מניות הביטחון - המלחמה תשפיע על המחירים? והאיום הגדול עליהן

המלחמה באיראן טובה לחברות הביטחוניות. מלחמות מאיצות הזמנות לחברות האלו, אבל הכתובת היתה על הקיר ומעבר להזמנות השוטפות העסקיות, גם השווקים הפיננסים גילמו באופן מסוים את המלחמה הקרבה. ולכן, התגובה של המניות הביטחוניות לא תהיה בהכרח מאוד משמעותית, אם כי במקרים מסוימים זו יכולה בהחלט להיות תגובה חיובית נאה. צריך רק לזכור שמול כל התקציבי הביטחון הגדלים של מדינות רבות, ומול המלחמות של השנים האחרונות וגם הסכנות ואיזורי החיכוך הרבים, יש כוונה של הממשל האמריקאי להגיע לשקט ויציבות ומעבר לכך - בים שאחרי המלחמה, אמור להיות שקט ממושך. שקט שלכאורה מוריד את הצורך בהתחמשות גדולה. 

התיאוריה הזו לא תופסת בשטח כשתקציבי אירופה בתחוום הביטחוני מזנקים, כאשר לטראמפ יש תוכנית עתק להשקעה בביטחון וכשיש אזורי חיכוך מסוכנים לרבות בין סין לטייוואן. רואים את זה בהזמנות הענק לתעשייה הביטחונית, גם המקומית שנהנית באופן מרשים ביותר גם על רקע הצלחתה בשטח. 

הביצועים העסקיים ימשיכו להיות חזקים, מרשימים וצומחים. זאת הזדמנות גדולה לנסות הנפיק את תעשייה אווירית ואולי אף את רפאל כי גם התמחורים גבוהים. הביצועים בדוחות מקבלים אצל החברות הנסחרות  תמחורים גבוהים - מניית אלביט נסחרת במכפיל גבוה מ-40. כל תעשיית החימושים והנשק עלתה בתמחור וזה גם אומר שחלק מסוים מהמלחמה הנוכחית כבר מגולם במניות הביטחוניות.

התגובה שלהן למלחמה ביום שני עם פתיחת המסחר לא בהכרח תהיה מאוד משמעותית. קרן הסל לתעופה וביטחון בארה"ב זינקה 35% מאז התקיפה הראשונה, לוקהיד מרטין עלתה 40% ונורת'רופ גרומן 46%. עוד לפני כן, הקרן עלתה 34% בין יוני 2023 ליוני 2024, מה שמבטא זיהוי מוקדם של גידול בתקציבי ביטחון. מניית אלביט עלתה בשנתיים פי 5. 

החברות שמקבלות הזמנות מהירות

חברות חימוש מתכלה כמו RTX וג'נרל דיינמיקס מובילות בהזמנות בעת מלחמה. בתקיפות קצרות, טילים ומיירטים נצרכים בקצב גבוה, וקווי הייצור מוגבלים. זה שומר על מחירים גבוהים. נורת'רופ חזקה במכ"מים, רחפנים ומערכות הגנה אווירית - בדיוק מה שצריך נגד שיגורים איראניים. גם לוחמה אלקטרונית והגנה מפני רחפנים זוכות לדחיפה, עם שדרוגים תכופים.

לוקהיד עדיין רלוונטית עם F-35 שמהווה 25% ממכירותיה. בתקיפות גדולות, מטוסים כאלה מאוד חיוניים. אבל, הצבאות מפזרים תקציבים גם על מערכות קטנות. באירופה, ריינמטאל, תאלס, לאונרדו ובריטיש איירוספייס עלו בממוצע ב-50% בשנה ו-160% בשנתיים, על רקע הזמנות למערכות ביטחוניות. 

חברות שתלויות בפרויקטים ארוכים כמו נושאות מטוסים או מטוסי קרב חדשים עלולות להיפגע. תקציבים זורמים קודם לחלקי חילוף ותחמושת, ופחות למה שיגיע בעוד 5-10 שנים. אם ההסלמה תפגע בכלכלה דרך נפט ושרשראות אספקה, גירעונות יגבילו הוצאות גדולות. זה יחזק מיקוח של ממשלות מול קבלנים.

האיום הגדול על החברות הביטחוניות

המגמה העולמית ברורה: תקציבי ביטחון גדלים, אבל עם רוטציה פנימית. חימוש מתכלה והגנה אווירית מנצחים בטווח קצר, בעוד השקעה גדולה בפלטפורמות אסטרטגיות עלולות להידחות. כך או אחרת, למרות שהגידול בהכנסות די ברור, יש איום אחר על המניות הביטחוניות - הרווחיות שלהן. האם אתם סבורים שהרווחיות בעסקה של פי 3 תהיה דומה לרווחיות בעסקה המקורית? לא. המדינות, הצבאות הן אלו שעושות את הרכש וככל שעסקה גדולה יותר כך הרווחיות תרד. 

במקביל מתפתחים מוצרים וכלי לחימה זולים ויעילים שהם עצמם מהווים איום על התעשייה הביטחונית המסורתית - להרחבה: טיל שיוט אמריקאי זול פותח ב-16 חודשים: האם מודל הפיתוח משתנה ומה זה אומר על המלחמות הבאות.   

• מהפכת ה-Defense-Tech: להשקיע בצה"ל דרך הבורסה
• למה מניות הביטחון יורדות דווקא בזמן מלחמה?

למעשה, נראה כי ככל שהחברות יגדלו, כך יגבר הלחץ הפוליטי על המרווחים. אם בודקים את ההיסטוריה, אזי שבניגוד לאינטואיציה, יצרניות הנשק בארה"ב הניבו תשואות טובות יותר אחרי נפילת חומת ברלין - בתקופה שבה הוצאות הביטחון כאחוז מהתוצר דווקא ירדו מ-7% בסוף שנות ה-80 לכ-3.7% כיום. לעומת זאת, בשנים של וייטנאם והמלחמה הקרה - תקופה של הוצאה ביטחונית גבוהה במיוחד - מניות הביטחון לא בלטו בביצועים.

ההסבר טמון ברווחיות - בשנות ה-80 המרווחים היו נמוכים בהרבה מאשר בעשור האחרון. אחרי 1989 החברות נהנו ממיזוגים, מהפחתות מס ומגידול במכירות ללקוחות זרים - לקוחות שפחות רגישים ללחץ פוליטי פנימי.

המסר למשקיעים - יהיה גידול בהכנסות, אל תצפו שהרווחיות תישמר, וכל זה כשהתמחור של החברות לפי מדד מכפיל הרווח גבוה היסטורית.