בינה מלאכותית בקבינט: אלבניה ממנה את השרה הדיגיטלית הראשונה בעולם

אלבניה כתבה היסטוריה. ראש הממשלה אדי רמה, שזכה במאי לכהונה רביעית, מינה את "דיֶלה", מערכת בינה מלאכותית לשרת הרכש הציבורי. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שמדינה ממנה AI לתפקיד ממשלתי רשמי עם סמכויות ביצועיות מלאות.

דיֶלה, ששמה נגזר מהמילה האלבנית ל"שמש", אינה זרה למערכת הממשלתית. מאז ינואר היא משמשת כעוזרת וירטואלית בפורטל e-Albania, הפלטפורמה הדיגיטלית שמספקת 95% מהשירותים הציבוריים במדינה. עד כה טיפלה המערכת ב-49 מיליון עסקאות, חסכה מאות מיליוני יורו בעלויות תפעוליות וקיצרה תורים אינסופיים במשרדי הממשלה.

המינוי החדש מעניק לדיֶלה סמכויות חסרות תקדים: ניהול מלא של כל מכרזי הממשלה, מהגשת הצעות ועד בחירת זוכים. המערכת תנתח אלפי מסמכים בשניות, תזהה דפוסי שחיתות ותפרסם כל החלטה בשקיפות מלאה. "דיֶלה לא מקבלת שוחד, לא מושפעת מאיומים ולא מכירה קשרים אישיים", הכריז רמה בטקס ההשקה.

15% מתקציב המדינה נעלמים: המלחמה בשחיתות שהובילה למינוי חסר תקדים

הרקע למהלך הדרמטי נעוץ בשחיתות הכרונית שמכרסמת באלבניה מאז קריסת המשטר הקומוניסטי. דו"חות בינלאומיים חושפים נתון ש-15% מתקציב המדינה השנתי מתבזבזים בגלל שחיתות במכרזים ציבוריים.

• "במהלך הטיפול מתבצע תמלול אוטומטי, סיכום מובנה והפקת תובנות קליניות"
• האם הבינה המלאכותית באמת פוגעת בתעשיית התוכנה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפני כשנתיים נחשפה פרשה על קשרים מושחתים בין בכירי משרד התחבורה לחברות בנייה זרות. הפרשה הציתה הפגנות המוניות והגבירה את הלחץ על הממשלה לפעול. אלא שבשנים האחרונות, ארגוני פשע בינלאומיים ניצלו את החולשות המערכתיות להשפיע על חוזים ממשלתיים, מה שהוביל לפרויקטי תשתית כושלים ולבזבוז אסטרונומי שמוערך בעשרות מיליארדי דולרים של כספי ציבור

המערכת החדשה מבוססת על למידת מכונה מתקדמת, שאומנה על מיליוני נתונים היסטוריים ממכרזים קודמים, תקנות משפטיות ומודלים כלכליים גלובליים. היא מסוגלת לזהות חריגות בזמן אמת, הצעות חשודות זולות, סעיפים מעורפלים או העדפה מכוונת של חברות מקורבות.

הטכנולוגיה מאחורי השרה הדיגיטלית: איך מכונה מקבלת החלטות של מיליארדים

דיֶלה פועלת כממשק דיגיטלי משוכלל המשולב במערכות הממשלה. במקום להשתתף בישיבות קבינט פיזיות, היא מקבלת נתונים ממשרדים שונים ומחזירה החלטות מבוססות אלגוריתמים.

• אנתרופיק משיקה את אופוס 4.6 ומרחיבה את יכולות קלוד
• ראש בראש עם גוגל ומיקרוסופט: OpenAI משיקה את Frontier
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 300 מיליארד דולר נמחקו מסקטור התוכנה ביום אחד - הסיבה היא...

במכרז לבניית כביש חדש, למשל, המערכת בודקת אוטומטית את הרקע הפיננסי של המציעים, מעריכה השפעות סביבתיות, משווה עלויות-תועלת ובוחרת את הזוכה על סמך קריטריונים אובייקטיביים בלבד. כל החלטה מתועדת ומפורסמת בפורטל ממשלתי שקוף, המאפשר לאזרחים ולעיתונאים מעקב בזמן אמת.

המודל שואב השראה ממדינות כמו אסטוניה, שם דיגיטליזציה מקיפה של שירותים ציבוריים הפחיתה שחיתות ב-20% בעשור האחרון. אלבניה לוקחת את הקונספט צעד קדימה ומעבירה את ההחלטות עצמן לידי AI.

הדמות הווירטואלית של דיֶלה, הלבושה בתלבושת מסורתית אלבנית, מוסיפה נופך תרבותי לניסוי הטכנולוגי. הכוונה שזה יצור זהות ציבורית שהאזרחים יוכלו להתחבר אליה.

פריצת דרך או קריסת הדמוקרטיה?

התגובות הבינלאומיות נעות בין התלהבות עצומה לחרדה עמוקה. תומכי המהלך רואים בו מודל מהפכני למדינות מתפתחות. הם מצביעים על היתרונות הכלכליים המיידיים: הפחתת עלויות מנהליות, ביטול שחיתות והבטחת השקעה יעילה של כספי ציבור. אם אלבניה תצליח לחסוך את ה-15% המתבזבזים כיום, היא תוכל להפנות מיליארדים לתשתיות קריטיות, חינוך ובריאות.

מדינות באפריקה ובאמריקה הלטינית כבר בוחנות את המודל. שיפור בדירוגי השחיתות הבינלאומיים יכול למשוך השקעות זרות ולהאיץ צמיחה כלכלית.

אך המבקרים מזהירים מסכנות חמורות. השאלה המרכזית: האם AI באמת אובייקטיבי? אלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים מושחתים עלולים לשמר דפוסים בעייתיים. חברות קטנות עלולות להידחק החוצה לטובת תאגידים גדולים בעלי יכולות טכנולוגיות מתקדמות. מעבר לזה, מי שולט בפלטפורמה? והאם היא בטוחה?

החשש הביטחוני אינו מופרך. פריצה למערכת עלולה לגרום לנזק כלכלי עצום לרבות הענקת חוזים לחברות עוינות, שיבוש פרויקטים לאומיים או גניבת מידע רגיש. ומה לגבי האחריות? מי יישא באחריות לטעויות? המכונה או ראש הממשלה שמינה אותה?

יש גם את הסכנה הדמוקרטית העמוקה יותר. הסרת הגורם האנושי מהחלטות ממשלתיות עלולה ליצור ניתוק בין השלטון לאזרחים. החלטות שמתקבלות באלגוריתם חסר אמפתיה עלולות להחמיץ את המורכבות האנושית והחברתית.

מינויה של דיֶלה הוא הימור אסטרטגי של רמה, האמן לשעבר שהפך לפוליטיקאי. הוא מנסה למצב את אלבניה כמובילה עולמית בחדשנות ממשלתית, תוך הכנה להצטרפות לאיחוד האירופי. אם הניסוי יצליח, אנו עומדים בפני שינוי פרדיגמה. ממשלות היברידיות של בני אדם ומכונות עשויות להפוך לנורמה. וכמובן שזה לא רק שם, תחומים נוספים כמו משפט, חינוך, בריאות, עלולים לעבור לידי AI. העולם יהפוך יעיל יותר, אך גם פחות אנושי.

כישלון, לעומת זאת, עלול להחזיר את אלבניה שנים אחורה ולשמש אזהרה גלובלית מפני הסתמכות יתר על טכנולוגיה. האמון הציבורי עלול להיפגע קשות, והשחיתות האנושית תחזור ביתר שאת.