יהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר
צילום: גלעד ארצי

החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל

אדיר בן עמי | (9)

בנק ישראל הציג אמש כי העלות המוערכת של המלחמה עד שנת 2025, תעמוד על 255 מיליארד שקל. יותר מהעלות המוערכת של 150-200 מיליארד שקל שהוצגה לפני כמה חודשים. כעת, כאשר במשרד הביטחון ממשיכים לבקש תקציבים נוספים, שולח החשב הכללי, יהלי רוטנברג, הבהרה למנכ"ל משרד הביטחון ומסביר לו כי אין תקציב בלתי מוגבל. 

רוטנברג מסביר כי גם אם יקחו את כל תקציב המזומן הצפוי למשרד הביטחון עקב תיקוני החקיקה שעתידים להתבצע במסגרת אישור תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024, תוך הפשרת כל הרזרבות שניתנו, עדיין יהיה פער משמעותי בין קצב ההוצאה החודשית הצפויה לבין מקורות המימון במסגרת התקציב הנוכחי. 

העלאת תקציב הביטחון משמעותה פגיעה במגזרים אחרים. בצבא קיימים רבבות שנהנים מפנסיות תקציביות שמנות ונדמה כי זה חסר טעם להמשיך ולהגדיל את תקציב הביטחון ולפגוע במגזרים האחרים בזמן שארגון טרור עם פחות מאלפית תקציב מאיתנו עדיין מצליח להפתיע אותנו ולגרום לנזקים עצומים. הבעיה היא ככל הנראה יותר בסדרי העדיפויות של הצבא. להמשיך ולהזרים עוד כסף, שהולך למקומות הלא נכונים בעקבות ניהול כושל ולא יעיל, רק יפגע במדינה. 

על פי בנק ישראל וזה עוד מבלי להתייחס לחזית צפונית שעולה מדרגה, מדובר כרגע על 255 מיליארד שקל, אבל ההערכה הזו ניתנה בזהירות ובהינתן אי וודאות גדולה. התפתחות בצפון תוביל לתקציב שבקלות יעבור את ה-300 מיליארד ואפילו הרבה יותר. 

בתקציב לשנת 2024 אושרו 55 מיליארד שקל תוספת לתקציב הביטחון ומעטפת למילואימניקים. באוצר הסבירו כאמור כי התקציב המתוקן כולל 9 מיליארד שקל לתוכנית "מתגייסים למילואים". בנוסף יש בתקציב גם תוספת של מיליארדי שקלים לחיזוק החזית האזרחית בצעדים כמו המשך טיפול במפונים, הגדלת קרן מס רכוש ב- 3 מיליארד שקל, תגבור תקציב רשויות מקומיות קולטות מפונים, תוכניות האצה לנדל"ן והייטק ועוד.

ראש הממשלה נתניהו אמר לאחר אישור התקציב, "אנחנו הגענו להסכמה, ואנחנו נעביר עכשיו תקציב חשוב מאוד. זה תקציב המלחמה, שדואג גם לצרכים של משרתי המילואים שלנו, למשפחות שלהם, לעצמאים ולמשרדי הממשלה ולצורכי הציבור. אנחנו מגדילים את תקציב הבריאות, ומוסיפים לו מיליארד ש״ח לבריאות הנפש, צורך גדול וחשוב. מגדיל את תקציב החינוך, תקציב הרווחה, תקציב ביטחון הפנים, אבל קודם כל - דואג להגדלת תקציב הביטחון, שהוא פשוט חיוני לניצחון וגם לעתיד שלנו".

בשביל לאשר את התקציב נאלצו לבסוף באוצר להעלות את הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה ל-5%. מהלך שיביא לקופת האוצר 3 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אלון 23/01/2024 10:46
    הגב לתגובה זו
    מסקנות ה- 7 באוקטובר חרדים לא משרתים - מקבלים כספי ציבור בחינם פנסיות שמנות חוסר תקציב במשרד הבטחון הגדלות הרמטכל שמאל ימין רשתות חברתיות הורסות לישראל את המרקם השברירי גם ככה! אין חלם גדול יותר מה-7 באוקטובר. בשביל להחזיר 100 איש מקריבים אלפי אנשים מלחמות השנאה הביאו עלינו עונש כבד שנשלם עליו לדורי דורות קדימה.
  • 5.
    כלכלן 23/01/2024 10:35
    הגב לתגובה זו
    ביזיון
  • 4.
    אסי 23/01/2024 08:03
    הגב לתגובה זו
    סופ"ש בהרודס על חשבון משלמי המיסים, יש לנו מספיק נדל"ן בארה"ב ופנסיות שמנות בגיל 42, מה לנו ולגדר?? מקסימום מגייסים צבא וכל יום מקריבים כמה חיילים, מה לנו ולזטויות האלה. חבוב, משרד הביטחון איז אין דה האוס!! איזו יוהרה, איזה מחדל.
  • 3.
    אורית 23/01/2024 05:29
    הגב לתגובה זו
    מה אכפת לי... תוספת רמטכל תתווסף. ועוד 700000 שח מענק פרישה מתוקי
  • 2.
    אין- חוץ מהוצאות המשפחה וקניית החרדים ואמ בכסף (ל"ת)
    חיים 23/01/2024 05:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יותם 22/01/2024 22:30
    הגב לתגובה זו
    הכל הלך לכספים קואליציוניים ומשרדי ממשלה מיותרים
  • שון 23/01/2024 01:58
    הגב לתגובה זו
    תתביישו!
  • הכל הולך לפנסיות תקציביות (ל"ת)
    מה הקשר 23/01/2024 00:39
    הגב לתגובה זו
  • סבטלנה 23/01/2024 00:34
    הגב לתגובה זו
    ולהציל את המדינה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 3.88%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".