פרופ' ליאור פרל, קרדיט: עוז שכטר
פרופ' ליאור פרל, קרדיט: עוז שכטר
ה-AI ואני

"ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"

שיחה עם פרופ' ליאור פרל, מנהל מכון הצנתורים במערך לקרדיולוגיה בבילינסון והשרון מקבוצת כללית. "אם נדע להשתמש ב-AI, אז עוד 50 שנה ישאלו איך פעם עשו רפואה כל כך פרימיטיבית" ולמה הוא לא רואה "תחליף למגע האנושי בין הרופא למטופל"

הדס ברטל |

ספר קצת על עצמך: 

אנחנו מטפלים בכל מחלות הלב באופן פולשני באמצעות צנתורים. החל מחולים שעוברים בדיקות, עם כאבים בחזה ובדיקות שדורשות הערכה של עורקי הלב, או כאלו  הדורשות הערכה ואבחון של תפקוד הלב והמסתמים שלו בצורה פולשנית, שאת הכל אנחנו מבצעים בחדר צנתורים. אנחנו עובדים בטיפולים במחלות במסתמי הלב, או היצרות של העורקים. החולים מגיעים מהבית או מאשפוז או יכולים להגיע דחוף באמבולנס. אנחנו עובדים יום ולילה, כשיש מישהו שחוטף התקף לב באמצע הלילה אז אנחנו אלו שמטפלים בו. 


איך ה-AI משפיע על המקצוע או על הענף?

הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה הפכה להיות כיוון מאוד מאוד מבטיח. הקרדיולוגיה זה התחום השני בחשיבותו בהתפתחות של מכשירי AI ופתרונות AI. קרדיולוגיה תמיד היה תחום מאוד טכנולוגי ויש הזדמנויות לשימוש בתוכנה, כאשר ישראל מובילה בתחום ומאמצת מאוד חזקה של בינה מלאכותית, כאשר רבים מאיתנו שותפים לפיתוחים של מכשור רפואי חדשני. הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה מתחילה כבר בתיק המטופל. יש פתרונות שיודעים להעריך מי מהמטופלים דורש מעקב, יכולה לסייע בניהול בעבודה המשרדית, ניהול תיקי המטופל ואבטחת מידע. ה-AI נמצא גם בעת הפענוח ובמערכות תומכות החלטה באמצעי הדמיה שונים של הלב בין אם מדובר בהדמיה לא פולשנית או כן, יש הרבה שימוש בבינה מלאכותית וזה רק הולך וגובר. לבסוף ישנם גם כלים של טיפול המסייעים בצמתים בהם מקבלים החלטה על טיפול בחולים. בין אם בצנתור או בטיפול במסתמים. יש מנעד מאוד גדול, זה תחום מאוד פופולרי במחקר ומספר הפרסומים בתחום רק הולך וגובר משנה לשנה.

הבינה המלאכותית מאפשרת יותר משאפשרו שיטות סטטיסטיות מסורתיות שנעזרנו בהן גם קודם. זה שימוש במאגרי מידע מאוד גדולים, כלי הבינה המלאכותית הם מאוד מגוונים ויש להם יכולת לימוד עצמי של כל מקרה לגופו. מה שמוביל בסופו של דבר להתאמה לטיפול רפואי מותאם אישית. מתוך המאגרים האלה אתה מלמד מכונה והיא יודעת לקחת מקרים חדשים ולהעריך אותם.

יש חברות שמסתכלות על צנתור וירטואלי, ובשילוב אנשי מקצוע מאוד טובים, זו טכנולוגיה שיכולה לעזור לנו להחליט מתי יש היצרות שהיא קשה בעורקי הלב ומתי יש צורך להתייחס לזה בצורה פולשנית, כמו למשל להשתיל סטנט או לטפל בזה עם בלון, כל זה על סמך CT. דוגמה נוספת היא בבדיקות של אקו לב, AI שלוקח את הנתונים הרבים שיש באקו לב ובעצם עוזר לצוותים הרפואיים לעשות הסקה אוטומטית של התפקוד, באיתור ממצאים לא תקינים כמו היצרות של המסתמים או לתת הערכה כללית של תפקוד הלב. אלו דברים שלימדנו את הבינה המלאכותית מתוך עשרות אלפי תיקים קודמים ויש לה את היכולת להסיק מסקנות לבד ולפענח ממצאים חדשים. יש גם המון התקדמות בא.ק.ג, שהוא תחום מאוד מפותח בבינה מלאכותית. אמנם מדובר אמנם בתחום ממש ישן, טכנולוגיה שקיימת כבר 100 שנה אבל עדיין משתמשים בה באופן יומיומי מחולים עם כאבים בחזה במצבים של עילפון או חולשה ולפעמים בא.ק.ג יש את המידע שיכול להשפיע על חיי המטופל. היום זה מכשיר שרופאים מסתכלים עליו בעיניים ועושים הערכה, כל אחד לפי הידע והניסיון האישי שלו אבל הבינה מלאכותית מנצלת אותו כי אלו נתונים מאוד מתמטיים וגרפים. הא.ק.ג. מראה נתונים שהם מאוד דומים בין אדם לאדם מכל מקום בעולם, כך שאנחנו מזינים את ה-AI בעשרות אלפי סרטי א.ק.ג ומלמדים את המכונה לזהות מתוכם מצבים שונים ולתת אבחנות. יש חברות מסחריות שאני עובד עם חלקן, שהן יודעות לקחת תמונה של א.ק.ג ולתת אבחנה לא פחות מהרבה רופאים. זה יכול לתמוך ברופאים פחות מנוסים שנדרשים לתמיכה הזו של הטכנולוגיה.

בחדר
 הצנתורים, פרופ' ליאור פרל ופרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה קרדיט: דובורת בילינסון
בחדר הצנתורים, פרופ' ליאור פרל ופרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה - קרדיט: דוברות בילינסון

איפה הוא תורם?

כמובן שצריך לדעת להשתמש בה באחריות, אבל אין ספק תורם בהסקת מסקנות ברמה המחקרית. הוא יותר ויותר עוזר באבחון של אמצעי דימות. ה-AI יכול לתמוך במערכות תומכות החלטה לקראת פעולה על סמך נתונים, זה תומך בקיצור משימות ומטלות שוחקות שמבזבזות לכולנו זמן, כמו משימות משרדיות, תקשורת או עיבוד שפה. הבינה המלאכותית מאוד מייעלת את העבודה ולאפשר יותר תקשורת בין המטפל לחולה. 


איפה הוא נכשל?

כרגע לא ניתן לדעת איפה הוא נכשל כי התחום עוד בחיתוליו. רופא יכול להסתמך עליו לחלוטין אולי במקרים נקודתיים, אבל כתפיסת עולם אני לא חושב שאי פעם נשאיר את כל הטיפול הרפואי מא' ועד ת' למערכות דיגיטליות אוטונומיות, לפחות לא בדור שלי. כולנו לוקחים כמובן מאליו את הרפואה כיום כשאנחנו לא מעזים לאבחן היום מחלות בלי כלים טכנולוגיים בין אם CT, MRI, ממוגרפיה או צנתור. מי מעלה בדעתו לאבחן ולטפל בחולה רק באמצעות מישוש בידיים ומבט אל הכוכבים, ובהתאם לכך צריך להטמיע את הטכנולוגיה הזו. היא אולי היא יותר מאיימת כי היא מזכירה לנו אותנו כשבדיוק כמונו, היא יודעת להסיק מסקנות ולהגיע להחלטות. היא שונה מאשר איזה חפץ זר שיודע רק לצלם. אבל אם נדע להשתמש בה בשגרה היומיומית שלנו בצורה שהיא מפוקחת, אחראית ובעלת תוקף, אז עוד 50 שנה נשאל איך פעם עשו רפואה כל כך פרימיטיבית לפני בינה מלאכותית. איך נתנו תרופה בלי לבדוק במחשבון בינה מלאכותית אם היא מתאימה לאותו מטופל, לפי המידע הרב שיש בידינו ולא היה קודם. זהו צעד טכנולוגי מתבקש, רק צריך לדעת איך לא לפגוע בסודיות הרפואית, באינטראקציה האישית ולדעת להשתמש במידע שהוא מדויק. אני לא חושב שה-AI ייכשל, למרות שלא כל טכנולוגיית AI הצליחה, על כל אחת שמצליחה יש 4 אלגוריתמים שנכשלו, אבל בעיניי זה רק ילך וישתפר ויהיו כלים שהדור הבא ישתמש בהם על בסיס יומיומי.

מהם הכלים שאתה משתמש בהם? הכלים שכולנו מכירים?

אלו לא הכלים הרגילים שכולם משתמשים בהם שהם כלים מבוססי שפה. אני מדבר על תוכנות שהן מבוססות מידע רפואי בין אם מידע מילולי או מידע דימותי של תמונות, גרפים ומספרים, שמייצרים כלים ופתרונות בתוך העשייה היומיומית. אלו לא הכלים שכולם מכירים, אלו מחשבים שמעריכים זרימה בצילום כזה או אחר ומעריכים איפה תהיה הצלחה של סוג טיפול כזה או אחר. 

קיראו עוד ב"קריירה"

יש חשש מתרחיש דיסטופי בו AI מחליף את המקצוע שלך לחלוטין? 

ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים. השאלה היא אם גברת כהן מפתח תקווה תסכים לזה, וגם האם הרובוט ידע, למרות כל המידע הרב שיש לו, לחוש באינטואיציה שלו שהמצוקה שלה מגיעה אולי מסיבה אחרת ולחשוב מחוץ לקופסה, יכול להיות שכן ויכול להיות שלא אבל אני לא רואה את זה קורה בקרוב. מה שכן, בזמן הטיפול בגברת כהן ארצה עוד הרבה כלים אוטומטיים שמשרתים אותי ועוזרים לי להיות יותר מיודע או מושכל בזמן הטיפול בה. אני לא רואה תחליף למגע האנושי בין הרופא למטופל, לדעתי זה קשר קריטי. אתן כדוגמה את אשתי שמנהלת מרפאת מגווני מגדר, והיא מטפלת בילדים או נערים עם הפרעות בהתפתחות המינית או חווים שונות בהגדרה המינית, אז איך אפשר ללמד מכונה להבין את כל הדברים והדקויות שהיא מצליחה לחוש בשיחה איתם? עם הזמן אני מניח שתהיה מעורבות יותר של בינה מלאכותית אבל אני לא חושש מתרחיש דיסטופי כזה. 



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבון קרדיט ביזפורטלמחשבון קרדיט ביזפורטל

בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון

מה המשמעות של השינוי במדרגות המס על השכר שלכם? בואו לבדוק אם תרוויחו מהשינוי של האוצר

צוות ביזפורטל |
נושאים בכתבה שכר

התקציב החדש שאושר על ידי הממשלה כולל ריווח מדרגות המס. מדובר בעצם עם שינוי מדרגות מס שבשורה התחתונה יוסיף לשכירים כסף בנטו.  ההחלטה שהתקבלה ואושרה בממשלה היא על השינוי במדרגות מס, אלא שמדובר רק ממדרגות מס של 16,150 שקלים ומעלה בחודש.  כלומר, דווקא שכירים שמרוויחים מעט (ולמעשה כל שכר עד 16,150 שקל בחודש), לא יושפעו לטובה, בעוד ששכירים שמרוויחים מעל הסכום הזה מקבלים "מתנה" - מדרגות מרווחות יותר שזה אומר מדרגות של 20% מס במקום 31% לשכר גבוה יותר. וזאת רק דוגמה, המרווחים משתנים ברמות שכר רבות, הנה הטבלה של האוצר:

שכר עד 16,150 שקל  - אין שינוי בהכנסות

16,500 שקל - תוספת של 38 שקלים בחודש

17,000 שקל - תוספת של 93 שקלים בחודש

17,500 שקל - תוספת של 148 שקלים בחודש

18,000 שקל - תוספת של 203 שקלים בחודש

18,500 שקל - תוספת של 258 שקלים בחודש

19,000 שקל - תוספת של 313 שקל

19,000 עד 22,000 שקל - תוספת של 314 שקל

22,500 שקלים - תוספת של 314 שקלים בחודש

23,000 שקלים - תוספת של 336 שקלים בחודש

23,500 שקלים - תוספת של 356 שקלים בחודש

24,000 שקלים - תוספת של 376 שקלים בחודש

24,500 שקלים - תוספת של 396 שקלים בחודש

25,000 שקלים - תוספת של 416 שקלים בחודש

25,100 שקלים ומעלה - תוספת של 420 שקלים בחודש






בשורה התחתונה אתם תרוויחו עד 420 שקל בחודש, כ-5,000 שקלים בשנה. זה תלוי כמובן ברמת השכר - בשכר של 19 אלף שקל אתם תרוויחו (תשלמו פחות מס) בסך 313 שקלים בחודש, כ-3,762 שקלים בשנה. יודגש כי אלו הממצאים בהתאם לנתוני האוצר. 

בדקנו את הפער שנובע השינוי במרווחים של מדרגות השכר לכל רמת שכר והכנו את המחשבון שמופיע כאן. הפער בתשלומי המס הוא בעצם הרווח שלכם, התוספת לשכר נטו.

 

אילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיותאילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיות

האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?

הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן? 


הדס ברטל |

כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה. מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה. 

הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.

במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה. 

אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר. 

גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.