
"ה-AI מצמצם משמעותית את עבודת הביקורת של רואי החשבון" - קריירה בעידן ה-AI
שיחה עם רואה חשבון אורי עזרא, יו"ר קבוצת אליוט גלובל ישראל ושותף במשרד קופרברג עזרא ושות'
ספר קצת על עצמך?
אני שותף במשרד קופרברג עזרא ושות', משרד רואי חשבון. מתמחה בביקורות וליווי עצמאים וחברות ובנוסף מחלקה לביקורת פנים וביקורת חקירתית. במקצוע 17 שנים ושותף בפירמה כמעט 9 שנים. אני גם יו"ר קבוצת אליוט גלובל, שהיא רשת גלובלית של רואי חשבון, בסדר גודל של PWC, ובמסגרת הרשת בישראל, התאגדנו 30 משרדי רואי חשבון שמייצגים כאן את הפירמה הבינלאומית וגם ומקבלים מעטפת מקצועית רחבה בכל התחומים הקשורים ומשיקים לראיית חשבון ונהנים דרכה מתשתיות שאין במשרדים קטנים אחרים.
איך ה-AI משפיע על הענף שלך?
בעולם הביקורת הפנימית והחקירתית ה-AI השפיע במסגרת כתיבת מתודולוגיות של ביקורת, כתיבת תכניות עבודה, הוא נותן תשובות על איך לתקוף סוגיות מסוימות שעולות בעבודת ביקורת חקירתית. אנחנו רואים בו גם כעזר בחשיבה יצירתית וחשיבה מחוץ לקופסה. כשהיינו צריכים לכתוב תוכנית ביקורת מסוימת, ביצענו ניתוחים בשביל לבחון את כלי ה-AI השונים וראינו את השונות ביניהם ובין התשובות שלהם. בסוף כשעושים ביקורת פנים ישנה הגבלת זמן וצריך להפיק ממנה מקסימום תועלת. אם אין תכנית ולא יודעים לאן הולכים אפשר לבזבז הרבה שעות.
באמצעות ה-AI, קיבלנו נקודות ופרספקטיבות וידענו לתכנן את הביקורת בצורה הרבה יותר טובה באופן שחסך לנו זמן, שיפר תוצאות של ניתוח המידע והביא תוצרים מעניינים. בסוף בעולם הבדיקות הפנימיים למשל רכש והתקשרויות - אפשר לחפש בשיטות המסורתיות לביצוע ביקורת, אבל כשביקשנו מה-AI לכתוב תוכנית ביקורת, הוא הצביע על כשלים שיכולים להיות לאותו גוף או ארגון בסוגיה מסוימת והוא נתן לנו יכולת להתביית ולתקוף את הנקודות הללו. הוא גרם לנו להביא את התוצאה לבסוף.
יש תוכנות עיבוד מידע שיודעות לעשות את זה באמצעות AI. תוכנות ביקורת של אידאה שיודעות לנתח מידעים לביקורת ולהציף את הממצאים הנכונים ואת הליקויים הקיימים. חלק מהתוכנות בראיית חשבון כבר מיישמות AI בתוך המערכת שלהן כך שזה לא כמו מערכות ה-AI הרגילות. במחלקה השנייה שלנו של ביקורת דוחות כספיים וליווי עצמאיים, אני לא כל כך צריך את ה-AI, הניתוח שאני עושה בעין שלי לדוח הכספי, הוא מהיר מאוד אבל בנקודה הזאת ה-AI עוזר לנו לכתיבת תכנית עסקית לארגון או עצמאי, לניתוח המידע שהוא נותן לנו. אם אותו עצמאי מציג בפנינו את הרעיון שלו אז אנחנו נעזרים ב-Chat כדי לעזור בניתוח הכשלים שיכולים לעלות, להבין מהן החוזקות והחולשות, ולבנות תכנית עסקית. לחברות גדולות אין ספק ש-AI יכול לתרום בצורה פנומנלית בניתוח דוחות כספיים, אבל בחברות הקטנות זה פחות משנה. אני ישר מזהה כשלים או עיוותים וטעויות שיכולות להיות.
- כששותף במשרד רואי חשבון עושה "טובה" לעובד למרות שהוא עובר על החוק - מה קבע בית המשפט
- הצרות של PWC - פירמת רואי החשבון הגדולה סוגרת פעילות ב-12 מדינות אחרי פשלות חשבונאיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדורים קודמים
"ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
"אם פעם היו
מחקרים עם 47 מטופלים, כיום אני מסוגלת לעשות מחקרים על אלפי מטופלים"- קריירה בעידן ה-AI
ה-AI משנה את עולם האדריכלות - ״פעם היה צריך 3-4 אנשים
על פרויקט היום צריך אחד-שניים״
- האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
- מחקר: המחשב שינה את שוק העבודה - לא תמיד לטובת נשים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
איפה הוא תורם?
נעזרים ב-AI לכתיבת תוכניות, לביצוע ביקורת וניתוח ממצאים. כמו גם משתמשים בו כדי להוציא פסקי דין בנושא מסוים אם יש צורך, בכתיבת תוכנית עבודה ה-AI לגמרי מייעל את הזמן וזה מפקס את העובדים להתמקד בעיקר ולא בטפל. אנחנו גם הרבה פעמים נעזרים בדוחות אמריקאים או במסמכים או בחוקים בשפות זרות שקשה להבין את המינוחים שלהם. יש לפעמים דוחות בפולנית ובכל מיני שפות, לאו דווקא באנגלית, אבל גם בה לפעמים יש קושי להבין מינוחים או כוונת מחוקק במדינה או פדרציה מסוימת, ואז אנחנו נעזרים ב-AI כדי להסביר את הדברים. זה חוסך זמן בניתוח החוקים שיש ופסקי דין. יש המון אפור בעולם החוק כי יש הרבה פירצות, ולא הכל שחור לבן.

איפה הוא נכשל?
הוא נכשל במקומות שבהם הוא לא יודע לתת תשובות, הרי ה-AI לא אומר "אני לא יודע", אלא במקום הוא פשוט נותן תשובות לא נכונות. הייתי בהרצאה של מבקר המדינה שהם ביקשו מאחד כלי ה-AI לסקר את דוח מבקר המדינה בנושא מסוים והוא נתן שם הסברים והמלצות שמשרד המבקר אמר כי הם מעולם לא ביקרו את אותו נושא שהצ'אט העלה. זה לדעתי מחדל, הוא נתן המלצות שהמבקר מעולם לא נתן, לא היה ולא נברא. קרה גם שעורכי דין כתבו כתבי תביעה וכללו פסקי דין שהם מפוברקים. כשהוא ממציא אני מבין שאני לא יכול לקחת את התשובות שלו ב-100% ביטחון.
בסוף אני לוקח את התוצרים שלו ומעבד אותם בבינה שלי ויוצא מזה תוצר. אני לא מרגיש שלם לקחת תוצר של הבינה לעטוף אותו בנייר לוגו שלי ולהעביר אותו כתוצר בלי לנתח ולאמת אותו בעצמי. אין שבוע שלקוח לא שואל אותי שאלה ואז הוא אומר לי שהצ'אט ענה משהו אחר. לעיתים הלקוח פשוט לא נתן את הפרומפט המדויק אבל לפעמים הצ'אט נתן תשובה שהיא לא מדויקת. ובעולם ראיית החשבון דיוק הוא מאוד חשוב, כי הדברים הם מאוד חד ערכיים ואנשים נשענים עליהם בדוחות שלהם. אם הם יכולים לעשות שגיאה, בביקורת של מס הכנסה זה יכול להגיע לרמה פלילית או לסיכונים של קנסות גבוהים או ריביות. אז בסוף בשימוש ב-AI, חייב לעשות דאבל צ'ק ולהיעזר בבעל מקצוע וברואה חשבון ולקבל עוד חוות דעת כדי להבטיח שהוא ב-safe side.
באילו כלי AI אתה משתמש?
ג'מיני, Chat GPT, תוכנות של עיבודי תמונות וכדומה.
מאמין בתרחיש הדיסטופי בו ה-AI מחליף אותך ואת המקצוע שלך לחלוטין?
תלוי באיזה מקצוע. נהגים אולי כן, אבל ראיית חשבון אני לא מאמין, אבל כוח האדם כן יצטמצם. כמו שבמהפכה המודרנית נחסכו עובדים בפסי הייצור, זה מה שיקרה היום. משרד רואי חשבון שעובד עם 10 רו"ח יכול לעבוד עם פחות. עדיין, גם עם ה-AI, האדם חייב לאמת את נכונות הדברים ולהפעיל את הבינה שלו. אנחנו רואי חשבון ולא מאמיני חשבון. הצ'אט הוא מאמין. כשאני אומר מאמין אני מתכוון לכך שגוף או עצמאי שמגיעים אליי יכולים לספר לי סיפורים, ובעוד צ'אט יכול להאמין לכל מיל, לקבל את ההסברים ולסמן וי, אני לא.
כרואה חשבון אני צריך לראות את ההוכחה שדברים שמספרים לי הם נכונים כי אנשים עושים שימוש באישור שלי. חוו"ד רואה חשבון באה להגיד באופן כללי כי הדוחות הכספיים של הארגון הם נכונים ותקינים, כאשר מחר בבוקר משקיעים יחליטו להשקיע בחברה בזכות החוו"ד שלי, ובנקים יתנו אשראי ללקוח על בסיס החוו"ד שלי. אם ניתן את זה למערכת שסורקת דאטה, גם אם היא מנתחת נתונים הכי טוב בעולם, בסוף חברות יכולות לפשוט רגל בגלל מידע מפוברק שהיה בדוחות של רואי חשבון שיכולים בעצמם להיתבע על כך על ידי משקיעים אם היה קיים מידע שגוי ומפוברק בחוות דעת שלהם. גם אם הצ'אט היה מקבל מידע, הוא לא היה מאמת אותו ולבסוף מציג מידע מפוברק בחוות דעת. אדם צריך ויכול לאמת כל פרט בדוחות עם גורם שלישי, פיזית ובדרך בלתי תלויה, בעוד הצ'אט יכול לא לראות את זה ולקבל את ההסברים והסיפורים של הלקוח כתורה מסיני.
מה שכן, ה-AI מצמצם משמעותית את עבודת הביקורת של רואי החשבון וזו מהפכה. מאוד מסקרן לראות מה יקרה. פעם רואי חשבון היו מבצעים את העבודה בכרטסת נייר והחל משנות ה-90 נכנסו התוכנות וגם זה צמצם כוח אדם. כמו שהייתה המפכה הדיגטלית ומהפכת האינטרנט, עכשיו אנחנו בעידן ה-AI. להחליף את רואי החשבון לא יוכלו, אבל רואי חשבון כן יוכלו לשבת על תיק 10 שעות במקום 50 שעות.
אילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיותהאם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן?
כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה.” מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה.
הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.
במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה.
אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר.
גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.
