משרד האוצר: "המשך הלחימה תביא לחריגה מהתקציב תוך שבועות"
בדיון בכנסת נציגי משרד האוצר ציינו כי 4 מיליארד השקל שנותרו מ"הקופסא התקציבית" בסך 10 מיליארד שקל ככל הנראה יידרשו במלואם, מה שמצביע על גידול צפוי בגירעון
בדיון ועדת הכספים בנושא השפעות תקציביות של המלחמה, הציגו באוצר כי המשך הלחימה בעוצמה הנוכחית צפוי להביא לחריגה מהתקציב תוך שבועות. סגנית הממונה על התקציבים ציינה כי "הקופסה התקציבית" של 4.2 מיליארד שקל תידרש ככל הנראה במלואה, וכי הצבא ומערכת הביטחון מבצעים התקשרויות "בקצב גבוה שיקשה לעמוד במסגרות התקציב, לא כולן קשורות בלחימה".
מנגד הוצג כי במערכת הביטחון מעריכים כי להוציא את עלויות מרכבות גדעון, הם מתכנסים לתקציב שהוגדר להם. חברי הכנסת מתחו ביקורת על היעדר תחזיות כלכליות ברורות,
ודרשו נתונים מדויקים, בעוד באוצר השיבו כי השיח עם מערכת הביטחון טרם הסתיים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, דרש מהאוצר ומהחשב הכללי להציג את התחזיות והנתונים בתוך שבועיים.
"לא יכול להיות שוועדת הכספים לא דנה בנושא כשיש יעד גרעון שהשתנה
כמה פעמים, ובמיוחד שיש כעת מצב מלחמה, פניתי לשר האוצר וביקשתי לקיים את הדיון, כדי שנדע מה הפלטפורמה הכלכלית בה אנחנו חיים", אמר יו"ר הועדה משה גפני.
"הבאנו תקציב של גרעון בגובה של עד 4.9% שמורכב מ-4.7% ועוד רכיב של 0.2% שהוא רכיב
של חירום, כיוון שיש חוסר וודאות למלחמה. 0.2 שווים 4.2 מיליארד שקל, זה די ברור שאת רוב הסכום הזה נצטרך לבוא ולבקש - זה מורכב מהפינויים, שדי ידענו את זה מוקדם יותר, הם הוארכו בתחילת השנה ל-1 במרץ, אני מאמינה שבקרוב נפנה לוועדה לעניין זה, כנראה שיהיה 1.1 או 1.2
מיליארד שקל", אמרה תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר. "הרכיב השני הוא מבצע חרבות גדעון שהתחיל לפני מספר שבועות, והביא לכך שהוצאות מערכת הביטחון גבוהות יותר ממה שסברנו מלכתחילה כשהבאנו את התקציב לאשורו, הדיוקים עוד נעשים, הרכיב המשמעותי הוא
הוא עלויות המילואים, ורב הנסתר על הגלוי מה שצופה פני עתיד, ככל שמצב המלחמה ימשך העלויות יהיו גבוהות יותר, ככל שיהיה שינוי, הן יהיו נמוכות יותר. יש בתקציב החירום כאמור רכיב של 3 מיליארד שקל עבור כך, אני מעריכה שנצטרך את כולו נוכח המצב והוצאות המילואים".
- הרמטכ"ל שהתפטר בגלל קיצוץ חריף בתקציב הביטחון
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כאמור תקרת גרעון הייתה אמורה להיות של 4.9%, עם זאת הגשנו לממשלה תחזית הוצאות והכנסות מעודכנת, ובה תחזית ההכנסות גבוה יותר, על כן יש עוד רכיב שמשפיע על הגרעון כפי שיהיה, וכרגע נראה שאם ההוצאות יסתכמו רק בחלק של הקופסא, אותם 4.2 מיליארד תוספת, וההכנסות כפי שהיום, אז הגרעון יורד מתחת ל-4%", הוסיפה לוי בונה. "עם זאת יש 2 מרכיבים שמשפיעים הרכיב הראשון הוא מרכבות גדעון, בו יש הרבה סימני שאלה לאן הולך המבצע וכמה יארך, ככל שיהיה יותר ארוך, כך יהיה הרבה יותר קשה לתקציב להחזיק אותו, ככל שיהיה קצר יותר התקציב יוכל להכיל אותו במסגרות שלו. השני הוא התקשרויות שהצבא ומערכת הביטחון הוציאו בקצבים מאוד גבוהים שיקשו לעמוד במסגרת תקציב כפי שהוא עומד היום.
לא כל ההתקשרויות קשורות במרכבות גדעון, יש גם התקשרויות אחרות, אותו קצב גבוה של התקשרויות
מדאיג מול תקציב הביצוע, אפשרות אחת שמערכת הביטחון תתכנס ותעצור את ההוצאות שלא קשורות, אפשרות שנייה שהמערכת תעשה תיעדוף בהוצאות שלה ואפשרות שלישית להגדיל את המסגרות". "אני מסכמת - הקופסא נראה שנצטרך את כולה, יש רכיב מרכבות גדעון ששם רב הנסתר על הגלוי ויש רכיב
של מערכת הביטחון של חריגה מתקציבו ושלוש העלייה בתחזית ההכנסות, כל השלושה האלה משפיעים על התחזית של הגרעון", סיכמה לוי בונה.
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
במקביל, ולמרות הנתונים המקרו-כלכליים המאכזבים, שוק ההון משדר אופטימיות: הבורסה המקומית
נסחרת קרוב לשיא, תחושת העושר של הציבור נמצאת במגמת עלייה, וגם שוק האג"ח מאותת על אמון ביציבות הפיננסית של המשק.
- 2.האוצר הזה סתם פקה פקה תקצצו מהשכר המופלג שלכם פרזיטים (ל"ת)משה ראשלצ 03/06/2025 18:08הגב לתגובה זו
- 1.החיים 03/06/2025 18:08הגב לתגובה זוממשלת ההשתמטות והביזה במיטבה
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
