ועדת נגל הציעה הגדלה של 6 מיליארד שקל - באוצר מוכנים ל-4 מיליארד שקל; על כמה יעמוד תקציב הביטחון השנה?
מה יהיה תקציב הביטחון השנה, ומה ההסבר של הצבא על כך שהוא לא יכול לקצץ והתייעל?
הוועדה לתקציב הביטחון, בראשות פרופ' יעקב נגל, המליצה להוסיף 6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון השנה, אבל האוצר שם ברקס. עכשיו, מסתמן שהתוספת תהיה נמוכה יותר, כנראה סביב 4 מיליארד שקל. ובינתיים, במערכת הביטחון מתנגדים לכל מהלך שיצריך מהם לקצץ 3 מיליארד שקל מהתקציב הקיים – כך שהמו"מ תקוע. אחרי הכל, חלק מהתוסות הותנו בהתייעלות ובחיסכון עצמי.
האוצר לא מוכן לפתוח את הכיס, מערכת הביטחון לא מוכנה לקצץ
במשרד האוצר דורשים להצדיק כל שקל נוסף ולא מוכנים להפקיר את התקציבים האחרים למען הביטחון. הם טוענים שהתקציב הנוכחי מספיק, ושאם רוצים עוד כסף – שימצאו דרך לקצץ מבפנים. מערכת הביטחון, מנגד, טוענת שאין לה מאיפה לחתוך ושכל שקל חיוני לתחזוק הצבא. כך יוצא שהצדדים מתבצרים בעמדותיהם, וראש הממשלה יצטרך להכריע בקרוב.
כמה כסף יש באמת?
תקציב הביטחון ל-2025 עומד על 108 מיליארד שקל, ירידה קלה לעומת 117 מיליארד שקל ב-2024. מעבר לזה, יש רזרבה של 10 מיליארד שקל במקרה של הסלמה ביטחונית. בנוסף, מערכת הביטחון יכולה להשתמש בכ-30 מיליארד שקל נוספים מהסיוע האמריקאי.
דו"ח נגל: תוספת תקציב – אבל גם התייעלות
ועדת נגל המליצה על תוספת השנה של 6 מיליארד שקל להתעצמות צה"ל, אבל גם דרשה ממערכת הביטחון למצוא 3 מיליארד שקל מבפנים באמצעות התייעלות. במערכת הביטחון פחות התחברו לרעיון ומנסים לדחוף תוספת נטו, בלי התחייבות לקיצוצים. האוצר, כמובן, לא מוכן לזה בשום אופן.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא כנראה פשרה קרובה: כנראה שהתוספת תהיה רק עד 4 מיליארד שקל, והתייעלות פנימית תהיה נמוכה משמעותית מה-3 מיליארד שקל שדובר עליו. כך או אחרת, אין עדיין תקציב ולא בטוח שיהיה. בינתיים עובדים על סמך תקציב גמיש שלוקח בחשבון את מה שהיה שנה שעברה עם הקצאה בהינתן הערכה לתקציב החדש. זה דווקא טוב לצבא שכן אין התייחסות לקיצוצים שהוא צריך לעשות וכל חודש של דחיית קיצוצים טובה לו. במרץ אמורים להצביע על התקציב, אלא אם תהיה דחייה נוספת.
- 1.נחום 05/02/2025 00:44הגב לתגובה זועל גיוס האברכים החרדים לצהל
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
