שרת AI אלבניה (אתר ממשלתי)שרת AI אלבניה (אתר ממשלתי)

בינה מלאכותית בקבינט: אלבניה ממנה את השרה הדיגיטלית הראשונה בעולם

"דיֶלה" תנהל רכש ממשלתי בשווי מיליארדים; האם זו המהפכה שתחסל את השחיתות באלבניה או הסיכון הגדול ביותר לדמוקרטיה?

עמית בר |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI

אלבניה כתבה היסטוריה. ראש הממשלה אדי רמה, שזכה במאי לכהונה רביעית, מינה את "דיֶלה", מערכת בינה מלאכותית לשרת הרכש הציבורי. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שמדינה ממנה AI לתפקיד ממשלתי רשמי עם סמכויות ביצועיות מלאות.

דיֶלה, ששמה נגזר מהמילה האלבנית ל"שמש", אינה זרה למערכת הממשלתית. מאז ינואר היא משמשת כעוזרת וירטואלית בפורטל e-Albania, הפלטפורמה הדיגיטלית שמספקת 95% מהשירותים הציבוריים במדינה. עד כה טיפלה המערכת ב-49 מיליון עסקאות, חסכה מאות מיליוני יורו בעלויות תפעוליות וקיצרה תורים אינסופיים במשרדי הממשלה.

המינוי החדש מעניק לדיֶלה סמכויות חסרות תקדים: ניהול מלא של כל מכרזי הממשלה, מהגשת הצעות ועד בחירת זוכים. המערכת תנתח אלפי מסמכים בשניות, תזהה דפוסי שחיתות ותפרסם כל החלטה בשקיפות מלאה. "דיֶלה לא מקבלת שוחד, לא מושפעת מאיומים ולא מכירה קשרים אישיים", הכריז רמה בטקס ההשקה.


15% מתקציב המדינה נעלמים: המלחמה בשחיתות שהובילה למינוי חסר תקדים

הרקע למהלך הדרמטי נעוץ בשחיתות הכרונית שמכרסמת באלבניה מאז קריסת המשטר הקומוניסטי. דו"חות בינלאומיים חושפים נתון ש-15% מתקציב המדינה השנתי מתבזבזים בגלל שחיתות במכרזים ציבוריים.

לפני כשנתיים נחשפה פרשה על קשרים מושחתים בין בכירי משרד התחבורה לחברות בנייה זרות. הפרשה הציתה הפגנות המוניות והגבירה את הלחץ על הממשלה לפעול. אלא שבשנים האחרונות, ארגוני פשע בינלאומיים ניצלו את החולשות המערכתיות להשפיע על חוזים ממשלתיים, מה שהוביל לפרויקטי תשתית כושלים ולבזבוז אסטרונומי שמוערך בעשרות מיליארדי דולרים של כספי ציבור

המערכת החדשה מבוססת על למידת מכונה מתקדמת, שאומנה על מיליוני נתונים היסטוריים ממכרזים קודמים, תקנות משפטיות ומודלים כלכליים גלובליים. היא מסוגלת לזהות חריגות בזמן אמת, הצעות חשודות זולות, סעיפים מעורפלים או העדפה מכוונת של חברות מקורבות.

הטכנולוגיה מאחורי השרה הדיגיטלית: איך מכונה מקבלת החלטות של מיליארדים

דיֶלה פועלת כממשק דיגיטלי משוכלל המשולב במערכות הממשלה. במקום להשתתף בישיבות קבינט פיזיות, היא מקבלת נתונים ממשרדים שונים ומחזירה החלטות מבוססות אלגוריתמים.

קיראו עוד ב"BizTech"

במכרז לבניית כביש חדש, למשל, המערכת בודקת אוטומטית את הרקע הפיננסי של המציעים, מעריכה השפעות סביבתיות, משווה עלויות-תועלת ובוחרת את הזוכה על סמך קריטריונים אובייקטיביים בלבד. כל החלטה מתועדת ומפורסמת בפורטל ממשלתי שקוף, המאפשר לאזרחים ולעיתונאים מעקב בזמן אמת.

המודל שואב השראה ממדינות כמו אסטוניה, שם דיגיטליזציה מקיפה של שירותים ציבוריים הפחיתה שחיתות ב-20% בעשור האחרון. אלבניה לוקחת את הקונספט צעד קדימה ומעבירה את ההחלטות עצמן לידי AI.

הדמות הווירטואלית של דיֶלה, הלבושה בתלבושת מסורתית אלבנית, מוסיפה נופך תרבותי לניסוי הטכנולוגי. הכוונה שזה יצור זהות ציבורית שהאזרחים יוכלו להתחבר אליה.


פריצת דרך או קריסת הדמוקרטיה?

התגובות הבינלאומיות נעות בין התלהבות עצומה לחרדה עמוקה. תומכי המהלך רואים בו מודל מהפכני למדינות מתפתחות. הם מצביעים על היתרונות הכלכליים המיידיים: הפחתת עלויות מנהליות, ביטול שחיתות והבטחת השקעה יעילה של כספי ציבור. אם אלבניה תצליח לחסוך את ה-15% המתבזבזים כיום, היא תוכל להפנות מיליארדים לתשתיות קריטיות, חינוך ובריאות.

מדינות באפריקה ובאמריקה הלטינית כבר בוחנות את המודל. שיפור בדירוגי השחיתות הבינלאומיים יכול למשוך השקעות זרות ולהאיץ צמיחה כלכלית.

אך המבקרים מזהירים מסכנות חמורות. השאלה המרכזית: האם AI באמת אובייקטיבי? אלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים מושחתים עלולים לשמר דפוסים בעייתיים. חברות קטנות עלולות להידחק החוצה לטובת תאגידים גדולים בעלי יכולות טכנולוגיות מתקדמות. מעבר לזה, מי שולט בפלטפורמה? והאם היא בטוחה?

החשש הביטחוני אינו מופרך. פריצה למערכת עלולה לגרום לנזק כלכלי עצום לרבות הענקת חוזים לחברות עוינות, שיבוש פרויקטים לאומיים או גניבת מידע רגיש. ומה לגבי האחריות? מי יישא באחריות לטעויות? המכונה או ראש הממשלה שמינה אותה?

יש גם את הסכנה הדמוקרטית העמוקה יותר. הסרת הגורם האנושי מהחלטות ממשלתיות עלולה ליצור ניתוק בין השלטון לאזרחים. החלטות שמתקבלות באלגוריתם חסר אמפתיה עלולות להחמיץ את המורכבות האנושית והחברתית.

מינויה של דיֶלה הוא הימור אסטרטגי של רמה, האמן לשעבר שהפך לפוליטיקאי. הוא מנסה למצב את אלבניה כמובילה עולמית בחדשנות ממשלתית, תוך הכנה להצטרפות לאיחוד האירופי. אם הניסוי יצליח, אנו עומדים בפני שינוי פרדיגמה. ממשלות היברידיות של בני אדם ומכונות עשויות להפוך לנורמה. וכמובן שזה לא רק שם, תחומים נוספים כמו משפט, חינוך, בריאות, עלולים לעבור לידי AI. העולם יהפוך יעיל יותר, אך גם פחות אנושי.

כישלון, לעומת זאת, עלול להחזיר את אלבניה שנים אחורה ולשמש אזהרה גלובלית מפני הסתמכות יתר על טכנולוגיה. האמון הציבורי עלול להיפגע קשות, והשחיתות האנושית תחזור ביתר שאת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייפון 17 (רשתות)אייפון 17 (רשתות)

אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר

לקראת ההשקה מחר של אייפון 17 - איך אמור להיראות המכשיר ועל השקות נוספות שיהיו מחר

עמית בר |
נושאים בכתבה אייפון 17 אפל

ערב ההשקה הרשמית, דליפות ממקורות מהימנים מציגות כיצד תיראה סדרת iPhone 17. השינוי הבולט: אפל מפסיקה להבדיל בין דגמים בסיסיים לדגמי Pro בכל הקשור לתצוגות. כל הסדרה, כולל הדגם הבסיסי, תגיע עם מסכי OLED בקצב רענון של 120Hz – טכנולוגיית ProMotion שהייתה עד כה מוגבלת לדגמי הפרימיום.


הדגמים הזולים לא יקבלו את טכנולוגיית LTPO המאפשרת שינוי דינמי של קצב הרענון מ־1Hz עד 120Hz לחיסכון בסוללה – יתרון שיישאר לדגמי Pro. עם זאת, המעבר מ־60Hz ל־120Hz קבועים צפוי לשפר את חוויית השימוש היומיומית.


גדלי המסכים משתנים: 6.1 אינץ' בבסיסי, 6.3 אינץ' ב־Pro (במקום 6.1), 6.6–6.7 אינץ' ב־Air החדש, ו־6.9 אינץ' ב־Pro Max. בנוסף, אפל מציגה ציפוי אנטי־רפלקטיבי שמיועד לשפר את הראות בשמש ישירה ולהפחית טביעות אצבעות, לצד עמידות מוגברת לשריטות. בנוסף,  הסדרה תושק במבחר צבעים: סגול כהה, ירוק יער, כחול מטאלי כהה, וכן ורוד, תכלת וצהוב בהיר. הצבעים פותחו בטכנולוגיה שמיועדת לצמצם דהייה בחשיפה לאור השמש.


המהלך מגיע לאחר ירידה במכירות הדגמים הבסיסיים. לפי IDC, בזמן שהשוק צמח ב־6%, מכירות האייפונים הזולים ירדו. סמסונג וגוגל כבר מציעות קצבי רענון גבוהים במכשיריהן, ואפל מתאימה את עצמה לשוק.


iPhone 17 Air – במקום Plus

בעקבות חוסר הצלחה של דגמי Plus (פחות מ־5% מהמכירות), אפל מחליפה את הקו ומציגה את iPhone 17 Air – מכשיר דק במיוחד בעובי של 5.5–6 מ"מ ובמשקל 145 גרם. לשם השוואה, iPhone 14 Pro Max שוקל 240 גרם. מדובר במהלך המזכיר את ה־MacBook Air, כאשר ההעדפה היא לניידות על פני תכונות נוספות.


דמיס חסביס גוגל (X)דמיס חסביס גוגל (X)

"פיתוח תרופות חדשות יהיה חודשים במקום שנים רבות"

דמיס חסביס, מוביל תחום ה-AI בגוגל ואחד המוחות הגדולים בתעשייה סבור שהדור הבא של האלגוריתמים ישנה את עולם הפרמצבטיקה ואת הרפואה כולה; וגם - איך ה-AI כבר משנה את עולם הרפואה ומה צפוי בהמשך?

עמית בר |

גילוי תרופות חדשות הוא אחד התהליכים הארוכים והיקרים ביותר בעולם המדע והרפואה. תרופה ממוצעת דורשת יותר מעשור של מחקר אינטנסיבי. הניסויים המקדימים והבדיקות הקליניות מגיעים לעלויות של 2-3 מיליארד דולר, עם שיעור כישלון שמתקרב ל-90% בשלבים הקליניים.

דמיס חסביס, מוביל תחום הבינה המלאכותית בגוגל ומנכ"ל Google DeepMind ו-Isomorphic Labs, טוען כי טכנולוגיות AI מתקדמות עומדות לשנות את המציאות הזו באופן דרמטי. המטרה: לקצר את התהליך מחמש עד עשר שנים לפחות משנה, ואולי אפילו לחודשים ספורים.

"בינה מלאכותית תאפשר לנו לקצר את זמן גילוי התרופות משנים למספר חודשים, ואולי אפילו פחות", אמר חסביס בראיון לבלומברג. לדבריו, AI מסוגלת לעבד כמויות עצומות של נתונים ביולוגיים, כימיים וקליניים במהירות על-אנושית. היא מנבאת אינטראקציות מולקולריות מורכבות שמעבר ליכולתם של חוקרים אנושיים"

חסביס  - מוביל AI בגוגל ומחולל מהפכה מדעית

דמיס חסביס הוא אחת הדמויות המשפיעות ביותר בתחום הבינה המלאכותית והמדע בעולם. כמנכ"ל Google DeepMind מאז 2023, הוא מוביל את מאמצי ה-AI של גוגל. זה כולל פיתוח מודלים מתקדמים כמו Gemini, שמשלבים יכולות רב-מודליות (טקסט, תמונות, וידאו) עם יישומים מדעיים.

ב-2024, זכה חסביס בפרס נובל לכימיה. הוא קיבל את הפרס יחד עם ג'ון ג'אמפר ועמיתים נוספים על פיתוח AlphaFold, מערכת AI שחזתה במדויק את מבנה החלבונים. זה היה פתרון לאתגר מדעי שהעסיק חוקרים במשך 50 שנה. AlphaFold שינתה את המחקר הביולוגי: היא זמינה כעת למעל מיליון חוקרים, והיא האיצה פרויקטים בתחומי הרפואה, חקלאות ואנרגיה ירוקה.