נוצר: CHATGPT
נוצר: CHATGPT

פי 2.5 תקציב ביטחוני - איך החברות הישראליות יכולות להרוויח מגידול התקציב בנאט"ו

מדינות נאט"ו מגבשות יעד חדש של 5% מהתמ"ג שיוקצה לביטחון והגנה, שצפוי להוביל לגל השקעות חסר תקדים בתעשיות הצבאיות באירופה, ומי עשויות להרוויח מכך?

תמיר חכמוף | (4)

לקראת פסגת נאט"ו הקרובה שתיערך בסוף יוני בהאג, המדינות החברות בברית ההגנה מתקדמות לעבר הסכמה על יעד חדש ומשמעותי להוצאות הביטחון, שעל פי הערכות צפוי לעמוד על 5% מהתוצר המקומי הגולמי עד שנת 2032. מדובר בדרישה שנשמעה לראשונה מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כאשר אם יאושר, יהיה מדובר בגידול התקציבי החד ביותר מאז תום המלחמה הקרה.


על פי מקורות דיפלומטיים שצוטטו בבלומברג, מזכ"ל נאט"ו הנכנס, מארק רטה, דוחף ליעד שיותר מכפול מזה שהיה מקובל עד כה, שעומד על 2% מהתמ"ג. נזכיר כי כיום חלק מהמדינות החברות כמו איטליה, קנדה, ספרד, בלגיה ופורטוגל, לא עומדות ביעד הנוכחי. 



מי עומדת ביעד ההוצאה של נאט"ו ומי לא? מקור: בלומברג


טראמפ טען לאורך השנים שארה"ב נושאת בנטל לא הוגן של הוצאות הביטחון במסגרת הברית, בעוד שמדינות אירופה לא עומדות ביעד ה־2% מהתמ"ג שהוגדר בנאט"ו. במהלך כהונתו הראשונה, הוא אף איים במספר מקרים לפרוש מהארגון, אם המדינות האחרות לא יעלו את תרומתן.


כעת נראה שהאיומים של טראמפ נלקחים ברצינות רבה על ידי מדינות אירופה, והם אחד הגורמים המרכזיים מאחורי הדחיפה להגדיל את תקציבי הביטחון ולנסות להרגיע את ממשל טראמפ לקראת פסגת נאט"ו הקרובה.


ההצעה החדשה

ההצעה כוללת יעד ליבה של 3.5% שיוקדש להוצאה צבאית ישירה, ועוד 1.5% שיוגדר כהוצאה ביטחונית מורחבת, ויכלול תחומים כמו סייבר, לוגיסטיקה, יכולות דו-שימושיות ואף סיוע לאוקראינה. שרי החוץ של הברית צפויים לדון ברכיב זה השבוע בפסגה בטורקיה.


בשלב זה, אף לא אחת מ-32 חברות נאט"ו, כולל ארה"ב, עומדת ביעד החדש, אך הפער בין ארה"ב לבין יתר החברות נותר עצום. על פי נתוני נאט"ו לשנת 2024, ארה"ב לבדה אחראית לכ-64% מההוצאה הכוללת של הברית, בעוד אירופה וקנדה יחד מהוות רק 36%, דבר שגרר תגובות מטראמפ בעבר.

קיראו עוד ב"גלובל"


רטה צפוי לכלול במתווה גם מנגנון מעקב והערכה קבוע, שיחליף את הגישה הרופפת יותר שהייתה נהוגה עד כה. במקביל, מנסחים כעת בבריסל רשימות דרישות קונקרטיות ממדינות החברות, הכוללות כלי נשק ויכולות מדויקות, שישמשו כבסיס להסכמות בפסגה.


פסגת האג עצמה צפויה להיות קצרה מהרגיל, ותתמקד בעיקר בהסכמות התקציביות ובחיזוק התעשייה הביטחונית. בשלב זה, לא צפוי עיסוק מעמיק בהצטרפות אוקראינה לברית, סוגיה שטראמפ מעדיף להשאיר מחוץ לשולחן הדיונים.


ההשלכות הכלכליות

המשמעות הכלכלית של יעד ההוצאה החדש עשויה להיות דרמטית עבור התעשיות הביטחוניות באירופה, וכמובן גם בישראל, שכבר נהנות מהגאות בביקושים מאז תחילת המלחמה באוקראינה. 


מניית Rheinmetall הגרמנית זינקה ביותר מ-160% מתחילת השנה, BAE מערכות הבריטית קפצה בכ-46% מתחילת השנה, Thales הצרפתית וLeonardo האיטלקית עלתו מעל 70% מתחילת השנה. 


מהנתונים עולה כי מרבית מדינות נאט"ו הגדילו משמעותית את הוצאות הביטחון בעשור האחרון, כאשר גרמניה כמעט הכפילה את תקציב ההגנה שלה (+96%), פולין הגדילה את תקציב הביטחון ב-214%, וליטא בהובלה עם עלייה של 325%.


הגדלת היעד ל-5% צפויה לדרוש השקעות נוספות רחבות היקף, ולהאיץ תוכניות רכש והרחבת קווי ייצור אצל קבלניות נשק מקומיות ובינלאומיות.


ובהסתכלות על השוק שלנו, ההתחייבות הצפויה להגדלת תקציבי הביטחון בנאט"ו עשויה להוות מנוע צמיחה משמעותי עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות, שכבר פועלות במדינות רבות בארגון. אלביט מערכות Elbit Systems Ltd. -1.57%   פועלת עם חברות נאט"ו כמו הולנד, גרמניה, קנדה ומדינות נוספות. רפאל נהנית מביקוש גובר למערכות הגנה באירופה, עם פעילות ענפה בפולין, סלובניה וגרמניה. התעשייה האווירית ביססה נוכחות במדינות כמו גרמניה, רומניה, לטביה והונגריה, ומובילה פרויקטים בתחום הכטב"מים, המכ"מים וההגנה האווירית. 


ככל שתקציבי ההגנה יגדלו, בעיקר במזרח אירופה, החברות הישראליות, גדולות כקטנות, עשויות להרחיב פעילות וליהנות מגל הזמנות חדש.


נזכיר כי מוקדם יותר השנה מדינות אירופה דנו באפשרות של הגדלת תקציבי הביטחון, כאשר כמה מדינות הציבו יעדים שאפתניים יותר ממה שהיה נהוג עד היום. 
אירופה מתעוררת - המדינות מגדילות את תקציבי הביטחון 
מניות הביטחון מזנקות באירופה בעקבות הפסגה בלונדון: ריינמטאל עולה ב-12%, BAE Systems קופצת ב-17%

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שרון 14/05/2025 22:51
    הגב לתגובה זו
    יתנו לנו למכור מעט ורק כיפות ברזל וכדו. טראמפ נחוש לממן את החוב האמריקני בלי למחזר.
  • אנונימי 14/05/2025 23:49
    הגב לתגובה זו
    האמת השקטה שלא הדרישה של טראמפ גרמה להעלאת ההשקעה בביטחוןאלא הרצון לעצמאות ביטחונית ולכן יהיו גם רכישות מארהב אבל באזורים האנטי אמריקאים כמו צרפת ספרד ועוד מדינות סביר להניח שהתעשיות הטורקיות והמקומיות יהנו מרכש גבוה
  • 1.
    אנונימי 14/05/2025 22:00
    הגב לתגובה זו
    בארץ אנו ספק הביטחון מס 4 בעולם מדינה של 10 מליון מקום רביעי במכירות ביטחון וואוווו איזה עליות יהיה פה
  • דני 14/05/2025 23:27
    הגב לתגובה זו
    יאכל את הכובע. טרם הגיע שלום עולמי.
פוליריזון רשתות חברתיותפוליריזון רשתות חברתיות

הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביוטק תרופות

חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -17.79%  , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.


פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.


במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.


בדרך לייצור תעשייתי

ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.


שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.


וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

מודרנה מטפסת 6%, רובין הוד יורדת 4%; המדדים עולים עד 0.3%

המדד המועדף על הפד נותר יציב בספטמבר, עם ירידה קלה בקצב השנתי ל-2.8%, בעוד הצריכה הריאלית נחלשה; בנוסף, התפרסם מדד אמון הצרכנים של דצמבר, שעלה ל-53.3 נקודות; עסקת נטפליקס וורנר ברוס שולחת גלים הפוכים לשתי החברות ולסקטור כולו; הביטקוין חוזר למגמת ירידה והזהב חוזר לעלות; מה קורה בחברת ההלבשה התחתונה שמזנקת? 

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

העליות במדדי הדגל של וול סטריט מתחזקות, לאחר פרסום מדד ה-PCE, כשה-S&P500 עולה עד 0.3%, הדאו גם הוא עולה בשיעור דומה וכך גם הנאסד"ק.

אינפלציית הליבה במדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב, מדד ההוצאות לצריכה פרטית (Core PCE), נותרה יציבה בספטמבר עם עלייה של 0.2% בחישוב חודשי, זהה לצפי האנליסטים. בחישוב שנתי נרשמה עלייה של 2.8%, ירידה קלה לעומת התחזיות ונתון אוגוסט שעמדו על 2.9%. 

מדד ה-PCE הכללי, הכולל גם מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש, בהתאם לציפיות ולנתון הקודם, ובחתך שנתי האינפלציה הכללית עלתה ל-2.8% לעומת 2.7% באוגוסט. במקביל, ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.3%, אך קצב הצריכה הריאלית נעצר לאחר עלייה קודמת של 0.2%. ההכנסה הפרטית צמחה ב-0.4%, מעט מעל הצפי, בעיקר בזכות עלייה בשכר ובהכנסות מנכסים פיננסיים. 

וכך, כשהאינפלציה יורדת והצמיחה מאטה, הציפיה להורדת הריבית בשבוע הבא רק הולכת וגוברת. 

בנוסף, מדד אמון הצרכנים התפרסם, ועלה בדצמבר ל-53.3 נקודות, מעל הצפי וגבוה מבנובמבר, בעיקר בזכות שיפור בציפיות לעתיד. בעוד שתפיסת המצב הנוכחי כמעט לא השתנתה, הצרכנים, במיוחד צעירים, דיווחו על אופטימיות גדולה יותר לגבי מצבם הפיננסי. עם זאת, רבים עדיין מרגישים את העומס של המחירים הגבוהים. ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים ירדו ל-4.1%, הנמוך ביותר מאז ינואר, וציפיות האינפלציה לחמש שנים ירדו ל-3.2%.


בתשואות האג"ח נרשמת עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עולה 0.37%, לרמה של 4.12%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות


מאקרו

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין טען בריאיון ל-India Today כי אין סיבה שהודו לא תיהנה מאותן זכויות של ארה"ב בכל הנוגע לרכישת דלק מרוסיה, במיוחד כשוושינגטון עדיין רוכשת ממנה דלק גרעיני לכורי הכוח שלה. פוטין הדגיש כי אם ארה"ב רשאית לרכוש אורניום מרוסיה, גם להודו מגיעה הזכות לעשות זאת, וכי מוסקבה מוכנה לדון בנושא עם הנשיא טראמפ. הדברים נאמרו על רקע ביקורו הרשמי בניו דלהי, שבמסגרתו הוא ומודי הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי במגוון תחומים ולהאיץ את ההתקדמות לעבר יעד סחר דו־צדדי של 100 מיליארד דולר עד 2030. פוטין ציין שרוסיה מוכנה להמשיך לספק דלק להודו ללא הפרעה, גם על רקע מכסי העונשין שהטילה ארה"ב על מוצרים הודיים בעקבות רכישות הנפט הרוסי, יבוא שהודו כבר צמצמה בשנה האחרונה.