הפסיכולוגיה שמאחורי הכסף: כך שינו כהנמן וטברסקי את כל מה שחשבנו על קבלת החלטות - וזכו בנובל

מאמר צנוע למראה שפורסם ב-1979 בכתב העת הכלכלי אקונומטריקה חולל רעידת אדמה ששינתה לנצח את עולם הכלכלה. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, שני פסיכולוגים עם הבנה עמוקה בנפש האדם, הציגו לעולם את "תיאוריית הפרוספקט". במאמרם שעסק בקבלת החלטות במצבי סיכון השניים השכילו לראות מבעד למודלים המתמטיים היבשים של תקופתם וחשפו אמת אנושית פשוטה אך משמעותית: הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות תחת סיכון לא מונעת מחישוב קר של תועלת - אלא מרגשות, מהטיות ומחוסר סימטריה מובנה בין הפסד לרווח.

התיאוריה המהפכנית שלימים זיכתה את כהנמן בפרס נובל, הסבירה מדוע אנחנו נצמדים לוודאות כשמדובר ברווחים, אך הופכים למהמרים נועזים כשמדובר בניסיון למנוע הפסד. כיום, כשהתיאוריה משוחזרת בהצלחה בעשרות מדינות ומהווה בסיס להבנת התנודות בשוק ההון, ברור מתמיד שהכלכלה היא בראש ובראשונה המראה של הטבע האנושי שלנו.

הכאב על ההפסד עז כפליים

המאמר שהפך ברבות השנים לאחד המאמרים המצוטטים ביותר בהיסטוריה של הכלכלה מציג ביקורת על תיאוריית התועלת הצפויה שהייתה מקובלת עד אותו רגע כמודל תיאורי של קבלת החלטות תחת סיכון, ומפתח מודל חלופי, המכונה תיאוריית הפרוספקט. בחירות בין פרוספקטים מסוכנים מציגות כמה אפקטים רווחים שאינם עולים בקנה אחד עם הנחות היסוד של תיאוריית התועלת. בפרט, התגלה שאנשים מעניקים משקל חסר לתוצאות שהן רק סבירות לעומת תוצאות שמתקבלות בוודאות. הנטייה הזו, המכונה אפקט הוודאות, תורמת להימנעות מסיכון בבחירות הכרוכות ברווחים בטוחים ולחיפוש סיכון בבחירות הכרוכות בהפסדים בטוחים.

הרעיון העיקרי של תיאוריית הפרוספקט פשוט למי שהבין אותו. על בסיס תוצאות ממחקרים מבוקרים, היא מתארת כיצד יחידים מעריכים את נקודת המבט שלהם על הפסדים ורווחים באופן א-סימטרי. לדוגמה, עבור יחידים מסוימים, הכאב מהפסד של 1,000 דולר יכול להיות מפוצה רק על ידי ההנאה מרווח של 2,000 דולר. המספר הזה, יחס של 1 ל-2 בערך, חזר על עצמו בעשרות מחקרים מאז, וזכה לכינוי "מקדם שנאת ההפסד". הכאב שלנו מהפסד גדול פי שניים מההנאה שלנו מרווח זהה.

• שער הדולר - 2.96 שקלים; איך זה משפיע על ההשקעות שלכם?
• רוצים להיכנס ל-SpaceX לפני הנפקה? הדרך להשקעה מלאה עמלות ומתווכים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 על עבודתו בכלכלה התנהגותית זכה דניאל כהנמן בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002. טברסקי, שותפו למחקר, נפטר ב-1996 ולכן לא היה זכאי לפרס. ב-2013 פורסם בכתב העת המדעי Science מחקר שבחן מחדש את תיאוריית הפרוספקט ב-19 מדינות שונות. החוקרים מצאו שהבסיס האמפירי שכהנמן וטברסקי הציעו ב-1979 לתיאוריית הפרוספקט משחזר את עצמו בכל המדינות שנבדקו: הם דיווחו על 90 אחוזי שחזור באזורים שבודקים ישירות את הניגודים התיאורטיים בלב תיאוריית הפרוספקט. תוצאה מדהימה עבור תיאוריה שכבר בת חמישה עשורים כמעט.

העמידות המחקרית הזו לא נשארת בין כותלי האקדמיה בלבד; היא מקבלת ביטוי מוחשי וכואב בארנק של כולנו, ובמיוחד בזירת המסחר. היישום המרתק ביותר של התיאוריה נמצא בלב שוק ההון, שם היא פותרת חידות שכלכלנים מסורתיים התקשו להסביר. ב-1995 לקחו שלמה בנרצי וריצ'רד ת'יילר (חתן פרס נובל נוסף) את התובנות הללו ויישמו אותן על אחת התופעות המבלבלות ביותר: 'חידת פרמיית המניות' - העובדה ההיסטורית שמניות משיאות תשואה גבוהה משמעותית מאג"ח, ועדיין משקיעים רבים חוששים להיכנס אליהן.

ההסבר של בנרצי ות'יילר לתופעה מבוסס על שני מושגים התנהגותיים: ראשית, ההנחה שמשקיעים שונאים הפסד, כלומר הם רגישים באופן בולט יותר להפסדים מאשר לרווחים. שנית, גם משקיעים לטווח ארוך מעריכים את תיקי ההשקעות שלהם לעיתים תכופות.

• ממימון לבעלות: מזרחי טפחות רוכש 20% מרימון פאוור לפי שווי של 400 מיליון שקל
• רוסטיק בייקרי בדרך לבורסה: מכוונת לשווי של כ-900 מיליון שקל
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• המלצה למניות הבנקים - תשואה שנתית צפויה של מעל 22%

השילוב של שני האלמנטים האלה, שנאת הפסד ובדיקות תכופות של התיק, הוא הסינדרום שבנרצי ות'יילר כינו "שנאת הפסד קצרת טווח" - משקיעים בוחרים תיקים כאילו הם פועלים בטווח זמן של שנה בלבד, כלומר: אנשים שחוסכים לפנסיה עם אופק השקעה של 30 שנה מתנהגים כאילו הם פועלים באופק זמן של כשנה אחת, פשוט מפני שהם בודקים את התיק שלהם כל חודש.

מחקר מ-2021 שחזר את הניסוי של בנרצי ות'יילר תוך שימוש בוויזואליזציות מודרניות. החוקרים מצאו שמשקיעים מתמקדים יתר על המידה בפוטנציאל להפסדים קצרי טווח, וזה מוביל אותם להשקיע פחות בנכסים מסוכנים ולהפסיד תשואות ארוכות טווח גבוהות יותר. המשתתפים קיבלו החלטות השקעה טובות משמעותית רק כאשר הוצג להם מידע על תקופות הערכה ארוכות יותר.

כך תנצחו את האינסטינקט

המחקרים של כהנמן, טברסקי וממשיכי דרכם אינם רק תיאוריה אקדמית; הם מפת דרכים לניהול חכם יותר של הכסף. כדי שלא ליפול למלכודת שנאת ההפסד, כדאי לאמץ שלושה כללי ברזל:

הגדילו את טווח הראייה, צמצמו את תדירות הבדיקה: ככל שתבדקו את התיק לעיתים רחוקות יותר, כך תגדילו את הסיכוי לתשואה גבוהה. מי שבודק את התיק מדי יום נחשף להסחות של השוק ונוטה לקבל החלטות רגשיות ואימפולסיביות. נסו לעבור לבדיקה רבעונית או אפילו חצי-שנתית.

התמקדו במגמה, לא בנקודה: כשאתם בוחנים את ביצועי ההשקעה שלכם, תמיד העדיפו גרפים של שנים על פני גרפים של ימים. המוח האנושי נוטה להגיב בחרדה לירידה יומית חדה, אך כשמסתכלים על אותה נקודה בתוך רצף של עשור, היא הופכת לעיקול זניח בדרך למעלה.

הכירו במגבלות ה"חומרה" האנושית: המודעות לכך שאנחנו בנויים פסיכולוגית לכאוב הפסד פי שניים ממה שאנחנו נהנים מרווח היא כלי עבודה עוצמתי. בפעם הבאה שתחושו דחף למכור הכל בזמן ירידות, זכרו: זה לא השוק שמדבר, זהו מקדם שנאת ההפסד שלכם שמנסה להטעות אתכם.

התיאוריה ששינתה את פני הכלכלה מוכיחה שהאויב הגדול ביותר של התיק שלכם - יותר מכל מיתון או אינפלציה - הוא ההשתקפות שלכם במראה. המודעות להטיות הללו היא הצעד הראשון והחשוב ביותר בדרך לביטחון כלכלי ארוך טווח.