תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה  וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות. 

אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות. 

צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 -  החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).

• מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
• מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.

הפיתוחים, הכלים והנשק בחרות האלו מרשימים והחברות האלו כמו כל חברה עסקית מנהלות דוח רווח והפסד ותמחיר. הרווחים שלהם עלו, גם בשל התחמשות עולמית לא רק ישראלית, וזה בסדר גמור - חברות צריכות לדאוג למיקסום הרווח. השאלה אם זה לא מוגזם מדי, וזו שאלה למשרד הביטחון.

האם משרד הביטחון כשהוא חותם עם אלביט, רפאל ותעשייה אווירית על הסכמים יודע להתמקח, האם הוא מביא הצעות לחלופות למוצרים האלו או שבזכות הקשר ההדוק בין ישראל לתעשייה הביטחונית זה מובן מאליו שיקנו טילים של אלביט? האם החברות מנצלות זאת? בדקנו בדוחות.

• כתב אישום נגד מתווך נדל"ן ועו"ד על עבירות מס של כ-7.5 מיליון שקל
• ״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...

הרווחיות של 3 הגדולות לא עלתה דרמטית בשנתיים האלו, אם כי, אנחנו חסרים בנתונים לגבי הרווחיות הספציפית של ישראל. וצריך גם לזכור שבמלחמה נרכשו הרבה ציוד ותחמושת במרווחים נמוכים. על מכירה של כדורים מרוויחים פחות (מבחינת אחוז רווח) מאשר על מערכת כיפת ברזל (באחוזי רווח).  כלומר, התמהיל של המוצרים השתנה ולכן גם הרווחיות הכוללת. בחברות אמרו לנו בעבר מספר פעמים שלא היה שום ניצול של הלחמה, ההיפך - העובדים עבדו גם בסופי שבוע לספק את הציוד. כולם נרתמו למלחמה.

אמרו, אבל דוח אחד מספר על מצב שונה לחלוטין. הדוח של ארית.

ארית היא הסיפור הגדול בשוק המניות בשנתיים האחרונות. חברה של 100 מיליון שקל הפכה ל-150 מיליון שקל, ועלתה מאז המלחמה בערך פי 30. זו חברה שרוב החיים שלה היתה פושרת, והיו לה כמה קריסות גדולות, וכמה הצלות של המדינה - סובסידיות, מענקים, הכל כדי להציל את המפעל בשדרות שמספק מרעומים לצבא. 

המדינה היתה גם לקוח וגם מקור לחמצן פיננסי. ככה זה התנהל עשרות שנים, ואז הגיעה המלחמה. 

ארית מכרה במחצית הראשונה ב-155 מיליון שקל והרוויחה בשורה התחתונה 97 מיליון שקל - 63% מהמכירות. גם אם מנטרלים הכנסות מימון ובודקים את הרווחיות הגולמית והתפעולית מקבלים שיש לארית רווחיות של חברת תוכנה או של מונופול -  אבל ארית היא לא צ'ק פוינט ולא אנבידיה. הסיפור לה הוא פשוט יותר - ניצול של המצב. אולי האנשים במשרד הביטחון לא יודעים לנהל מו"מ במיוחד אחרי שהם היו אלו שהצילו את החברה מקריסה מספר פעמים. אולי לא היה מכרז, לא היתה בדיקה. אולי גם ארית היה גרידית, אבל זה לא משנה - הצבא היה צריך תחמושת וזרק כספים.

רווחיות כזו היא הוכחה לבזבוזים בצבא כשנזכיר שהמחצית הראשונה של ארית היא לא כל הסיפור, יש צבר הזמנות ענק שגם בו הרווחיות גבוהה. אם ככה מנהלים מו"מ במשרד הביטחון, והמספרים של ארית הם עובדה, אז ברגע שיביאו מישהו שיהיה אכפת לו מהכסף הציבורי, יהיה שם חיסכון ענק. 

ארית לא תוכל להמשיך ברווחיות כזו. אנחנו לא יודעים מה הרווחיות בצבר ובהזמנות עתידיות, אבל אנחנו יודעים ש"אין חיה כזו". אי אפשר להרוויח על מוצר תעשייתי שהוא לואו טק רווחיות כזו. אפשר לעבוד על חלק מהאנשים חלק מהזמן, אי אפשר כל הזמן. גם המחצית השנייה תהיה נהדרת, כנראה גם שנה הבאה. גם הודו רוכשת מרעומים בכמויות, אבל הרווחיות הזו לא תישאר. השוק מתמחר את ארית כחברת צמיחה עם רווחיות מרשימה, הוא שוכח שאחרי ההצטיידות הענקית יכולים להיות שנים שחונות. הוא שוכח שארית כמעט פשטה רגל (רשף הבת שלה ליתר דיוק) מספר פעמים.