מדכא מחאות. המלחמה מגבירה את ההוצאות אבל גם מחזקת את הנרטיב של "התנגדות חיצונית" שמאחד חלקים מהציבור.