במושב שעסק בבינה מלאכותית ושוק העבודה בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב, עלה אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות הכללית,  לדבר על איך העבודה עצמה משתנה. הוא פתח בהלצה על הבריסטה שכולם מחכים לו בהפסקת הקפה, וקבע שאותו כנראה לא יחליפו בקרוב. משם הוא עבר לשאלה רחבה יותר: איך עובדים, מעסיקים והמדינה מסתגלים לעולם שבו AI כבר לא רעיון על לוח, אלא כלי עבודה שמקצר תהליכים, משנה מקצועות ודורש כישורים חדשים.

מהמהפכה התעשייתית לצ׳אט - איך ההסתדרות מסתכלת על טכנולוגיה

בלומנברג מזכיר שההסתדרות מלווה את שוק העבודה כבר יותר ממאה שנה. לדבריו, ההתארגנויות הראשונות של עובדים התחילו כבר במהפכה התעשייתית במאה ה-19, ומאז כמעט בכל גל טכנולוגי עלו שוב ושוב אותן תחזיות על אבטלה רחבה וכאוס בשוק העבודה. זה קרה עם קווי היצור, עם כניסת המחשב, ועם עליית האינטרנט.

הוא טוען שהניסיון ההיסטורי נראה אחרת: בכל פעם שטכנולוגיה נכנסת, הפריון עולה, וכשהמערכת יודעת לחלק את הפירות נכון - השכר עולה ושיעורי האבטלה לאורך זמן דווקא נוטים לרדת ולהתקצר. הוא מזכיר את ההחלטה ההיסטורית על 8 שעות עבודה ביום לפני יותר ממאה שנה, ומקשר אותה לעליית שכר ולשינוי מבני בשוק העבודה.

למרות שהוא מגדיר את עצמו סוציאליסט, בלומנברג מתייחס גם לרעיון של ״היד הנעלמה״ של אדם סמית׳. לדבריו, שוק העבודה יודע לייצר עיסוקים חדשים כשהישנים נעלמים: פעם לא היו מהנדסי תעשייה וניהול או כלכלנים בהיקפים של היום, והיום אלו מקצועות מרכזיים. ״איפה שנסגרים סנדלרים צומחים עיסוקים חדשים״, הוא מתאר.

• הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
• עובדי בנק הפועלים הכריזו על סכסוך עבודה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, הוא מדגיש שההתאמה הזו לא מתרחשת לבד. לדבריו, שינוי תמהיל העיסוקים בעולם של בינה מלאכותית מצריך מעורבות של המדינה, המעסיקים וההסתדרות. את המסר המרכזי שלו הוא מסכם במשפט חד: ״בסופו של דבר האדם לא יחליף את המכונה, האדם יוחלף על ידי מי שיודע לעבוד עם המכונה״. מבחינתו, זו תמצית המהפכה הנוכחית בשוק העבודה.

47% מהמיומנויות להעצמה - 20% מהפעילויות לאוטומציה מלאה

אחרי הרקע ההיסטורי, בלומנברג עובר למספרים של ההווה. הוא מציג נתונים מסקר של פורום הכלכלה העולמי, שמתבסס על תשובות מעסיקים לגבי איך הם רואים את העתיד הקרוב של העבודה.

• "חזון ל-50% צמיחה לא מספיק לנו": מנכ״ל בלנדר מסמן את המהפכה הבאה בפינטק ו-AI
• "מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...

לדבריו, 77% מהמעסיקים סבורים או מכניסים כבר עכשיו הכשרות מחדש לחלק מהעובדים או התאמת סוג העבודה העתידי שלהם. כ-69% מהמעסיקים מכוונים את הגיוסים שלהם להבנות בסיסיות של שימוש בבינה מלאכותית. כ-50% כבר נערכים לשינוי משמעותי בסוג העבודה שלהם או של חלקים מסוימים מהפעילות, בין אם מדובר בהחלפת משימות בבינה מלאכותית ובין אם בשינוי מבנה התפקידים.

עוד הוא מציין כי 47% מהמעסיקים צופים שחלק מהעובדים יועברו או ישנו תפקיד עקב כניסת הבינה המלאכותית, וכ-41% מהמעסיקים צופים צמצום מסוים בהקשר הכניסה של הבינה המלאכותית.

בלומנברג מקשר את זה לנתונים של בנק ישראל ושל ה-OECD, שמתבססים על ניתוח מפורט של עיסוקים ומשימות. בכל מקצוע בוחנים אילו מיומנויות הן ברות החלפה, אילו מיומנויות ניתנות להעצמה באמצעות AI, ואילו חלקים של העבודה אינם ברי החלפה.

לפי הנתונים שהוא מציג, כ-47% מהפוטנציאל של המיומנויות בעיסוקים שנבדקו מוגדרים כ״ברי העצמה״ - כלומר, העובד נשאר בתפקיד, אבל משימות שהוא מבצע כיום בשעה, שעתיים או שלוש יכולות להתבצע בפחות זמן. הוא מדבר על אפשרות שקיצור זמני העבודה במשימה יאפשר בעתיד גם דיון בקיצור שבוע העבודה, ולא רק בשאלת צמצום המשרות.

לצד זה, לדבריו, כ-20% מהפעילויות יכולות לעבור אוטומציה מלאה, והוא מזכיר שב-OECD מדברים על כ-24%. מסקר שיצא באוניברסיטת MIT הוא מצטט נתון של כ-12% מכוח העבודה האמריקאי שכבר היום מוגדר כבר החלפה - בעיקר עובדים בפריון נמוך, ברי החלפה בבינה מלאכותית. מנגד, כ-33% מהעיסוקים אינם ברי החלפה בבינה מלאכותית גנרטיבית.

הוא מתייחס גם לפערים מגדריים. לדבריו, יש יותר חשיפה לאוטומציה במשלחי יד שבהם מועסקות נשים, אך הוא מדגיש שזה נובע מהמקצועות שנבחרו בפועל ולא מהמגדר עצמו.

כדי להמחיש איך זה נראה ברמת המקצוע, בלומנברג מתאר מודל של ניתוח שיעורי החלפה לפי מיומנויות. בקצה החשוף ביותר הוא מציין קופאים, פקידים ומאשרי הלוואות כעיסוקים שפעילותם ברת החלפה בבינה מלאכותית. יועצי ניהול, לדבריו, חשופים בכ-70% מהעיסוק שלהם, וטלרים בבנק בכ-60%, והוא מזכיר שבמערכת הבנקאית כבר רואים במשך שנים ירידה עקבית במצבת העובדים.

בצד השני של המודל נמצאים תפקידים שבהם החשיפה היא בעיקר לשיפור ולא להחלפה מלאה. הוא מדבר על חתמי ביטוח ועל פעולות שדורשות שימוש בכלים על ידי העובד תוך שמירה על בקרה אנושית על התוצר הסופי, ומוסיף מתמטיקאים ועורכים - ״גם של ביזפורטל״ - לצד ארכיטקטי מסדי נתונים.

יש גם קבוצה של מקצועות שבהם, לדבריו, ההחלפה נמוכה מאוד: רופאים מרדימים, עובדי סיעוד ביתי, עוזרים משפטיים, אנשי דת, וחינוך וייעוץ קריירה. אלו עיסוקים שבהם המרכיב האנושי נשאר דומיננטי גם בעידן של ג׳נרטיב AI.

בלומנברג מתייחס גם למגזר הציבורי. לדבריו, במשרד האוצר מדברים על כך שכ-30% מהפקידות בשירות המדינה - עבודות פקידותיות של אישור, טפסולוגיה ובירוקרטיה - ברות החלפה בבינה מלאכותית. הוא מציין שהמדינה משקיעה בדיגיטציה ואוטומציה, ומוסיף שחוק ההסדרים שאמור לעלות כולל הצעה שלפיה כל גידול של יותר מ-10 תקנים בכל משרד ממשלתי יעבור ביקורת - בין השאר בשאלה אם ניתן להחליף את הגידול הזה בבינה מלאכותית.

פחות שעות על חוק ההסדרים - יותר דיון על חוזה חברתי חדש

אחרי המספרים, בלומנברג עובר לדבר על איך זה מרגיש בשטח. כדי להראות שהבינה המלאכותית כבר משנה את שגרת העבודה, הוא מביא דוגמה מהיום יום שלו. האגף שהוא עומד בראשו עוסק, בין היתר, בעבודה שוטפת על חוק ההסדרים בהיקף של כ-250 עמודים.

הוא מספר שבעזרת כלים כמו ג׳מיני וקו פיילוט, עבודת המעבר על חוק ההסדרים קוצרה מבחינתו בכ-80%. במקום לשבת כ-10 שעות על קריאת המסמך במלואו, הוא עושה היום בקרה ממוקדת בתוך כשעתיים. לדבריו, זה מראה איך עובד שלא נעלם מהתמונה אלא לומד לעבוד עם המכונה, מצליח להרוויח זמן ולהעביר את מרכז הכובד של העבודה לבקרה, פרשנות ותוכן. ״מי שלא נכנס ומלמד את עצמו יישאר מאחור״, הוא אומר.

מכאן הוא חוזר לתמונה הרחבה. לדבריו, תרחיש הייחוס שלו מדבר על כך שכ-20% משוק העבודה צפוי להשתנות. הוא מדגיש שזה דורש תיאום, היערכות וכניסה עמוקה יותר של המדינה לתוך האירוע - בין אם באמצעות סובסידיות, תמריצים או הכשרות.

במקביל, הוא מתאר קצב התפתחות מהיר מאוד של הטכנולוגיה. לדבריו, מי שלא עוקב אחרי העדכונים מפספס את זה שרמת האינטליגנציה של מערכות בינה מלאכותית כמעט מכפילה את עצמה אחת לכשלושה חודשים. בהקשר הזה הוא מזכיר שוב את נתון ה-12% מכוח העבודה האמריקאי שכבר מוגדר כבר החלפה, ומסביר שלדעתו בשנה הבאה ״נהיה בעולם אחר לגמרי״ אם הקצב הזה יימשך.

לקריאות מעניינות נוספות: 

• "חזון ל-50% צמיחה לא מספיק לנו": מנכ״ל בלנדר מסמן את המהפכה הבאה בפינטק ו-AI
• "ה-AI מצמצם משמעותית את עבודת הביקורת של רואי החשבון" - קריירה בעידן ה-AI
  
• הצעת חוק בארה"ב לחייב חברות לדווח על פיטורים בעקבות ה-AI
  
• בינה מלאכותית בקבינט: אלבניה ממנה את השרה הדיגיטלית הראשונה בעולם
  
• "אנליסט AI" - מי החברה שמנסה להחליף אנליסטים ומנהלי השקעות בבינה מלאכותית?
  

הוא מציין שהמזל שלו כהסתדרות הוא שהמגזר הציבורי ״מאוד מפגר מאחורה״ באימוץ טכנולוגיות, אך במגזר הפרטי התמונה אחרת. בענף הביטוח, והוא מזכיר בהקשר זה את למונייד, כבר רואים לדבריו אימוץ מואץ של AI, והחברות לא מחכות לרגולטור.

באחד הרגעים הוא אומר כי ״תרחיש הייחוס כיום סדר גודל של 20% אבטלה״, ומוסיף שיכול להיות מצב שבו יראו כבר בשנה הבאה תרחיש ייחוס של 50%-60% אבטלה. בעיניו, זה תרחיש שמחדד את הצורך בחוזה חברתי חדש, ולא רק בטיפול נקודתי בהכשרות.

הוא מסביר שככל שהכניסה של הבינה המלאכותית תעמיק, עלות ייצור ההון תהיה הרבה יותר זולה ותתקרב לעלות החשמל, ולא לעלות ההון האנושי. במצב כזה, הרווחים העודפים של המעסיקים, כפי שהוא מתאר, צריכים להתגלגל חזרה לעובדים - בין אם בקיצור שבוע העבודה, בין אם באמצעות מיסוי רווחים עודפים כתוצאה מכניסת בינה מלאכותית, ובין אם באמצעות מודלים של שכר אוניברסלי.

כך מציג בלומנברג בוועידה תמונה שבה בינה מלאכותית איננה רק איום על משרות, אלא גם הזדמנות לשנות את האופן שבו הזמן, השכר והרווחים מתחלקים. מצד אחד יש מקצועות שחשופים מאוד להחלפה, לצד אחרים שמקבלים שכבת כלים חדשה. מצד שני הוא קורא לגבש כללים חדשים - מדינתיים וקולקטיביים - שידאגו לכך שהעובדים שישכילו לעבוד עם המכונה לא רק יישארו בתמונה, אלא גם ייהנו מהשינוי שהיא מביאה.