ועדת נגל הציעה הגדלה של 6 מיליארד שקל - באוצר מוכנים ל-4 מיליארד שקל; על כמה יעמוד תקציב הביטחון השנה?
מה יהיה תקציב הביטחון השנה, ומה ההסבר של הצבא על כך שהוא לא יכול לקצץ והתייעל?
הוועדה לתקציב הביטחון, בראשות פרופ' יעקב נגל, המליצה להוסיף 6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון השנה, אבל האוצר שם ברקס. עכשיו, מסתמן שהתוספת תהיה נמוכה יותר, כנראה סביב 4 מיליארד שקל. ובינתיים, במערכת הביטחון מתנגדים לכל מהלך שיצריך מהם לקצץ 3 מיליארד שקל מהתקציב הקיים – כך שהמו"מ תקוע. אחרי הכל, חלק מהתוסות הותנו בהתייעלות ובחיסכון עצמי.
האוצר לא מוכן לפתוח את הכיס, מערכת הביטחון לא מוכנה לקצץ
במשרד האוצר דורשים להצדיק כל שקל נוסף ולא מוכנים להפקיר את התקציבים האחרים למען הביטחון. הם טוענים שהתקציב הנוכחי מספיק, ושאם רוצים עוד כסף – שימצאו דרך לקצץ מבפנים. מערכת הביטחון, מנגד, טוענת שאין לה מאיפה לחתוך ושכל שקל חיוני לתחזוק הצבא. כך יוצא שהצדדים מתבצרים בעמדותיהם, וראש הממשלה יצטרך להכריע בקרוב.
כמה כסף יש באמת?
תקציב הביטחון ל-2025 עומד על 108 מיליארד שקל, ירידה קלה לעומת 117 מיליארד שקל ב-2024. מעבר לזה, יש רזרבה של 10 מיליארד שקל במקרה של הסלמה ביטחונית. בנוסף, מערכת הביטחון יכולה להשתמש בכ-30 מיליארד שקל נוספים מהסיוע האמריקאי.
דו"ח נגל: תוספת תקציב – אבל גם התייעלות
ועדת נגל המליצה על תוספת השנה של 6 מיליארד שקל להתעצמות צה"ל, אבל גם דרשה ממערכת הביטחון למצוא 3 מיליארד שקל מבפנים באמצעות התייעלות. במערכת הביטחון פחות התחברו לרעיון ומנסים לדחוף תוספת נטו, בלי התחייבות לקיצוצים. האוצר, כמובן, לא מוכן לזה בשום אופן.
- תקציב הביטחון תופס נפח: הגירעון יעמוד על 4.9% בשל לחצי המלחמה
- משרד האוצר: "המשך הלחימה תביא לחריגה מהתקציב תוך שבועות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא כנראה פשרה קרובה: כנראה שהתוספת תהיה רק עד 4 מיליארד שקל, והתייעלות פנימית תהיה נמוכה משמעותית מה-3 מיליארד שקל שדובר עליו. כך או אחרת, אין עדיין תקציב ולא בטוח שיהיה. בינתיים עובדים על סמך תקציב גמיש שלוקח בחשבון את מה שהיה שנה שעברה עם הקצאה בהינתן הערכה לתקציב החדש. זה דווקא טוב לצבא שכן אין התייחסות לקיצוצים שהוא צריך לעשות וכל חודש של דחיית קיצוצים טובה לו. במרץ אמורים להצביע על התקציב, אלא אם תהיה דחייה נוספת.
- 1.נחום 05/02/2025 00:44הגב לתגובה זועל גיוס האברכים החרדים לצהל

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי -0.51% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.