משה גפני
צילום: יחצ

תקציב הביטחון תופס נפח: הגירעון יעמוד על 4.9% בשל המלחמה

ועדת הכספים דנה בשימוש ב"סכום הנוסף" בתקציב המדינה; כ-2.95 מיליארד שקל אושרו למשרד הביטחון בעקבות מבצע "מרכבות גדעון"

אביחי טדסה | (1)

על רקע מבצע "מרכבות גדעון" והמשך פינוי היישובים בצפון, ועדת הכספים של הכנסת דנה היום בשימוש ב"סכום הנוסף" שהוקצה מראש בתקציב המדינה לשנת 2025. מדובר בתוספת תקציבית שנועדה לאפשר גמישות תקציבית במקרה של הסלמה ביטחונית או הארכת תקופת הפינוי  וההנחה הזו מתממשת כעת. הוועדה נדרשה לאשר הקצאה כוללת של 4.2 מיליארד שקל מתוך הסכום הנוסף, שהוגדרה מראש בחוק התקציב, ומתוקצבת כהוצאה שתוביל להרחבת הגירעון ב-0.2% נוספים מ-4.7% ל-4.9% תוצר.


לפי הדיווח שנמסר לחברי הכנסת, הממשלה רשאית להרחיב את ההוצאה הממשלתית ב-0.8% תוצר במקרים חריגים, ולצידה להגדיל את הגירעון עד 0.2%, אם תתמשך לחימה בעצימות גבוהה או יידרשו הוצאות נוספות לפינוי וריענון יישובים. בהתאם לכך, כבר לפני כשבוע וחצי אישרה ועדת השרים לביטחון לאומי הקצאה של 1.2 מיליארד שקל לצורכי פינוי וריענון יישובים, ו-3 מיליארד שקל נוספים להוצאות הנובעות מהלחימה, לרבות גיוס מילואים, הרחבת תמרון והתקפות ברצועת עזה. לפי ההודעה שהובאה בפני ועדת הכספים, מבצע "מרכבות גדעון" שיצא לדרך במאי, שואף בהיקפו ועצימותו למבצע "חיצי צפון" שבוצע בגבול לבנון בסוף 2024  ואף עולה עליו בהיקף ההוצאה.


במסמך שצורף לדיון צוין כי תכנון התקציב המקורי הניח חזרת תושבים ליישוביהם כבר במחצית הראשונה של 2025 אך בפועל התקבלו החלטות ביטחוניות שמונעות את החזרה. בהתאם לכך, ההוצאה בפועל גבוהה מהמתוכנן, והפער התקציבי צפוי להימשך.


במהלך הדיון קראו חברי אופוזיציה לנציגי משרד האוצר להציג אומדנים עדכניים יותר בנוגע להיקף ההוצאות ולתחזית הגירעון. לטענתם, ברור שהמערכה מול איראן תשפיע משמעותית על הגירעון בפועל, ומוטב להיערך לכך כבר כעת. עם זאת, אנשי אגף התקציבים טענו כי לא ניתן בשלב זה לגבש תחזיות חלופיות, נוכח האירועים המתגלגלים והיעדר בהירות לגבי היקף הלחימה. מיד לאחר הדיון אישרה ועדת הכספים העברה תקציבית בסך כ-2.95 מיליארד שקל מהרזרבה הכללית למשרד הביטחון – תוספת שתשמש לצורכי המבצע בעזה ולתמיכה האזרחית בפינויי היישובים.


בנוסף, אישרה הוועדה העברה של כ-700 מיליון שקל נוספים ממשרדי ממשלה שונים למשרד הביטחון. ההסברים לפירוט המקורות התקציביים יינתנו בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, מטעמי סיווג ביטחוני.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה עם לקצץ בשרים בפנסיות בשכר ביבי רע לישראל (ל"ת)
    אנונימי 23/06/2025 17:07
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.