הנפט שוב מטפס: ברנט מעל 87 דולר לחבית על רקע החרפת הלחימה במזרח התיכון
מחירי הנפט מתאוששים אחרי ירידה זמנית ומגיעים לשיא של שנה; החשש לשיבושים באספקה דרך מצר הורמוז דוחף את השוק כלפי מעלה; ברנט זינק בכ-20% בשבוע ו-WTI קפץ ביותר מ-25%; במקביל, מחירי הדלק בארה״ב כבר מגיבים והדיון עובר גם להשפעה האפשרית על האינפלציה
מחירי הנפט חזרו לעלות היום, שישי, לאחר ירידה קצרה במהלך הלילה, כאשר השוק ממשיך לעכל את ההשלכות של העימות בין ארה״ב לאיראן על שוק האנרגיה העולמי. העלייה מגיעה על רקע חשש להפרעות באספקה מהמזרח התיכון, אזור שמרכז חלק גדול מהפקת הנפט והייצוא העולמי.
חוזי הנפט מסוג ברנט, המשמשים מדד עולמי מרכזי, עלו בכ-2.2% לרמה של כ-87.3 דולר לחבית והגיעו לשיא חדש של 52 שבועות. במקביל, חוזי הנפט האמריקאיים מסוג WTI עלו בכ-3.8% ונסחרו סביב 84 דולר לחבית, לאחר שבשלבים מוקדמים יותר של המסחר נרשמו עליות חדות יותר.
העליות האלו מצטרפות לזינוק חד במהלך השבוע כולו כאשר מחיר הברנט עלה בכ-20% מאז תחילת השבוע, בזמן שמחיר ה-WTI קפץ ביותר מ-25%. מדובר בעלייה השבועית החדה ביותר מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בתחילת 2022.
חשש סביב שיבושים במעבר הנפט מהמפרץ
המתיחות הצבאית בין ארה״ב לאיראן נכנסה לשבוע השני שלה והתרחבה לאזורים נוספים במזרח התיכון. במקביל, מתקבלות בשוק האנרגיה אינדיקציות להפרעות בשרשרת האספקה האזורית, בעיקר סביב נתיבי השיט.
- סין בולמת יצוא דלקים על רקע החשש ממחסור
- מותו של האיש שייסד ז'אנר הונאות והגילוי שהפך מדינה למעצמת נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנקודה הרגישה ביותר היא מצר הורמוז, אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם לנפט. דרך המצר עוברת כמות גדולה מהנפט שמיוצא ממדינות המפרץ לשווקים באסיה, אירופה וארה״ב. כאשר התנועה באזור מואטת או נפגעת, אפילו לזמן קצר, השוק מגיב במהירות בעליות מחירים.
העימות הצבאי מגביר את החשש מפגיעה ביכולת להעביר נפט מהאזור מאחר שכשהסוחרים מעריכים שהסיכון לאספקה עולה, המחיר בשוק החוזים העתידיים נוטה לעלות במהירות, גם לפני שמתרחשת פגיעה ממשית בייצוא.
הקלה זמנית בעקבות הצעדים האמריקאיים
למרות המגמה החיובית במחירים, במהלך הלילה נרשמה ירידה זמנית בנפט. הירידה הגיעה לאחר החלטה אמריקאית להעניק להודו פטור זמני של 30 יום שמאפשר לה לחזור לרכוש נפט מרוסיה. הודו היא אחת מיבואניות הנפט הגדולות בעולם, והמהלך האמריקאי מפחית חלק מהלחץ על שוק האספקה. קודם לכן וושינגטון הטילה על הודו מכסים בגובה 25% בעקבות רכישות נפט מרוסיה, אך ההחלטה הזו בוטלה בחודש שעבר.
- טסלה מנסה לעצור את הירידות - אבל הסיפור הגדול עשוי להגיע מתחום אחר לגמרי
- שר האנרגיה של קטאר מזהיר: מחיר הנפט עשוי להגיע ל-150 דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הרוויחו מיליונים מהימור על חיסול חמינאי - וושינגטון קוראת...
במקביל פורסם כי משרד האוצר האמריקאי בוחן צעדים שנועדו למתן עליות חדות במחירי האנרגיה. בין האפשרויות שנשקלות נמצאות גם התערבויות בשוק החוזים העתידיים על נפט. עצם הפרסום על האפשרות הזו תרם לירידה רגעית במחירים, אך בהמשך המסחר המגמה שוב התהפכה.
העלייה במחירי הנפט מתחילה להשפיע גם על הצרכנים כאשר נתונים מארגון הנסיעות האמריקאי AAA מראים שמחיר הדלק הממוצע בארה״ב עלה בכ-27 סנט לגלון בתוך שבוע בלבד והגיע לכ-3.25 דולר.
מחירי הדלק מגיבים לרוב במהירות לשינויים במחירי הנפט הגולמי, בעיקר כאשר העלייה חדה ומהירה כמו במקרה הנוכחי. כאשר המחיר לחבית מטפס, בתי הזיקוק והתחנות מעבירים חלק מהעלייה לצרכנים. ההשפעה הזו מגיעה בתקופה שבה שוק האנרגיה כבר היה רגיש יחסית לשינויים, על רקע ביקוש יציב לנפט ושיבושים קודמים בשרשרת האספקה.
העלייה במחירי האנרגיה והוויכוח על האינפלציה
הזינוק במחירי הנפט מעלה שוב את השאלה כיצד מחירי האנרגיה ישפיעו על האינפלציה בארה״ב. באופן מיידי, מחירי אנרגיה גבוהים מעלים את מדד המחירים לצרכן משום שהדלק והחשמל הם רכיבים מרכזיים במדד. עם זאת, יש גם ניתוח אחר שמתחיל להופיע בקרב כלכלנים, שלפיו עלייה במחירי האנרגיה יכולה דווקא להוביל להשפעה מתונה יותר על האינפלציה הכוללת בטווח זמן מסוים.
כאשר משקי הבית משלמים יותר על דלק וחשמל, חלק גדול יותר מההכנסה הפנויה מופנה להוצאות אנרגיה, מה שמשאיר פחות כסף לרכישת מוצרים ושירותים אחרים. במצב כזה מחירי האנרגיה עצמם מעלים את מדד המחירים לצרכן, אבל במקביל הפגיעה בכוח הקנייה עלולה לצמצם ביקוש בתחומים אחרים במשק ולהוביל ללחץ מתון יותר על המחירים שאינם קשורים לאנרגיה.
השפעה דומה מופיעה גם בחלק מהמודלים של הבנק המרכזי האמריקאי, שמראים כי עלייה חדה במחירי האנרגיה יכולה להפחית את הביקוש הכללי במשק.
