משרד האוצר: "המשך הלחימה תביא לחריגה מהתקציב תוך שבועות"
בדיון בכנסת נציגי משרד האוצר ציינו כי 4 מיליארד השקל שנותרו מ"הקופסא התקציבית" בסך 10 מיליארד שקל ככל הנראה יידרשו במלואם, מה שמצביע על גידול צפוי בגירעון
בדיון ועדת הכספים בנושא השפעות תקציביות של המלחמה, הציגו באוצר כי המשך הלחימה בעוצמה הנוכחית צפוי להביא לחריגה מהתקציב תוך שבועות. סגנית הממונה על התקציבים ציינה כי "הקופסה התקציבית" של 4.2 מיליארד שקל תידרש ככל הנראה במלואה, וכי הצבא ומערכת הביטחון מבצעים התקשרויות "בקצב גבוה שיקשה לעמוד במסגרות התקציב, לא כולן קשורות בלחימה".
מנגד הוצג כי במערכת הביטחון מעריכים כי להוציא את עלויות מרכבות גדעון, הם מתכנסים לתקציב שהוגדר להם. חברי הכנסת מתחו ביקורת על היעדר תחזיות כלכליות ברורות,
ודרשו נתונים מדויקים, בעוד באוצר השיבו כי השיח עם מערכת הביטחון טרם הסתיים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, דרש מהאוצר ומהחשב הכללי להציג את התחזיות והנתונים בתוך שבועיים.
"לא יכול להיות שוועדת הכספים לא דנה בנושא כשיש יעד גרעון שהשתנה
כמה פעמים, ובמיוחד שיש כעת מצב מלחמה, פניתי לשר האוצר וביקשתי לקיים את הדיון, כדי שנדע מה הפלטפורמה הכלכלית בה אנחנו חיים", אמר יו"ר הועדה משה גפני.
"הבאנו תקציב של גרעון בגובה של עד 4.9% שמורכב מ-4.7% ועוד רכיב של 0.2% שהוא רכיב
של חירום, כיוון שיש חוסר וודאות למלחמה. 0.2 שווים 4.2 מיליארד שקל, זה די ברור שאת רוב הסכום הזה נצטרך לבוא ולבקש - זה מורכב מהפינויים, שדי ידענו את זה מוקדם יותר, הם הוארכו בתחילת השנה ל-1 במרץ, אני מאמינה שבקרוב נפנה לוועדה לעניין זה, כנראה שיהיה 1.1 או 1.2
מיליארד שקל", אמרה תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר. "הרכיב השני הוא מבצע חרבות גדעון שהתחיל לפני מספר שבועות, והביא לכך שהוצאות מערכת הביטחון גבוהות יותר ממה שסברנו מלכתחילה כשהבאנו את התקציב לאשורו, הדיוקים עוד נעשים, הרכיב המשמעותי הוא
הוא עלויות המילואים, ורב הנסתר על הגלוי מה שצופה פני עתיד, ככל שמצב המלחמה ימשך העלויות יהיו גבוהות יותר, ככל שיהיה שינוי, הן יהיו נמוכות יותר. יש בתקציב החירום כאמור רכיב של 3 מיליארד שקל עבור כך, אני מעריכה שנצטרך את כולו נוכח המצב והוצאות המילואים".
- תקציב הביטחון תופס נפח: הגירעון יעמוד על 4.9% בשל לחצי המלחמה
- התעוררה מהר מדי: תעשיית הביטחון האירופית במרדף אחרי עובדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כאמור תקרת גרעון הייתה אמורה להיות של 4.9%, עם זאת הגשנו לממשלה תחזית הוצאות והכנסות מעודכנת, ובה תחזית ההכנסות גבוה יותר, על כן יש עוד רכיב שמשפיע על הגרעון כפי שיהיה, וכרגע נראה שאם ההוצאות יסתכמו רק בחלק של הקופסא, אותם 4.2 מיליארד תוספת, וההכנסות כפי שהיום, אז הגרעון יורד מתחת ל-4%", הוסיפה לוי בונה. "עם זאת יש 2 מרכיבים שמשפיעים הרכיב הראשון הוא מרכבות גדעון, בו יש הרבה סימני שאלה לאן הולך המבצע וכמה יארך, ככל שיהיה יותר ארוך, כך יהיה הרבה יותר קשה לתקציב להחזיק אותו, ככל שיהיה קצר יותר התקציב יוכל להכיל אותו במסגרות שלו. השני הוא התקשרויות שהצבא ומערכת הביטחון הוציאו בקצבים מאוד גבוהים שיקשו לעמוד במסגרת תקציב כפי שהוא עומד היום.
לא כל ההתקשרויות קשורות במרכבות גדעון, יש גם התקשרויות אחרות, אותו קצב גבוה של התקשרויות
מדאיג מול תקציב הביצוע, אפשרות אחת שמערכת הביטחון תתכנס ותעצור את ההוצאות שלא קשורות, אפשרות שנייה שהמערכת תעשה תיעדוף בהוצאות שלה ואפשרות שלישית להגדיל את המסגרות". "אני מסכמת - הקופסא נראה שנצטרך את כולה, יש רכיב מרכבות גדעון ששם רב הנסתר על הגלוי ויש רכיב
של מערכת הביטחון של חריגה מתקציבו ושלוש העלייה בתחזית ההכנסות, כל השלושה האלה משפיעים על התחזית של הגרעון", סיכמה לוי בונה.
- 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
- ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
במקביל, ולמרות הנתונים המקרו-כלכליים המאכזבים, שוק ההון משדר אופטימיות: הבורסה המקומית
נסחרת קרוב לשיא, תחושת העושר של הציבור נמצאת במגמת עלייה, וגם שוק האג"ח מאותת על אמון ביציבות הפיננסית של המשק.
- 2.האוצר הזה סתם פקה פקה תקצצו מהשכר המופלג שלכם פרזיטים (ל"ת)משה ראשלצ 03/06/2025 18:08הגב לתגובה זו
- 1.החיים 03/06/2025 18:08הגב לתגובה זוממשלת ההשתמטות והביזה במיטבה
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
ביט, צילום: אתר החברהביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
לאחר השקת “כיסים” ייעודיים והטענת יתרה בכרטיס אשראי, אפליקציית התשלומים של בנק הפועלים משיקה פיקדון קצר טווח בריבית שנתית של 4%; בין 10 ל-20 אלף שקל, לתקופה של שלושה חודשים; זה טוב, אבל זה רק עד ל-20 אלף שקל!
אפליקציית ביט (bit) מנסה להתרחק מהתדמית של "אפליקציית העברות" ומעמיקה את הפעילות בתחום הפקדונות. החברה הודיעה כי תאפשר למשתמשים להפקיד כספים לפיקדון קצר טווח נושא ריבית שנתית של 4% לתקופה של שלושה חודשים. מדובר בפיקדון סגור, כלומר לא ניתן למשוך את הכסף לפני תום התקופה. עם סיום שלושת החודשים, הקרן והריבית ייפרעו אוטומטית ויועברו ליתרה באפליקציה או ישירות לחשבון הבנק של המשתמש, אם הסכום חורג מהמגבלה המקסימלית באפליקציה.
הפיקדון ניתן לפתיחה החל מסכום של 10 שקלים בלבד ועד לתקרה של 20 אלף שקל שזה גם גובה היתרה המרבית בביט. הריבית הקבועה שקבעה החברה גבוהה מהממוצע בפיקדונות דומים במערכת הבנקאית: לפי נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר, הריבית הממוצעת על פיקדונות לתקופה של עד שלושה חודשים עמדה על כ-3.26%, בעוד בבנק הפועלים עצמו עמד הממוצע על כ-3.74% - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
ככה, ביט למעשה מתחרה לא רק באפליקציות תשלומים אחרות אלא גם בבנקים המסורתיים ובבנקים הדיגיטליים. לדוגמה, הבנק הדיגיטלי וואן זירו מציע ריבית של 4% על פיקדון חודשי, ובנק ירושלים מציע ריבית של 4.43% לתקופה של חודשיים-שלושה שזה בעצם ממקם את ביט קרוב לקצה העליון של טווח הריביות הקבועות הקצרות.
אחרי ה"כיסים" מגיע הפקדון
המהלך הנוכחי הוא חוליה נוספת בשרשרת של צעדים שנועדו לבסס את ביט כשחקנית פיננסית. בשבועות האחרונים השיקה החברה יכולת לפתוח “כיסים” ייעודיים לניהול כספים, שדרכם ניתן להפריד תקציבים למטרות שונות - למשל עסק קטן, חיסכון לחופשה או הוצאות משפחתיות. במקביל נוספה גם האפשרות להטעין כסף באמצעות כרטיס אשראי, מה שמאפשר שימוש נוח וגמיש יותר באפליקציה.
- השימוש באפליקציות תשלום בישראל: רוב התשלומים בביט ופייבוקס – עד 300 שקל
- החל מ-2025: ביט תתחיל לגבות עמלות מהמשתמשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה האחרונה ביט גם ביטלה את ההעברה האוטומטית של כספים חזרה לחשבון הבנק, כך שהיתרה באפליקציה נשארת זמינה ויוצרת ל פועלים 0% הכנסות ריבית על כספי המשתמשים. בנוסף, בתחילת השנה ביט החלה לגבות עמלה של 0.6% מבתי עסק בעלי היקף פעילות חודשי מעל 25 אלף שקל מה שמראה על ניסיון נוסף למקסם את הרווחיות של הפלטפורמה.
