ארה"ב שורפת 2 מיליארד דולר ביום מלחמה; וכמה ישראל?

ארה"ב עדכנה את חברי הסנאט כי ששת הימים הראשונים במערכה הצבאית נגד איראן עלו 11.3 מיליארד דולר. זה יוצא כמעט 1.9 מיליארד דולר ליום, סכום שמתקרב לתקציב שנתי של צבאות בינוניים. הנתון הזה הגיע בתדרוך סגור, והוא מוגדר כהערכה ראשונית בלבד. בפנטגון מדגישים שהחשבון הסופי יהיה גבוה יותר, כי הוא לא כולל הוצאות תפעוליות כמו תחזוקת ספינות, לוגיסטיקה, פריסת כוחות וטיפול רפואי.

הפער הזה קיים בכל מערכה גדולה. החישוב הרשמי מתמקד בעיקר בחימושים שנורו, אבל מתעלם מהעלויות היומיומיות של שמירה על כוחות בשטח. להרחבה על התקציב הצבאי השנתי של ארה"ב, ראו פרטים על 849.8 מיליארד דולר לתקציב 2025.

מה דוחף את ההוצאה למעלה: תקיפות אינטנסיביות והגנה יקרה

היקף הפעילות מסביר חלק גדול מהחשבון. בוצעו אלפי תקיפות על 6,000 מטרות, כולל 100 כלי שיט, אתרי טילים ומערכות הגנה איראניות. הופעלו שתי נושאות מטוסים, טילי טומהוק, מפציצים כבדים ומגוון כלי לחימה נוספים. כל תקיפה כזו מצטברת במהירות, כי חלק מהטילים והפצצות עולים מאות אלפי דולרים ליחידה.

אבל הסעיף הכבד ביותר הוא ההגנה מפני טילים וכטב"מים איראניים. ירו מאות מיירטים, וכל אחד מהם עולה בין מאות אלפים למיליונים, תלוי במערכת. איראן משתמשת באמצעים זולים יחסית, מה שיוצר אסימטריה: עלות נמוכה להם, שחיקה תקציבית מהירה לארה"ב. לצד זה, יש מחיר אנושי של 7 הרוגים עד כה בקרב חיילים אמריקאים, מה שמשפיע על היקף הפריסה והמשך הפעילות.

• תקציב הביטחון האמריקאי עשוי להגיע ל-1.5 טריליון שקל עד 2027
• הרמטכ"ל שהתפטר בגלל קיצוץ חריף בתקציב הביטחון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המערכה הזו מדגישה אתגרים מוכרים. בלחימה מודרנית, ההגנה האקטיבית יכולה להאפיל על ההתקפה מבחינת עלויות. אם האיום נמשך, המלאי של מיירטים מתרוקן במהירות, ודורש ייצור חירום שמגדיל את החשבון עוד יותר. 

תוספת תקציב בדרך: 50 מיליארד לשיקום, והלחץ הפוליטי

הלחימה נמשכת, והפנטגון מתכונן לבקש מהקונגרס תוספת של עד 50 מיליארד דולר. הסכום הזה מיועד לשקם מלאי חימושים, לייצר מחדש טילים ולהחזיק כוחות באזור. שר ההגנה הזהיר שהפעילות מתעצמת, מה שמבטיח שחיקה נוספת. חלק ניכר מהעלויות נדחה קדימה, כי שיקום מלאי לוקח חודשים או שנים, ותעשיות הביטחון כבר עובדות בקצב מוגבר.

בקונגרס יש ויכוח. רפובליקנים תומכים בתוספת ומדברים על סיום העניין עד סוף מרץ. דמוקרטים טוענים שהכסף בא על חשבון תחומים פנימיים כמו בריאות וחינוך. הם מצביעים גם על השפעות כלכליות רחבות: עליית מחירי נפט בגלל המתיחות, שמזינה אינפלציה ומכבידה על הכלכלה. הסיכוי שהריבית תרד השנה נמוך ביותר. 

• רשות התחרות חוסמת את ההלוואה לרשת 13 - המהלך של דרהי נתקע בינתיים
• ישראל וגרמניה השיקו תוכנית להעמקת השת"פ הכלכלי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הקדמת קצבאות הביטוח הלאומי: התשלום יועבר כבר ב-26 במרץ

ההוצאה הזו משפיעה גם על החוב הלאומי, שכבר עבר 34 טריליון דולר. כל מיליארד נוסף מגדיל ריבית ודוחק תקציבים אחרים וכאן עלות המלחמה יכולה להגיע בחודש לכ-60 מיליארד ובקלות גם ל-100 מיליארד דולר. 

לתעשיות הביטחון זה יתרון – הזמנות חדשות יגדילו ייצור ותעסוקה, אבל בשווקים יש חשש מהשפעה מאקרו. אם המערכה תימשך ההשפעה הכלכלית תחלחל לציבור ומעבר לכך, הבורסות יורדות וכאמור האינפלציה עולה בהמשך לעליית הנפט. 

לשם פרופורציה, 11.3 מיליארד בשישה ימים דומים לעלויות חודשיות במלחמות קודמות כמו עיראק או אפגניסטן. אבל כאן הקצב מהיר יותר בגלל עוצמת ההגנה. וגם אנחנו מגדילים כמובן את תקציב הביטחון דרמטית.

התקציב עלה ב-32 מיליארד שקל כשעל פי ההערכות אצלנו עלות של יום לחימה מגיע לכ-0.5 עד 1 מיליארד דולר. אלו סכומים שלא נוכל להחזיק בהם במשך זמן ממושך. חודש של מלחמה משמו סדר גודל של לפחות 50 מיליארד שקל. אם זה כפול אז - 100 מיליארד שקל. זו דרמה גדולה לתקציב ולגירעון. ביניים הרוב מדברים על עד חודש, גם טראמפ אומר שזה כבר כמעט גמור, וזה משהו שנוכל להסתדר איתו. לא פשוט, אבל הגירעון יגדל והחוב תוצר יעלה, אבל אפשר לחיות עם זה במיוחד שאנחנו עם חוב תוצר נמוך יחסית של מתחת ל-70%. אבל אם  המלחמה תימשך מעבר לתקופה מוגבלת של כחודש, תקציב הביטחון יגדל שוב וזה יהיה עם השלכות גדולות על תקציבים נוספים שמהם נצטרך לקצץ. 

זה גם עשוי להביא את המדינה לשווקים - לקצב גדול יותר של גיוס אג"ח ויש לזה משמעות על הריבית שגם ככה לא בטוח שתרד בשל האינפלציה. ככל שמגייסים יותר אג"ח כך הריבית גבוהה יותר.