משרד האוצר: "המשך הלחימה תביא לחריגה מהתקציב תוך שבועות"

בדיון ועדת הכספים בנושא השפעות תקציביות של המלחמה, הציגו באוצר כי המשך הלחימה בעוצמה הנוכחית צפוי להביא לחריגה מהתקציב תוך שבועות. סגנית הממונה על התקציבים ציינה כי "הקופסה התקציבית" של 4.2 מיליארד שקל תידרש ככל הנראה במלואה, וכי הצבא ומערכת הביטחון מבצעים התקשרויות "בקצב גבוה שיקשה לעמוד במסגרות התקציב, לא כולן קשורות בלחימה".

מנגד הוצג כי במערכת הביטחון מעריכים כי להוציא את עלויות מרכבות גדעון, הם מתכנסים לתקציב שהוגדר להם. חברי הכנסת מתחו ביקורת על היעדר תחזיות כלכליות ברורות, ודרשו נתונים מדויקים, בעוד באוצר השיבו כי השיח עם מערכת הביטחון טרם הסתיים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, דרש מהאוצר ומהחשב הכללי להציג את התחזיות והנתונים בתוך שבועיים.

"לא יכול להיות שוועדת הכספים לא דנה בנושא כשיש יעד גרעון שהשתנה כמה פעמים, ובמיוחד שיש כעת מצב מלחמה, פניתי לשר האוצר וביקשתי לקיים את הדיון, כדי שנדע מה הפלטפורמה הכלכלית בה אנחנו חיים", אמר יו"ר הועדה משה גפני.

"הבאנו תקציב של גרעון בגובה של עד 4.9% שמורכב מ-4.7% ועוד רכיב של 0.2% שהוא רכיב של חירום, כיוון שיש חוסר וודאות למלחמה. 0.2 שווים 4.2 מיליארד שקל, זה די ברור שאת רוב הסכום הזה נצטרך לבוא ולבקש - זה מורכב מהפינויים, שדי ידענו את זה מוקדם יותר, הם הוארכו בתחילת השנה ל-1 במרץ, אני מאמינה שבקרוב נפנה לוועדה לעניין זה, כנראה שיהיה 1.1 או 1.2 מיליארד שקל", אמרה תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר. "הרכיב השני הוא מבצע חרבות גדעון שהתחיל לפני מספר שבועות, והביא לכך שהוצאות מערכת הביטחון גבוהות יותר ממה שסברנו מלכתחילה כשהבאנו את  התקציב לאשורו, הדיוקים עוד נעשים, הרכיב המשמעותי הוא הוא עלויות המילואים, ורב הנסתר על הגלוי מה שצופה פני עתיד, ככל שמצב המלחמה ימשך העלויות יהיו גבוהות יותר, ככל שיהיה שינוי, הן יהיו נמוכות יותר. יש בתקציב החירום כאמור רכיב של 3 מיליארד שקל עבור כך, אני מעריכה שנצטרך את כולו נוכח המצב והוצאות המילואים".

• התעוררה מהר מדי: תעשיית הביטחון האירופית במרדף אחרי עובדים
• פי 2.5 תקציב ביטחוני - איך החברות הישראליות יכולות להרוויח מגידול התקציב בנאט"ו

"כאמור תקרת גרעון הייתה אמורה להיות של 4.9%, עם זאת הגשנו לממשלה תחזית הוצאות והכנסות מעודכנת, ובה תחזית ההכנסות גבוה יותר, על כן יש עוד רכיב שמשפיע על הגרעון כפי שיהיה, וכרגע נראה שאם ההוצאות יסתכמו רק בחלק של הקופסא, אותם 4.2 מיליארד תוספת, וההכנסות כפי שהיום, אז הגרעון יורד מתחת ל-4%", הוסיפה לוי בונה. "עם זאת יש 2 מרכיבים שמשפיעים הרכיב הראשון הוא מרכבות גדעון, בו יש הרבה סימני שאלה לאן הולך המבצע וכמה יארך, ככל שיהיה יותר ארוך, כך יהיה הרבה יותר קשה לתקציב להחזיק אותו, ככל שיהיה קצר יותר התקציב יוכל להכיל אותו במסגרות שלו. השני הוא התקשרויות שהצבא ומערכת הביטחון הוציאו בקצבים מאוד גבוהים שיקשו לעמוד במסגרת תקציב כפי שהוא עומד היום. 

לא כל ההתקשרויות קשורות במרכבות גדעון, יש גם התקשרויות אחרות, אותו קצב גבוה של התקשרויות מדאיג מול תקציב הביצוע, אפשרות אחת שמערכת הביטחון תתכנס ותעצור את ההוצאות שלא קשורות, אפשרות שנייה שהמערכת תעשה תיעדוף בהוצאות שלה ואפשרות שלישית להגדיל את המסגרות". "אני מסכמת - הקופסא נראה שנצטרך את כולה, יש רכיב מרכבות גדעון ששם רב הנסתר על הגלוי ויש רכיב של מערכת הביטחון של חריגה מתקציבו ושלוש העלייה בתחזית ההכנסות, כל השלושה האלה משפיעים על התחזית של הגרעון", סיכמה לוי בונה.

הדברים נאמרים ימים ספורים בלבד לאחר שמשרד האוצר עדכן את תוכנית התקציב התלת-שנתית לשנים 2026-2028, שבה בולטים סימני האטה ביחס לתחזיות הקודמות- בעיקר על רקע השפעות המלחמה. תחזית הצמיחה לשנת 2025 צומצמה ב-0.7% ל-3.6%, והגירעון הממשלתי הועלה ל-6.8% מהתוצר. עם זאת, לא מן הנמנע שתמונת המצב תשתנה, במיוחד לנוכח הדיווחים על מגעים להפסקת אש. אם אכן תושג, היא עשויה להביא לבלימת העלייה החדה בהוצאות הביטחוניות, שהתנפחו בכ-10-15 מיליארד שקל בעקבות התארכות הלחימה. חזרה לשגרה, גם של אנשי המילואים לשוק העבודה, עשויה לתרום להתאוששות.

• רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
• מה מניע את הצרכן הישראלי? בנק ישראל חושף: תחושות, לא מספרים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

במקביל, ולמרות הנתונים המקרו-כלכליים המאכזבים, שוק ההון משדר אופטימיות: הבורסה המקומית נסחרת קרוב לשיא, תחושת העושר של הציבור נמצאת במגמת עלייה, וגם שוק האג"ח מאותת על אמון ביציבות הפיננסית של המשק.