לקראת פסגת נאט"ו הקרובה שתיערך בסוף יוני בהאג, המדינות החברות בברית ההגנה מתקדמות לעבר הסכמה על יעד חדש ומשמעותי להוצאות הביטחון, שעל פי הערכות צפוי לעמוד על 5% מהתוצר המקומי הגולמי עד שנת 2032. מדובר בדרישה שנשמעה לראשונה מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כאשר אם יאושר, יהיה מדובר בגידול התקציבי החד ביותר מאז תום המלחמה הקרה.

על פי מקורות דיפלומטיים שצוטטו בבלומברג, מזכ"ל נאט"ו הנכנס, מארק רטה, דוחף ליעד שיותר מכפול מזה שהיה מקובל עד כה, שעומד על 2% מהתמ"ג. נזכיר כי כיום חלק מהמדינות החברות כמו איטליה, קנדה, ספרד, בלגיה ופורטוגל, לא עומדות ביעד הנוכחי. 

מי עומדת ביעד ההוצאה של נאט"ו ומי לא? מקור: בלומברג

טראמפ טען לאורך השנים שארה"ב נושאת בנטל לא הוגן של הוצאות הביטחון במסגרת הברית, בעוד שמדינות אירופה לא עומדות ביעד ה־2% מהתמ"ג שהוגדר בנאט"ו. במהלך כהונתו הראשונה, הוא אף איים במספר מקרים לפרוש מהארגון, אם המדינות האחרות לא יעלו את תרומתן.

• תקציב הביטחון תופס נפח: הגירעון יעמוד על 4.9% בשל לחצי המלחמה
• משרד האוצר: "המשך הלחימה תביא לחריגה מהתקציב תוך שבועות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כעת נראה שהאיומים של טראמפ נלקחים ברצינות רבה על ידי מדינות אירופה, והם אחד הגורמים המרכזיים מאחורי הדחיפה להגדיל את תקציבי הביטחון ולנסות להרגיע את ממשל טראמפ לקראת פסגת נאט"ו הקרובה.

ההצעה החדשה

ההצעה כוללת יעד ליבה של 3.5% שיוקדש להוצאה צבאית ישירה, ועוד 1.5% שיוגדר כהוצאה ביטחונית מורחבת, ויכלול תחומים כמו סייבר, לוגיסטיקה, יכולות דו-שימושיות ואף סיוע לאוקראינה. שרי החוץ של הברית צפויים לדון ברכיב זה השבוע בפסגה בטורקיה.

בשלב זה, אף לא אחת מ-32 חברות נאט"ו, כולל ארה"ב, עומדת ביעד החדש, אך הפער בין ארה"ב לבין יתר החברות נותר עצום. על פי נתוני נאט"ו לשנת 2024, ארה"ב לבדה אחראית לכ-64% מההוצאה הכוללת של הברית, בעוד אירופה וקנדה יחד מהוות רק 36%, דבר שגרר תגובות מטראמפ בעבר.

• נטפליקס וספוטיפיי מאחדות כוחות ומשיקות פודקאסטים בווידאו
• סיילספורס מבטיחה להגדיל את ההכנסות ב-60% תוך 5 שנים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• 5,900% בשנה מ-80 סנט ל-46 דולר, שווי של 15 מיליארד, מי אמר...

רטה צפוי לכלול במתווה גם מנגנון מעקב והערכה קבוע, שיחליף את הגישה הרופפת יותר שהייתה נהוגה עד כה. במקביל, מנסחים כעת בבריסל רשימות דרישות קונקרטיות ממדינות החברות, הכוללות כלי נשק ויכולות מדויקות, שישמשו כבסיס להסכמות בפסגה.

פסגת האג עצמה צפויה להיות קצרה מהרגיל, ותתמקד בעיקר בהסכמות התקציביות ובחיזוק התעשייה הביטחונית. בשלב זה, לא צפוי עיסוק מעמיק בהצטרפות אוקראינה לברית, סוגיה שטראמפ מעדיף להשאיר מחוץ לשולחן הדיונים.

ההשלכות הכלכליות

המשמעות הכלכלית של יעד ההוצאה החדש עשויה להיות דרמטית עבור התעשיות הביטחוניות באירופה, וכמובן גם בישראל, שכבר נהנות מהגאות בביקושים מאז תחילת המלחמה באוקראינה. 

מניית Rheinmetall הגרמנית זינקה ביותר מ-160% מתחילת השנה, BAE מערכות הבריטית קפצה בכ-46% מתחילת השנה, Thales הצרפתית וLeonardo האיטלקית עלתו מעל 70% מתחילת השנה. 

מהנתונים עולה כי מרבית מדינות נאט"ו הגדילו משמעותית את הוצאות הביטחון בעשור האחרון, כאשר גרמניה כמעט הכפילה את תקציב ההגנה שלה (+96%), פולין הגדילה את תקציב הביטחון ב-214%, וליטא בהובלה עם עלייה של 325%.

הגדלת היעד ל-5% צפויה לדרוש השקעות נוספות רחבות היקף, ולהאיץ תוכניות רכש והרחבת קווי ייצור אצל קבלניות נשק מקומיות ובינלאומיות.

ובהסתכלות על השוק שלנו, ההתחייבות הצפויה להגדלת תקציבי הביטחון בנאט"ו עשויה להוות מנוע צמיחה משמעותי עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות, שכבר פועלות במדינות רבות בארגון. אלביט מערכות Elbit Systems Ltd. -2.08%   פועלת עם חברות נאט"ו כמו הולנד, גרמניה, קנדה ומדינות נוספות. רפאל נהנית מביקוש גובר למערכות הגנה באירופה, עם פעילות ענפה בפולין, סלובניה וגרמניה. התעשייה האווירית ביססה נוכחות במדינות כמו גרמניה, רומניה, לטביה והונגריה, ומובילה פרויקטים בתחום הכטב"מים, המכ"מים וההגנה האווירית. 

ככל שתקציבי ההגנה יגדלו, בעיקר במזרח אירופה, החברות הישראליות, גדולות כקטנות, עשויות להרחיב פעילות וליהנות מגל הזמנות חדש.

נזכיר כי מוקדם יותר השנה מדינות אירופה דנו באפשרות של הגדלת תקציבי הביטחון, כאשר כמה מדינות הציבו יעדים שאפתניים יותר ממה שהיה נהוג עד היום. 
אירופה מתעוררת - המדינות מגדילות את תקציבי הביטחון 
מניות הביטחון מזנקות באירופה בעקבות הפסגה בלונדון: ריינמטאל עולה ב-12%, BAE Systems קופצת ב-17%