תקציב הביטחון יגדל - הרפורמה בשיקום נשארת בלי תקציב

ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר את מתווה הפשרה בין משרד האוצר למשרד הביטחון, שמאפשר להגדיל שוב את תקציב הביטחון. לפי המתווה, האוצר יעביר למשרד הביטחון 12 מיליארד שקל באופן מיידי ועוד 3 מיליארד שקל עד סוף השנה. בנוסף, ייתכן שיועברו עד 25 מיליארד שקל נוספים באוקטובר ובנובמבר, בכפוף להערכות מצב על צורכי צה"ל וקצב ביצוע התקציב.

תקציב הביטחון ל-2026 נקבע על כ-143-144 מיליארד שקל, אך במערכת הביטחון טוענים כי המשימות שהוטלו על צה"ל מאז אישור התקציב מחייבות תוספת משמעותית. אם מלוא התוספת תאושר, התקציב עשוי להגיע לכ-183 מיליארד שקל, ובמערכת הביטחון מעריכים כי הצורך המלא מתקרב לכ-188 מיליארד שקל.

גידול תקציבי מתמשך

הדרישה נובעת מהפעלת כוחות מילואים, החזקת רצועות ביטחון בעזה, לבנון וסוריה, פעילות בגדה המערבית, תגבור גבולות והיערכות מול איראן. כיום צה"ל מפעיל כ-60 אלף חיילי מילואים, נתון שמכביד על התקציב השוטף ועל המשק.

באוצר התנגדו להגדלה מלאה של התקציב, מחשש לפריצת מסגרת ההוצאה והגדלת הגירעון. יעד הגירעון בתקציב עומד על 4.9% מהתוצר, בעוד שבנק ישראל כבר העריך כי הגירעון עשוי להגיע ל-5.3%. תוספת מלאה לביטחון תגדיל את הסיכוי לקיצוץ רוחבי או לצעדים אחרים בצד ההכנסות.

המתווה הנוכחי דוחה חלק מההכרעה. משרד הביטחון מקבל 15 מיליארד שקל כעת, והוויכוח על 25 מיליארד שקל נוספים עובר להמשך השנה. כך האוצר שומר לעצמו יכולת לבחון את צרכי צה"ל בפועל, ומערכת הביטחון מקבלת כסף מיידי להזמנות ולפעילות שוטפת.

בנוסף, מערכת הביטחון תקבל הרשאה להתחייב לעסקאות רכש ארוכות טווח במסגרת תוכנית הצטיידות של כ-350 מיליארד שקל לעשור. ב-2027 ההרשאה צפויה לעמוד על כ-3 מיליארד שקל, ב-2028 על כ-7 מיליארד שקל, ובהמשך היא צפויה לעלות לכ-25 מיליארד שקל בשנה.

הכסף מיועד, בין היתר, להזמנות נשק, מלאים, מערכות הגנה והצטיידות, וגם לסגירת חובות לספקיות הביטחוניות הגדולות - אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל. החוב אליהן מוערך בכ-15 מיליארד שקל.

מנגד, הרפורמה באגף השיקום אינה מתוקצבת בשלב זה. ועדת מור יוסף המליצה להפוך את אגף השיקום לרשות לאומית תחת משרד הביטחון, עם עצמאות תפעולית וגמישות רחבה יותר. עלות הרפורמה בשנה הראשונה מוערכת בכ-2.5 מיליארד שקל, ובהמשך נדרשת תוספת של כ-2 מיליארד שקל בשנה.

תקציב אגף השיקום עומד כיום על כ-10.8 מיליארד שקל, כמעט כפול לעומת ערב 7 באוקטובר. מאז פרוץ המלחמה נוספו לאגף יותר מ-26 אלף נפגעים ונפגעות, ועד סוף השנה מספר המטופלים צפוי להגיע לכ-90 אלף - עלייה של כ-40% בתוך שלוש שנים.

• מסתמן: פשרה בין משרד האוצר למשרד הביטחון - כ-10-12 מיליארד שקל יזרמו עכשיו
• ישראל סיימה סבב מול איראן בעלות של 60 מיליארד שקל - וההוצאות רק מתחילות

הסיכום מאפשר למערכת הביטחון להמשיך רכש ופעילות, אבל משאיר שתי בעיות פתוחות: מימון התוספת בלי הרחבה נוספת של הגירעון, וטיפול בעומס באגף השיקום בלי תקצוב הרפורמה. תקציב הביטחון מקבל מענה מיידי; מערך השיקום ימשיך להמתין.